הבלוג של ד״ר ליאת אדרי

מדעי החיים הבריאים

אני מדענית מומחית בבילוגיה רפואית. בעלת תואר שלישי בנוירוביוכימיה, פוסטדקטורט בביולוגיה תאית והתפתחותית בבית ספר לרפואה, אוניברסיטת תל אביב. פוסטדוקטורט נוסף ממדעי המוח במכון וייצמן ובקיצור דוקטור לביולוגיה רפואית.... +עוד

אני מדענית מומחית בבילוגיה רפואית. בעלת תואר שלישי בנוירוביוכימיה, פוסטדקטורט בביולוגיה תאית והתפתחותית בבית ספר לרפואה, אוניברסיטת תל אביב. פוסטדוקטורט נוסף ממדעי המוח במכון וייצמן ובקיצור דוקטור לביולוגיה רפואית. אני מרצה על בריאות ממגוון היבטים מדעיים, לשם פיתוח מודעות להתנהלות בריאה המשלבת תזונה, מדעי המוח, מדעי הרפואה, מדעי ההתנהגות ובודהיזם. מנהלת מחקרים קלינים ברפואה משלימה ועושה דיקור סיני כשצריך. לצד הידע הרב והמגוון, יש לי יכולת ונסיון רב בהנגשת שפה מדעית גבוהה בקיצור מדעי החיים הבריאים.

עדכונים:

פוסטים: 49

עוקבים: 6

החל מדצמבר 2014

השבוע קראתי את סיפרו של ד”ר בני מוזס, רופא פנימי ואפידמיולג קליני, אשר באמתחתו רשימת תפקידים נכבדת ומפוארת, שם הספר הינו: “להיות רופא בעידן הבערות מרצון”.

TOBEDOCTOR

כבר שראיתי את שם הספר הבנתי ששנינו מקדשים את התאווה לדעת,  לאחר מכן כבר בתחילת קריאת הספר ראיתי שיש לנו אותה אג’נדה, להוציא לאור כמה שיותר אמת מדעית.

תקציר הספר מדבר על כך שלצד הרצון לדעת רובץ תמיד גם הרצון שלא לדעת. ההתנגדויות מסיבות שונות לידע הרב, אשר צומחות סביבו דרכים חדשות להסתירו, לעוותו; דרכים שד”ר בני מוזס מכנה “בערות

מרצון”.

חרושת של אמונות וידיעות לכאורה הנוצרות דווקא היום, בתוך הרשת, סביב הנושאים הבוערים של מחלות : לחץ הדם, מחלות נפש, טרשת העורקים, השמנה ורזון, סוכרת, אלצהיימר, הומיאופתיה

ועוד.

“להיות רופא בעידן הבערות מרצון” הוא ראשון בסדרה גשרים, סדרת בעריכת פרופ’ אריאל הירשפלד העוסקת בעיון בתרבות על כל פניה ונועדת לקהל שוחרי התרבות כולו.

כמדענית נהנתי לקרוא סקירה מדעית המובאת מעיני הסופר/הרופא וגם מעיניו כאדם המתמודד ככולם עם בעיית ההשמנה וקיום אורח חיים בריא.

אהבתי את הסיפורים הנישענים על העבר על היסטוריית הטיפולים וההבנה לתהליכים והדוגמות שהשתנו לדוגמת הטיפול בחוסמי ביתא באי ספיקת לב הוכח ב

1999 בעוד שלפני כן הכילו את האיסור המוחלט בשימוש בחוסמי ביתא לאי ספיקת לב.

בתחומים רבים ניכרים הבדלים בין העולם הישן לעולם החדש בוודאי שבתחום המדע והרפואה חלה תמורה אדירה ככל שהטכנולוגיה התפתחה והשתנתה, והיום ניצבים לפנינו

אתגרים רבים אחרים. כמחברת הספר “בריאות מותאמת אישית- הבמ”א שלך” הרגשתי שהספר שלי וסיפרו של  ד”ר בני מוזס משלימים אחד את השני. הידע הוא אינסופי וככל שהרצון לגעת

ביותר דברים הריי אנחנו חוטאים למטרת הסריקה וההעמקה. בפרקים רבים אני תומכת ומסכימה עם ד”ר בני מוזס למעט עם הפרק על נירמול רמת הסוכר. דוגמת נירמול רמת הסוכר

השתרשה על פי דוקטורינת ג’וסלין שהדגים בעולם הישן , מאמץ סיזפי ביותר כדי לשמור על רמת סוכר מאוזנת. ישנם מאמרים שמובאים בחלק זה וסודקים סדקים בדוקטורינת ג’וסלין, כשהם

מראים קשר חלש בין איזון רמות הסוכר לסיבוכי הסוכרת. כחולת סוכרת סוג 2 השקעתי מאמצים רבים להורדת הסוכר ואיתם התרופות לסוכרת (על שלל תופעות הלוואי שלהם), לאחר כשנה

שהייתי מחוברת למשאבת אינסולין, הבנתי בדיוק ממה רמת הסוכר בדם עולה מפחמימות פשוטות וסטרס. לקח לי כ 3 שנים לשנות את אורחות חיי, לרדת 25 ק”ג ממשקלי ולהגמל ברשות

רופאיי מכל התרופות לסוכרת והנה מדדי הסוכרת מאוזנים. לכן למרות עידן השפע ולמרות הפיתויים, חינוך השוק הינו כדאי, נכון זה לא קל אבל אני יכולה להעיד על עצמי שלמרות האיסור

ללא פחמימות פשוטות, ללא סוכר אני חיה בשפע. לכן לא הייתי זונחת את חשיבות ההתאמה האישית של התזונה והאיזון למטופל הסוכרתי. וכפי שנאמר בעמוד 96 “כל התרופות העומדות

לרשותו של הרופא עלולות לגרום נזק, לפיכך הבסיס להחלטה לשימוש בתרופה מסוימת הוא המאזן בין תועלת לנזק” . אני בחרתי את הבחירה שלי ומובילה אחרים בדרכי, ואכן יש כאלו שאינם מסוגלים לזה.

שייק 2

בנוסף, נטילת תרופות ללא צורך היא אחד הנושאים המכעיסים גם אותי מאוד, במיוחד שיש בהם סכנה ממשית. בפרק עם השם המצויין נשיות לנצח: הורמונים חלופיים בגיל המעבר הוזכר המחקר הגדול האחרון שהתמקד במתן

אסטרוגן – Women’s Health Initiative [WHI] – Estrogen alone trial  . המחקר הופסק באמצע,

כיוון שכבר בשלב הביניים של המחקר נצפתה עלייה משמעותית במקרים של אירועים מוחיים ובהיווצרות קרישי דם ברגליים ועלה באופן משמעותי הסיכוי לחלות בסרטן השד.

ב-2 במרץ 2004 הודיע ארגון הבריאות העולמי על הפסקת המחקר הנזכר לעיל בשל חוסר בטיחותו של ההורמון לנשים. וכפי שכתוב בעמוד 85 “הקהילה הרפואית והציבור הרחב אינם כשירים לקבל ולעכל

שינויים כה חדים וכה תכופים בפרטיקה”. וכיום הגישה האזנת לנתינת טיפול לגיל המעבר שלא יעלה על 5 שנים, רק לאחרונה הגיעו אליי שלוש נשים שנטלו אסטרוגן בגיל המעבר מעל ל7 שנים בממוצע וחלו בסרטן השד.

אני ממליצה לכל אדם לקחת אחריות על הבריאות להכביר ידע ולהוסיף את סיפרו של ד”ר בני מוזס לרשימת הקריאה, במיוחד לשוחרי הבריאות.

על החתום: ד”ר ליאת אדרי PhD מומחית לביולגיה רפואית.

עוד מהבלוג של ד״ר ליאת אדרי

תצוגה מקדימה

הקשר בין גוף ונפש במחלות הסרטן

הקשר בין גוף לנפש ועל הקשר בין מצב של לחץ stress ומחלות. נוסף לטיפול הפיזי במחלת הסרטן, הטיפול הנפשי רוחני להרגעת הסטרס מאד חשוב. אני אוהבת את מודל הגוף נפש שהוצע בספר...

תצוגה מקדימה

תוכנית חיסכון בריאותית לכל ילד

בימים אלו שכולם עסוקים בתוכנית חיסכון לכל ילד, אני רוצה להעלות את הנקודה מבחינה בריאותית. אחד הויכוחים עתיקי יומין המפורסמים ביותר הוא מה משפיע יותר גנטיקה או סביבה ? כמדענית אני מאמינה  שהמחקר המדעי הוא הבסיס לרפואה...

תצוגה מקדימה

אם יוצאים מגיעים למקומות נפלאים (ד"ר סוס)

מאז שאני זוכרת את עצמי, החלום להציל את העולם קינן בי. למצוא תרופה למחלה כלשהי, כל מחלה, העיקר שתהיה קשה: סרטן, איידס, צהבת – לא הייתי בררנית. הייתי בטוחה שאם אצליח להקל על סבלם של אחרים אהיה מאושרת. הייתי ילדה שגדלה במשפחה...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה