הבלוג של Anna Shnaidman

The Great Dreamer

כשהייתי קטנה והלכנו לקולנוע, חשבתי שמאחורי המסך שוכב בן אדם וישן. על ראשו מודבקות אלקטרודות המקשרות אל המסך ככבל HDMI והסרט שאנו צופים בו, הוא למעשה החלום שהוא חולם ברגעים אלו. חשבתי שזה יהיה נורא אישי, אינטימי והזוי אם זה... +עוד

כשהייתי קטנה והלכנו לקולנוע, חשבתי שמאחורי המסך שוכב בן אדם וישן. על ראשו מודבקות אלקטרודות המקשרות אל המסך ככבל HDMI והסרט שאנו צופים בו, הוא למעשה החלום שהוא חולם ברגעים אלו. חשבתי שזה יהיה נורא אישי, אינטימי והזוי אם זה יהיה הסרט שאני חולמת, אבל ידעתי מאז ומעולם שאני גם רוצה לישון מאחורי המסך כי יש משהו מדהים בחלומות שלי. אז לא המציאו הטכנולוגיה הזו עדיין. החלומות שלי לא דעכו עם הגיל. הפשרה היתה ללמוד ולעשות קולנוע וטלויזיה - כשעודני חולמת, מושפעת מהחלומות ומקבלת מהם המון חומר ליצירה, במטרה להלך קסם על קהל הצופים. תסריטאית ומפיקה בעברי, כיום יועצת תקשורת דיגיטלית. בוגרת החוג לקולנוע וטלויזיה תואר ראשון. סטודנטית תואר שני לתקשורת פוליטית. מנסה לקדם ליברליזם בישראל.

עדכונים:

פוסטים: 10

החל מדצמבר 2011

כשם לוט אמר לאשתו לא להסתובב אחורה אחרת תיהפך לניצב מלח. כך גם אצלי – אם ארצה להמשיך לחלום, אל עליי לפנות לאחור.

25/12/2011

עמדתי במנהרה חשוכה כשראיתי אותו. דמותו הייתה די חשוכה בהתחלה בגלל שטף האור שמחוץ למנהרה, אך נוכחותו הייתה כאריזמטית עד שיתוק. הוא הגיח מהחוץ המואר ונכנס באקראיות למנהרה. כשראיתי אותו הבחנתי בקעקועים רבים על עורו השרירי השזוף והחלק. ראשו היה מגולח לגמרי. יוגב (כך קראתי לזר המסתורי הזה) הבחין בי אך ורק משום שלא הסרתי את עיניי ממנו. כנראה שהמבט שלי הפך לבהייה של ממש כי בדרך כלל אני מסיטה את מבטי בביישנות ומסמיקה. יוגב חייך אליי (איי איזה גומות) וחשף שיניים לבנות עם ניבים עדינים של בייבי-ערפד. החיוך הזה הפציר בי לחייך אליו בחזרה – הצעד הנועז ביותר שכנראה עשיתי עד כה עם זר מוחלט.
רציתי להמשיך את הרגע הזה שהוא חולף על פניי למצב של הילוך איטי מאוד. זעקתי כל כך בדממה שיקרה נס, שלא יחלוף סתם. השנייה שבה דרכינו הצטלבו היתה מספיק חזקה כדי שיוגב יקרא את מה שבראשי. ורגע לפני שהוא ממשיך ללכת הושיט יוגב את אצבעו אליי בחיוך מתוק ובטוח. אחזתי באצבעו הגדולה כמו תינוקת וצעדנו יחדיו אל האור שממנו הוא יצא.
עמדנו על שפת המדרכה במעבר החצייה. מעבר לכביש יש בית מלון. אני כבר רואה כיצד יראה הלילה המדהים ביותר בחיים שלי. אני כבר רואה במבטו איך הוא יצמיד אותי לקיר, ירים אותי על השולחן ויטעם על גופי את כל מטעמי הפירות.
-”לא משנה מה, רק אל תסתכלי לאחור” אמר יוגב בעת שחצינו את הכביש. השומר הבריטי פתח את הדלת ויוגב נכנס. בטרם נכנסתי אחריו הייתי חייבת לראות מה הותרתי מאחוריי. כיצד נראה העולם שמביט עליי עם יוגב. האם יש מישהו שמבחין בי עם האיש המדהים הזה? ובעיקר…. האם העולם נראה שונה לאחר שפגשתי את יוגב. ומדוע ביקש שלא אביט מאחור….
סובבתי את ראשי לאחור, מבלי לסובב את גופי בתקווה לעבור חצי חוק. אך מה שראו עיניי היה כלום. אין עולם, אין כביש ומכוניות רק נייר לבן ושירבוטי עיפרון שנמחקו במחק. מיהרתי ככל שיכולתי לסובב את ראשי חזרה על הכרית. לא בית מלון, לא שומר בריטי ולא יוגב.

רק תקרה.

עוד מהבלוג של Anna Shnaidman

Thumbnail

מה אני רוצה להיות כשאהיה גדולה

כשהייתי בת 3 שאלו אותי מה אני רוצה להיות כשאהיה גדולה. התייחסתי לשאלה הזו בשיא הרצינות ונלחצתי מאוד לענות עליה. הרגשתי שאני מוכרחה לענות על השאלה הזו, הרי שבני אדם מחליטים מה תהיה הקריירה שלהם מהשנייה שהם נפלטו מרחם...

Thumbnail

מיומנה של מכורה לסמרטפון

אני מכורה לסמרטפון שלי. זה ידוע. מכורה לרשתות חברתיות ושאר אפליקציות שהשתלטו על חיינו. אני כה מכורה, שאם תשלח "ערה" בזמן שאני ישנה, סביר להניח שאני אענה לך שאני לא. בשנה...

תגובות

פורסם לפני 8 years
Thumbnail

דרוש: חבר הכי טוב. משרה מלאה ותובענית 24\7

הדרך מגרוזנברג לאלנבי ממש קצרה ולכן לא היה נראה לי שיקרה משהו אם אלך לבד ב4 לפנות בוקר. אבל דברים הסתבכו לי קצת. איכשהו הצלחתי להתבלבל לתוך נחלת בנימין ולשכוח איפה זה אלנבי. אני לא זוכרת באיזה שלב שמתי לב שמישהו התחיל ...

תגובות

תגיות:

פורסם לפני 9 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים