הבלוג של ד״ר ליאת אדרי

מדעי החיים הבריאים

אני מדענית מומחית בבילוגיה רפואית. בעלת תואר שלישי בנוירוביוכימיה, פוסטדקטורט בביולוגיה תאית והתפתחותית בבית ספר לרפואה, אוניברסיטת תל אביב. פוסטדוקטורט נוסף ממדעי המוח במכון וייצמן ובקיצור דוקטור לביולוגיה רפואית.... +עוד

אני מדענית מומחית בבילוגיה רפואית. בעלת תואר שלישי בנוירוביוכימיה, פוסטדקטורט בביולוגיה תאית והתפתחותית בבית ספר לרפואה, אוניברסיטת תל אביב. פוסטדוקטורט נוסף ממדעי המוח במכון וייצמן ובקיצור דוקטור לביולוגיה רפואית. אני מרצה על בריאות ממגוון היבטים מדעיים, לשם פיתוח מודעות להתנהלות בריאה המשלבת תזונה, מדעי המוח, מדעי הרפואה, מדעי ההתנהגות ובודהיזם. מנהלת מחקרים קלינים ברפואה משלימה ועושה דיקור סיני כשצריך. לצד הידע הרב והמגוון, יש לי יכולת ונסיון רב בהנגשת שפה מדעית גבוהה בקיצור מדעי החיים הבריאים.

עדכונים:

פוסטים: 75

החל מדצמבר 2014

כשהסביבה משפיעה על ביטוי הגנים, נכון המטען הגנטי שלנו כבר כתוב ובהשפעת שאפיטה – it’s מכתוב, אך השליטה בידנו במה נאכל, נשתה ואלו ״מאכלים מנטלים״ אנחנו מזינים את גופנו. הרצאת הדגל שלי לחברת אפוק טיימס.

15/04/2019

לפני כחודשים קיבלתי אתגר, לצמצם את עצמי להרצאה של 9 דקות, על המדע החדש והמלהיב הזה- אפיגנטיקה. האמת שלא הייתי היחידה, אפוק טיימס שהם לא רק מגזין מעורר דעת ומרחיב מחשבה, אלא מגזין המאגד סביבו קהילת חברים התאווים לדעת עוד, הפיקו ערב מדהים של תשעה מרצים שנתנו הרצאה של 9 דקות. אני גנבתי עוד קצת זמן, בואו תראו למה זה היה חשוב…

embedded by Embedded Video

מדע שנותן לנו שליטה על חיינו, אנחנו לא עוד בובות על החוטים הנשלטים אך ורק על פי המטען הגנטי שלנו יש לנו אפשרות להשפיע על מהלכים הקשורים לבריאותינו. תהליך המתילציה המתואר בסירטון מאפשר את השליטה שהיא מעל הגנים, כשהקבוצה המתילית מתמקמת על אחד מחומצות הגרעין ב-DNA שלנו, נגרמת הפרעה. נוצר גבנון בולט על גבי ה-DNA ובשל כך נמנעים תהליכים ביוכימיים שהתוצאה שלהם היא היעדר ביטוי של הגן. כשהקבוצה המתילית נקשרת לגן, אז היא משתיקה אותו. תיארתי בהרצאה את הניסוי שנערך על עכברי אגוטי בעלי הפרווה הזהובה החולים בסוכרת ובסרטן. בניסוי זה נתנו להם מתיל קובלמין וחומצה פולית, ולעכברות הזהובות נולדו צאצאים כהי פרווה שנמצאו בריאים, כן בריאים לחלוטין ללא סוכרת וללא סרטן ולמשך דורות!

אתם אולי, צוחקים בליבכם, מה לעזאזל הקשר בין הפרווה לבין הבריאות, אך דעו לכם שזהו אחד הניסויים  המכוננים ביותר שהוכיחו כי יש קשר הדוק ורב-חשיבות בין תזונה לבין אפיגנטיקה.

תוכלו להתרשם מצבע פרוותם של העכברים מהמאמר:

אגוטי

לאחר מכן נמשכו הניסויים האלה ורצו לראות מה יקרה לעכברים האלה אם הם יקבלו חומר הנחשב רעיל. צבע הפרווה משמש ממש כסמן לבריאות, בניסוי החדש השתמשו בחומר המסוכן ביספנול A. זהו רעל שלצערי נמצא כל הזמן בתעשיית המזון, בבקבוקים או בכוסות מפלסטיק, אתם בוודאי מכירים. כשמחממים את הפלסטיק משתחרר ביספנול A. אגב, גם קירור יתר משחרר ביספנול A. לכן המלצה חמה שמקווה שאתם כבר מיישמים, לחמם מזון או לאחסנו בקופסאות זכוכית. לשימחתי , כיום מייצרים לתינוקות בקבוקים ללא ביספנול A. הגילוי הראשון ליכולתו המזיקה של ביספנול A היה בעצם במעבדת מחקר. גידלו תאים על גבי צלחות (כשאני כותבת את המשפט הזה עולה בי געגוע לעבודת מעבדה עם התאים) פטרי מפלסטיק וראו שהתאים הולכים וגדלים. נמצא בעצם שהביספנול A משפיע על רמת ההורמונים של האסטרוגן וגורם להתפתחות מינית מוקדמת. בכל אופן במחקר שאני מתארת נתנו לעכברי אגוטי –לאחר שכבר הבינו מהמחקר הקודם על יכולתם להיות מודל ביוסנסור – דיאטה מועשרת בביספנול A. ממחקר זה עלה כי ככל שהתזונה הייתה מועשרת בביספנול A התרבו העכברים הזהובים שפיתחו סוכרת וסרטן, וכשהתזונה הייתה פחותה בביספנול A נולדו עכברים כהי פרווה ובריאים!

צבע הפרווה הוא כמו סנסור שיכול לסמן לנו איך הביטוי של גן מושפע מרעלים – במקרה הזה גן שמבטא לנו צבע של פרווה.

בניסוי דומה נבדקו השפעות של הג’ניסטין – החומר הפעיל של הסויה, אחד מהמזונות הבריאים שיש, אבל יחסי הציבור שלו לא חזקים מספיק לצערי.. כמות הפיטו-אסטרוגנים שיש בסויה קטנה מאוד – בשיעור של פי אלף פחות מכמות האסטרוגן שיש  במוצרי חלב והם דווקא מתחרים על הקישור לקןלטנים של האסטרוגן. בכל אופן אני ממליצה על צריכה של פולי סויה, אדממה, ולא על סויה מעובדת או מהונדסת גנטית. בניסוי הנזכר לעיל ראו שאם התזונה מעושרת בחומר הפעיל ג’ניסטין, המצוי בסויה, הלכה ופחתה כמות העכברים הזהובים החולים, ואילו כמות העכברים כהי העור הבריאים הלכה וגדלה.

Fresh soybeans.

היות וכך, אנחנו באמת יכולים להתייחס אל המזון שלנו כאל סרט נע שעובר פירוק במערכת העיכול ומפריש לנו את החומרים שאנחנו צריכים ושבסופו של דבר מתפרק מהם החומר הקטן ביותר שנקרא מתיל. קבוצת המתיל נקשרת ל-DNA שלנו ,הקישור אינו אקראי אלא יש לו מקום ספציפי על גבי החומר התורשתי.

על החתום: ד״ר ליאת אדרי phd

www.drliatedry.co.il 

עוד מהבלוג של ד״ר ליאת אדרי

תצוגה מקדימה

תוכנית חיסכון בריאותית לכל ילד

בימים אלו שכולם עסוקים בתוכנית חיסכון לכל ילד, אני רוצה להעלות את הנקודה מבחינה בריאותית. אחד הויכוחים עתיקי יומין המפורסמים ביותר הוא מה משפיע יותר גנטיקה או סביבה ? כמדענית אני מאמינה  שהמחקר המדעי הוא הבסיס לרפואה...

תצוגה מקדימה

פלא, החיים האלה הם פלא!

השבוע ראיתי את הסרט בהקרנת בכורה וזאת לאחר שבכורתי בת ה11 התלהבה מהספר וביקשה לקרוא את ההמשך- תופעה נדירה בביתנו. בדרך כלל אני מעדיפה לקרוא ולא לראות סרט אך, מבלי לדעת על תוכנו של הסרט הלכנו לצפות בו. ...

תגובות

פורסם לפני 2 years
תצוגה מקדימה

רופא הכפר איפה אתה היום?

רופא הכפר המסור, ז'אן פייר שהרי הוא השחקן המוכשר פרנסואה קלוזה, שראינו אותו ב״מחוברים לחיים״.  ובכן הרופא הוותיק והמסור מטפל בפציינטים שלו יום ולילה, נוסע מרחקים ארוכים כדי להציע את עזרתו המלומדת.   ברקע ז'אן פייר מגלה...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה