הבלוג של עידית תמיר - NOMOREDIETS

diti

מאמנת אישית לחיים טובים יותר ומנחת תהליכי הרזיה לקבוצות וליחידים . אמא לחמישה , מרתוניסטית, אוהבת ים, שמש, ואת החיים הורודים.

עדכונים:

פוסטים: 34

החל מאוקטובר 2012

בתצוגת התכלית של הבלוגריות ש”לוקחות את ההגה לידיים” הצמידו לכל אחת מאיתנו מעצבת שתלביש אותה. כשצילצלו ואמרו לי לבוא לטובה’לה למדידות, הדבר הראשון שעלה לי בראש הייתה סצינה מתוך הסרט האלמותי “השטן לובשת פראדה”, הרגשתי לרגע כאילו אני אנדריאה סאקס, (אן האת’וויי המשגעת) רגע לפני הפגישה הגורלית עם העורכת המפחידה והמאיימת של מגזין האופנה הנחשב בעולם (מריל סטריפ המושלמת).

01/02/2018

 

דקה לפני

נתחיל בגילוי נאות, מי שמכיר אותי יודע שבגדים ואופנה זה לא בדיוק הקטע שלי. סוג הבילוי הזה של להסתובב בחנויות ובקניונים, לשוטט באתרי אונליין, להבין במותגים, להתמצא מה אופנתי ומה טרנדי, לדעת מה יהיו הצבעים השולטים בעונה הבאה או אפילו סתם ללכת וללטף טקסטיל בבוטיקים מעוצבים – לא עושה לי את זה.
גם שיחות על בגדים, מותגים, מעצבים.
לא פשוט לא. אפילו משעמם אותי.
אני מהסוג שקמה בבוקר, מתקלחת ופשוט “שמה עלי משהו…”, לא ממש חשוב לי מה
(במילא הארון שלי רובו ג’ינס וטישירטס שחורות לבנות או אפורות)
ואני מרגישה בסך הכל שאני נראית די סבבה.
(אם כבר יש לי חסך בטוויסט או באיזה ריגוש ורוד אז תמיד יש לי את מדף בגדי הספורט שלי להשתולל בו).

לתוך הקונטקסט הזה של אופנתיות צחיחה מגיעה “הצעת הדוגמנות” של קרין שור מסלונה,
(זוכרים? בחרו 26 נשים חזקות עוצמתיות ומלאות השראה שלקחו את ההגה לידיים, הצמידו לכל אחת מעצב אופנה שילביש אותה, נתנו למוטי רייפ הענק ללמד אותנו איך צועדים על מסלול באולם התצוגה החדש של במוו והופה – אמרו לנו תנו  גז !)
אולי זה לא מאד עמוק, גבוה או מתוחכם אבל אני חייבת להיות כנה ולהודות שהתחברתי להצעה ושמחתי שהציעו לי. אירועים כאלו עם התרגשות אדרנלין שמחת חיים ומלא נשים ואקשן אני ממש אוהבת.
והקטע של האופנה ? נו שויין. נתגבר.

מוטי רייפ הצמיד לכל בלוגרית מעצבת שתלביש אותה. אני לא יודעת אם הייתה לו מחשבה מעמיקה על למה כל אחת מאיתנו הנשים קיבלה דווקא את אותו מעצב או מעצבת. אבל כשיותם צילצל ואמר לי לבוא לטובה’לה למדידות, הדבר הראשון שעלה לי בראש היתה אסוציאציה על הסצינה מתוך הסרט האלמותי “השטן לובשת פראדה”, הוא נתן לי פרטים על איפה ומתי תהיה המדידה ואני הרגשתי לרגע אנדריאה סאקס, (אן האתוויי המשגעת) שמנסה לפרוץ לעולם התקשורת והאופנה והתקבלה לעבוד במגזין האופנה הנחשב בעולם (“מסלול “היה השם הקולנועי של ווג) תחת פיקודה של העורכת המרשעת מירנדה ( מריל סטריפ המושלמת) . אז נכון הלכתי קצת רחוק עם ההקבלה כי אני לא באמת בעניין של שינוי מסלול ושאיפה להתקבל למילייה האופנה והנשים המתוקתקות בלבושן המעוצב אבל היי אבל אפילו אני יודעת מי זאת טובה’לה. היא מעצבת אופנה גאונה, יצירתית, ייצרית ופרובוקטיבית.

טובה’לה. נשמתי עמוק.
לפני המון שנים קניתי אצלה כשעוד הייתה לה חנות בדיזנגוף. ובלי קשר או עם קשר (כי הרי אין סתם), הנכד שלה והבן של נעמה הבת שלה, שמעצבת היום יחד איתה את הקולקציות,- איתמר, הוא החבר הכי טוב של הבן שלי רן שעבר השנה ללמוד בעירוני א’.
הבנים שלנו הכירו השנה ומאז הם פשוט חיים יחד. כל הזמן אני שומעת את רן מדבר על אמא של טנן (הכינוי של איתמר) שמחזיקה אותו קצר (נעמה)  וסבתא של טנן שהיא קולית כזאת,מגניבה ומצחיקה (טובה’לה).

20180201_114125

רן וטנן בקטע מתוך : “סוס אחד נכנס לבר”. (עירוני א’ לאמנויות בכל זאת).

 

בקיצור הרגשתי שגם קיבלתי את הטופ של הטופ של מעצבות האופנה וגם יש פה משפחה מעורבבת אז ממש אסור לי לעשות בושות ולפשל. אלוהימא שתעזור כאן עכשיו.
באותו יום ראשון  כשנסעתי למדידה עם חברתי רוית (פחדתי ללכת לבד) ממש הרגשתי כמו אנדריאה סאקס דקה לפני שהיא פוגשת את מריל סטריפ מטילת האימה, נלחצתי מלהיחשף מולה כבורת אופנה שאני. גם לי יש הבלחות של חוסר ביטחון, אין מה לעשות. (סימן לנורמליות?)
השטן לובשת פראדה

אולי זה יומרני אבל תודו שיש קצת דמיון בין הדמויות?   (מריל/טובה’לה אן/אני). סתאאם. סתאאם.

ביום המדידה ירד גשם זלעפות אבל כשחניה בכחול לבן חיכתה לנו מול הכניסה לסטודיו הרגשתי שהכוכבים של היקום מסתדרים והגשם הוא של ברכה והכל בסדר. טובה’לה אפילו לא הייתה שם להלחיץ אותי. מי שחיכו לי היו נעמה חסין (הבת של ואמא של איתמר) וגילי סיוון המדהימה שאותה לא ראיתי כמעט עשרים שנה, מאז הייתה כתבת נוער צעירה בראש1 שאותו ניהלתי. הן היו שם לגמרי בשבילי, הכי רגועות ונעימות, חיכו לי עם חיוך, חיבוק, אוירה חמימה וכל הקולקציה.
בדקות הראשונות הסתכלתי כזה קצת מסביב כמו עכבר הכפר שהגיע לעיר הגדולה ומחפש להיאחז במשהו מוכר ואז קלטתי על הקולב את השמלההורודה ונרגעתי.
“זאת השמלה שלי”, אמרתי להן. “הנה, זאת אני”.
גילי אמרה לי להירגע, שזה לא התפקיד שלי לבחור לעצמי את האאוטפיט המושלם ושהן כבר הכינו לי סטים מהממים למדידה.
טובלה 3התמסרתי לנעמה, מדדתי כל מה שהיא אמרה לי.

 

טובלה2
השמלה השחורה שנתנו לי למדוד הייתה אכן ארוכה ומלכותית, חליפת המכנסיים מהקטיפה עם מליון הפרפרים הייתה גם ממש כייפית ומגניבה,
אבל כשלבשתי את השמלה הורודה שאני סימנתי מלכתחילה גם הן הרגישו שיש לנו פה בינגו. הן הצמידו לי ולה מעיל ארוך מקטיפה עם מלא פרחים וברכה מאלוהים, גילי צילמה אותי לסטורי והן דיברו בשפת האופנה שלהן על “איזה יופי אני מחזיקה את הבגד” וחייכו.
יצאתי משם תוך פחות משעה – ממש מרוצה.
עידית תצוגה

ככה נראיתי בתצוגה. רואים עלי שאני מרוצה.

נשפכו כבר מלא מילים על יום התצוגה אז לא אכביר. אני רוצה לסיים את הפוסט הזה עם האישו הפרטי הזה שלי עם האופנה.

אולי באמת “אין לי את זה” עם סטייל, גלאם ושיק, בגדי מעצבים ואתיקטים של מותגים אבל יש לי את זה בענק עם אנרגיה.
האנרגיה בסטודיו של טובהלה היא מדהימה. התהליך הזה בו בחרנו, מדדנו, הסתכלנו, התארגנו והחלטנו נעשה באווירה קסומה ונתן לי תחושה שהכול בסדר ואני יכולה להרגיש ממש טוב עם איך שאני, כמו שאני. ללבוש בגד טוב זה כמו להרגיש בבית.

החוויה שם היתה כל כך טובה שרציתי לחזור לשם שוב. רציתי לפגוש את טובה’לה. לדבר איתה, להרגיש ולדעת שגם אם היא מוכשרת, מחוננת, גאונה ומיוחדת ככל שתהיה היא כמונו. בשר ודם. ולא תאמינו, כשביקשתי ממנה להצטלם איתי היא רק רצתה לשים ליפסטיק ולוודא אח”כ שהיא יצאה לא פחות ממהממת בצילום המשותף שלנו.

טובלה8

נעמה, טובה’לה (עם ליפסטיק),ואני בכניסה לסטודיו המלכותי שלהן ברוטשילד. מהממות.

וכשצעדתי השבוע באולם התצוגה החדש של במוו, גבוהה זקופה ומחייכת הרגשתי כל כך בבית בשמלה הורודה שלי ובפרחים שעל מעיל הקטיפה    כי מה שלבשתי זה הכי אני.

וכשאני מרגישה אני -  זה בית.

אז שוב תודה
לטובהלה ונעמה על הבית שפתחו בפני ובפני רן שלי,
לגילי סיוון נסיכת הסטיילינג האופנתית התותחית,
למוטי רייפ האחד היחיד והמיוחד,
לקרין לב ענק שהחזירה אותי לבלוג שלי הזה שהוא בית,
לסלונה (אימי, רונית, שירה ) על הבית שהן בשבילי,
לנבחרת הבלוגריות החדשות והמופלאות שהכרתי ,
למיכל גיל ובמוו על תצוגת המכוניות הנוצצת,
ולכם שקראתם וליוויתם.
תודה

 

חוזרת לג’ינס וטישירט

עוד מהבלוג של עידית תמיר - NOMOREDIETS

תצוגה מקדימה

לרזות מהראש

    עד לפני שנה הייתי מסתכלת על הכותרת הזאת וצוחקת בפה מלא או פולטת הערה צינית. לרזות ? זה מהבטן, או מהתחת , או מעוד אינסוף מקומות שנראו לי שהם שמנים מדי אצלי ויש מאיפה לרזות. עכשיו אני מחזיקה אצלי ביד את מפתח הקסמים. אני...

תגובות

פורסם לפני 6 years

אינטימיות באוויר

בא לי לפתוח עוד כפתור ולשתף אתכם בהצצה ( אל תתלהבו ...) אל מאחורי הקלעים של הבלוג שלי. נראה לי שאחרי למעלה משנה שאני מפרסמת פה שהגיע הזמן שאשתף בעוד כמה מילים על מי אני ומה...

תצוגה מקדימה

רזה בראש - יש דבר כזה ?

אם אתם רוצים לרזות, להעיף את הקילוגרמים העודפים שלכם ולתת ליהלום הפנימי שבכם לצאת החוצה ולנצנץ לעולם, אם ניסיתם את כל סוגי הדיאטה שקיימים, אם ביקרתם אצל כל דיאטן אופנתי , אם שילמתם למכוני כושר והתייאשתם אחרי שלושה...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה