הבלוג של ד״ר ליאת אדרי

מדעי החיים הבריאים

אני מדענית מומחית בבילוגיה רפואית. בעלת תואר שלישי בנוירוביוכימיה, פוסטדקטורט בביולוגיה תאית והתפתחותית בבית ספר לרפואה, אוניברסיטת תל אביב. פוסטדוקטורט נוסף ממדעי המוח במכון וייצמן ובקיצור דוקטור לביולוגיה רפואית.... +עוד

אני מדענית מומחית בבילוגיה רפואית. בעלת תואר שלישי בנוירוביוכימיה, פוסטדקטורט בביולוגיה תאית והתפתחותית בבית ספר לרפואה, אוניברסיטת תל אביב. פוסטדוקטורט נוסף ממדעי המוח במכון וייצמן ובקיצור דוקטור לביולוגיה רפואית. אני מרצה על בריאות ממגוון היבטים מדעיים, לשם פיתוח מודעות להתנהלות בריאה המשלבת תזונה, מדעי המוח, מדעי הרפואה, מדעי ההתנהגות ובודהיזם. מנהלת מחקרים קלינים ברפואה משלימה ועושה דיקור סיני כשצריך. לצד הידע הרב והמגוון, יש לי יכולת ונסיון רב בהנגשת שפה מדעית גבוהה בקיצור מדעי החיים הבריאים.

עדכונים:

פוסטים: 76

החל מדצמבר 2014

לפני שנים רבות, בתחילת 1994 קניתי ספרון קטן של האוניברסיטה המשודרת,

שכתב ישעיהו ליבוביץ גוף ונפש הבעיה הפסיכו־פיזית. ספרון זה עורר בי את התיאבון לחקור את הנושא

בין הגוף לנפש בצורה עמוקה יותר. באותו הזמן לא היה בנמצא חוג באוניברסיטה ששילב את שני תחומי הידע המרתקים הללו.

נוירולוגיה ופסיכולוגיה והייתי צריכה לבחור רק באחד מהם, בחרתי בראשון. בשנת 2003 שמעתי את פרופ’ דניאל כהנמן,

חתן פרס נובל לכלכלה בשל מחקריו בתחום של קבלת החלטות, בהרצאה שהעביר באוניברסיטת תל אביב,

שם למדתי שהוא גם חוקר ותיק של נושא האושר. בהרצאה זו קרה לי משהו, התעורר אצלי הצורך שנדם לתקופה,

לחזור ולחקור את נושא האושר, מכל מיני היבטים. הייתי כבר סטודנטית לתואר שלישי בנוירוביוכימיה,

למודת חוויות רבות שבינהם האושר נתפס ככמיהה לא ברורה, בלתי נתפסת אפילו, כמיהה שככל הנראה אינה רק שלי

אלא של כל בני האדם שבעצם לא רוצים להרגיש סבל. רגשות של כאב וסבל שכבר הרגשתי בעקבות אובדן של אדם קרוב

כפי שלרוב אנשים מרגישים בעת אובדן, שיכול להיות במוות של אדם קרוב או פרידה כואבת וחד צדדית.

sad

רגשות של צער וייסורים בהתמודדות עם מחלה קשה או בעקבות נסיבות חיים לא קלות.

התחלתי להתעמק בתחום זה, שהיום נקרא הנוירו-פסיכוביולוגיה, בספרים נוספים שקראתי דובר על הקשר בין הגוף לנפש

על מחלות שבאות בעקבות כאב וסבל, אך לא היו הרבה הוכחות מדעיות. אחת המחלות הפופלאריות בהשפעת הנפש על הגוף היא דיכאון

מחלה שהיעדר שמחה ואושר מובילה לחוסר תיפקוד. בספר האבחנות של האגודה האמריקנית לפסיכיאטריה ה-DSM ,

תואר וסווג כהפרעת מצב רוח (במהדורה משנת 1980 ), הפרעה זו מאופיינת בדפוס נרחב ומתמשך בדרך כלל שבועות וחודשים של  מצב רוח ירוד,

שאליו מתלווים הערכה עצמית נמוכה ואובדן עניין והנאה מפעילויות מהנות, חרדה, הפרעות שינה ותיאבון, חוסר מרץ,

מחשבות פסימיות בדרגות שונות – עד כדי מחשבות של חוסר טעם לחיים ואובדניות, ירידה בריכוז ובזיכרון,

ופגיעה משמעותית בתפקוד. התסמינים יכולים להיות מגוונים ולעיתים הפוכים מה שמוביל לבילבול לאיבחון,

אני אתן דוגמא אדם אחר שיש לו שלל סימפטומים כפי שמניתי קודם יכול להיות בעל תיאבון יתר

ולעלות במישקלו לעומת אדם אחר עם אותם סימפטומים רק שבנוסף הוא יאבד את התיאבון וירד במשקל.

אותו הדבר לגבי שינה אדם אחד יצרוך שינה מרובה ולא ירצה לצאת מהמיטה לעומתו אדם שני עם אותם

סימפטומים יסבול מנדודי שינה יקום באמצע הלילה עם מחשבות טורדניות שלא יניחו לו לישון עד השחר העולה.

נתאר לנו ששני אנשים הללו ילכו לרופא המשפחה ויספרו לו את המתרחש מיד יקבלו תרופה נוגדת דיכאון,

דוגמת ציפרלקס האם שניהם יגיבו אותו הדבר, לתרופה ויחזרו להיות שמחים וטובי לב ויצאו מהדיכאון?

מסתבר שלא כל כך מהר, ציפרלקס ויותר נכון, אסציטלופראם שייכת למשפחת תרופות נוגדות דיכאון

מסוג מעכבי ספיגת סרוטונין סלקטיבים (SSRI).

לתרופה ממשפחת הSSRI  לוקח כשלושה שבועות עד חודש להשפיע.

באזהרות הנכתבות בגיליון התרופה הניתנת בעת דיכאון: בחולים עם הפרעות פניקה, אסציטלופראם עלולה לגרום

להגברת הדיכאון בתחילת הטיפול (תופעה שבדרך כלל חולפת אחרי שבועיים).

לכן, המינון ההתחלתי בחולים אלה נמוך יותר -5 מ”ג.  נטיות אבדניות: דיכאון עלול להיות מלווה במחשבות אבדניות ובמחשבות על פגיעה עצמית,

שיכולות להימשך עד לשיפור משמעותי במצב החולה. כיוון שלאסציטלופראם לוקח בין שבועיים לחודש להקל על תסמיני דיכאון,

בשבועות הראשונים לטיפול עלולות להופיע מחשבות אובדניות, יש להשגיח בצמידות על חולים אלו!

רק לי זה לא נשמע תקין ובטח לא אפשר ליישום, רק כדי שנבין תופעת הדיכאון היא כלל עולמית (הממוצע העולמי עומד על 4.4%),

כאשר בישראל סובלים מהתופעה כ-5.5% מהאוכלוסייה כשיעור הנשים הלוקות בדיכאון בקרב אוכלוסייה כללית הינו כפול מאשר גברים.

כ-60% מניסיונות ההתאבדות נובעים מדיכאון, כאשר מתוכם 15% מצליחים ליטול את חייהם.

לפני 22 שנה זה קרה גם למשפחתי שבועיים לאחר שאבי נטל ציפרלקס הוא התאבד, השליחות שלי בעולם הזה לעלות את המודעות לכך.

לפני שרצים לקחת כדור יש עוד הרבה דברים לעשות. הוכח באופן מדעי שדיקור סיני עוזר להפגת סימפטומים,  פעילות גופנית הגורמות להפרשת המוליכים העצביים

הגורמים לשימחה, פעולות שונות של רגיעה: מדיטציה, ביופידבק, צמחי מרפא. יש עוד הרבה דרכים למנוע דיכאון או לעזור בעת דיכאון,

אבל האצבע הקלה על ההדק לדעתי בחלוקת התרופה ולא רק לדעתי

על פי נתוני חברה בינלאומית המספקת לחברות התרופות נתוני מכירות IMS Health-  אשר הפסיקה לעבוד עם ישראל בשנים האחרונות,

ב־2008 ניתנו בישראל 2,107,763 מיליון מרשמים לתרופות אלה.

נכון להיום, מספר נוטלי התרופות אינו מדויק אך הוא במגמת עלייה מטאורית בכל העולם ולפי ארגון הבריאות העולמי,

התחזית היא שעד שנת 2020  הדיכאון יהפך לסיבה השנייה בעולם לנכות, אחרי מחלות הלב.

יחד עם זאת, אם מישהו כבר נוטל תרופה נוגדת דיכאון אנא קיראו את ההוראות וידעו את קרוביכם,

אפשר למנוע את האסון הבא.

מוקדש לזכרו של אבי יאיר מזרחי

IMG_1115

ד״ר ליאת אדרי

www.drliatedry.co.il

עוד מהבלוג של ד״ר ליאת אדרי

תצוגה מקדימה

אסקייפ: שעשועון חדש שלא תרצו לברוח ממנו!

חדרי בריחה (Escape Room) הפכו כבר מזמן לתופעה שמצליחה להוציא ילדים ומבוגרים מהבית, הזדמנות פז להתנתק מהטלפונים ומהמחשב ולשחק במשחק אתגרי של פתרון חידות, לשיתוף פעולה מחשבתי עם ההורים, אחים וחברים. ...

תגובות

פורסם לפני 2 years
תצוגה מקדימה

היום הראשון שלי בביה"ס לשיווק דיגיטלי.

יש לי שיעורי בית, אוף- צמד המילים מטיל האימה הזה. כן , כן גם בגילי המופלג עם כל התארים והתעודות שלצידי, לא הצלחתי להשתחחר מהקבס שתופס אותי בבטן שאני נדרשת לעשות שיעורי בית או רחמנא לצלן מבחן. וזה בסך הכל שיעורי בית לא...

תגובות

פורסם לפני 2 years
תצוגה מקדימה

תוכנית חיסכון בריאותית לכל ילד

בימים אלו שכולם עסוקים בתוכנית חיסכון לכל ילד, אני רוצה להעלות את הנקודה מבחינה בריאותית. אחד הויכוחים עתיקי יומין המפורסמים ביותר הוא מה משפיע יותר גנטיקה או סביבה ? כמדענית אני מאמינה  שהמחקר המדעי הוא הבסיס לרפואה...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה