הבלוג של עידית תמיר - NOMOREDIETS

diti

מאמנת אישית לחיים טובים יותר ומנחת תהליכי הרזיה לקבוצות וליחידים . אמא לחמישה , מרתוניסטית, אוהבת ים, שמש, ואת החיים הורודים.

עדכונים:

פוסטים: 35

החל מאוקטובר 2012

תמונה גבי אני ודני לפני אמסטרדם

נתחיל בשורה התחתונה… נרשמתי השבוע לירושלים. יום שישי … ה - 13 למרץ.
ועכשיו נדייק את זה טיפה . ירושלים . דהיינו המרתון . אבל לא השלם. חצי מרתון ירושלים. גם לא ממש נרשמתי מיוזמתי. די נגררתי לזה.
האמת, אפילו לא נרשמתי. רשמו אותי. הופעל עלי הרבה לחץ חברתי מצד קבוצת ה״בנים״ איתם רצתי בשנה שעברה את המרתון בפירנצה .
הם אמרו שהגיע הזמן שנירשם יחד ליעד חדש .
״זה היום אחרון לרישום בהנחה״ ,
״בואי תירשמי איתנו . לא ננטוש אותך בעליות ״,
״ אין כמו ירושלים . כולם אומרים את זה״,
״מזמן לא התאמנו יחד לאיזה יעד ״ ,
״ תמיד אפשר ללכת אם קשה לרוץ ״
ואחרי שאמרתי שוב ושוב שאני פוחדת אחד מהם תפס יוזמה ואמר :
 ״ די. אני רושם אותך. מקסימום לא תבואי …״
אז זהו אני רשומה . פחות מ 60 יום ואני שוב על קו הזינוק של אתגר חדש. והדבר הראשון שאני יודעת שאני צריכה לעשות זה לחזור לעולם האימונים .
למסגרת. שיגרה . עבודה לפי תוכנית . חלק מכם שמכירים אותי לא מבינים בטח על מה אני מדברת שהרי אני נצפית בבגדי ספורט , רצה להנאתי בים ובפארק חדשות לבקרים.
אז על מה אני מדברת וממה לעזאזל אני פוחדת ?!?! הרי כבר רצתי חצי מרתון לא פעם ולא פעמיים ואפילו 42.2 רצתי כבר פעמיים . פעם ראשונה כדי לעשות את זה ופעם שניה כדי לוודא שאמנם זאת הייתי אני זאת שעשתה את זה … כי ברגע שמחליטים על יעד , בספורט כמו בהחלטה לרדת במשקל , או בכל תחום אחר זו מחויבות. קומיטמנט. התמסרות. התמדה. נחישות.
עולם האימונים ליעד מוגדר שונה מהאימונים של היומיום , של החיים בשגרת  ספורט . יש הבדל גדול בין לקום בבוקר , לנעול נעלי ספורט ולרוץ שעה בשביל הנשמה , בכייף, ברגוע, עם החברה , החבר׳ה או האיש שלי ( שבעל כורחו נכנס לעולם הרצים והריצות . ורץ איתי . כמו גדול.) מי כמוני יודעת את זה . שהרי שנים עשיתי ספורט רק כדי לשרוף קלוריות ולרדת במשקל. היעד אז היה תמיד סביב העלאת מסת שריר, הצרת היקפים וירידה במשקל .
מה לא עשיתי למען המטרה הזאת -סטודיו סי. ביקראם יוגה. ספינינג. הרמתי משקולות. רצתי להנאתי כחימום. כדרך להעלות דופק. לשפר אירובי.
חמישה ,שישה, שמונה ,תשעה קילומטר . משהו תמיד עצר אותי מלהגיע לקילומטר העשירי . קוראים לזה ״איזור הנוחות״ . לא להתאמץ מדי. לא לאתגר את עצמי. לא להגיע לקצה של היכולת . תמיד סיימתי את האימון עם כוח, על כל צרה שלא תבוא.
ויום אחד זה הגיע. עמוק מבפנים. דווקא ממקום חלש שלי. בתקופה שהייתי במצוקה אישית מאד גדולה. בימים שהרגשתי שאני חלשה וחסרת כוחות כי השמים נפלו עלי והבית שלי התפרק מצאתי את עצמי  נאחזת באדם הכי לא צפוי . בעצמי . החלטתי , למרות החולשה ופיק הברכיים לצאת מאיזור הנוחות. זה התחיל בלצאת לרוץ בחוץ , המשיך דרך בחירה במישהי שתרוץ איתי בשבילים . בחרתי את גבי שאותה היכרתי כאחת האמהות בכיתה של מספר 4 שלי . היא לא היתה חברה אז. אפילו לא ידידה אבל היא נראתה לי מספיק שונה על מנת שהיא תאזן ותשלים את החלקים החלשים שלי .
אז עוד לא ידעתי עד כמה היא באמת הפוכה ממני ומצד שני עד כמה הריצה תחבר ביננו.
זה נמשך בהגדרת יעד. כל פעם יעד אחר. רחוק יותר. קשה יותר. כזה שעוד לא עשינו . מריצה ״רק עם גבי״ עברתי לרוץ ״גם עם גבי״ ועוד חבורה של בנות.
לימים נרשמנו יחד לקבוצת ריצה ראשונה. עם מאמן בימים ושעות קבועים. קיבלנו תוכנית אימונים אישית ורצנו כולנו . במהלך הדרך החלפתי קבוצה.
החלפתי גם מאמן . ואח״כ גם חזרתי , לא בלי בושה, למאמן הראשון. המרתי את קבוצת הבנות שרצתי איתן לחבורה של בנים שרצו אמנם הרבה יותר מהר ממני  אבל בשל היותם ג׳נטלמנים הם חיכו לי תמיד בפאתי השבילים ווידאו שאני בסדר. מחייכת.
במילים אחרות … עברתי דרך .
כל שינוי, או טוויסט בעלילת האימונים שהיו שם במהלך השיגרה של השכמות בחמש לפנות בוקר על מנת להספיק לרוץ 20 קילומטר ולהגיע בזמן
 להכין סנדוויצים לילדים לימד אותי המון על מי אני. כל החלטה כזו היתה חלק מהיכל המראות בו שהיתי באותה תקופה. זאת היתה תקופה סוערת מלווה בפחדים , התמודדות נפשית , קושי  פיזי – כאבי גוף ותהפוכות בנפש . היה לי ברור שהדרך בה אני מתאמנת למרתון אומרת לי בעצם מי אני .
הבוקר שוב יצאתי לרוץ . הטמפרטורה היתה מושלמת. קר עם קרני שמש מבצבצות .
האיש שלי רץ לצידי בשתיקה. היה לי נעים.
מצאתי את עצמי שוב מדברת איתי .
דמיינתי לי את הדרך לירושלים. שאלתי את עצמי מה מצפה לי בחודשיים הקרובים.
מה אני צריכה על מנת שאגיע לקו הסיום כמו שאני הכי אוהבת את עצמי – מחייכת.
מה יהפוך לי את הדרך לנעימה.
נזכרת שהראשונה שתהיה שם איתי בעליה של הר הצופים זו קודם כל אני .
( בלי קשר כמובן לאיש שלי שילווה אותי לפחות חלק מהמסלול
ולגבי שתרוץ איתי את כולו  ולחבורת הבנים שתרוץ לפני
ולעוד אלפי האנשים שמגיעים מכל קצווי תבל לירושלים להפנינג המהמם הזה .)
המחשבות הפכו מהר מאד להיות מבלבלות .
על כל מחשבה חיובית הגיעה מיד מחשבה מסרסת, מאיימת ומחלישה.
מצד אחד דמיינתי את הסיפוק והשיחה שמלווה את היכולת לעמוד באתגר
ובמקביל הגיע הקושי והשאלה ״בשביל מה אני צריכה את זה״ .
נזכרתי בסיפור הידוע על שני הזאבים עם מוסר ההשכל שהזאב שיחיה יהיה זה שנאכיל אותו.
מה שאומר שאני זאת שצריכה לבחור באיזה דרך עלי ללכת.
האם להאמין בעצמי, ביכולת שלי ולעשות את זה או שאוותר לעצמי ממקום של חולשה , פסימיות וחוסר עניין לאתגר את עצמי .
ואיך כל זה קשור לבלוג בנושא NOMOREDIETS ?
זאת בדיוק אותה דילמה. אי אפשר באמת לגרור אתכם לשם. לרשום אתכם לקבוצת תמיכה או שקילה.
ההחלטה שזה יקרה מגיעה יום אחד מבפנים .
קול פנימי שמעיר אתכם ברגע אחד מכונן שייזכר על ידכם לדורות ואומר ש״ די !!״שמספיק להרגיש לא טוב בתוך הגוף .
כי אפשר לשחרר את הקילוגרמים העודפים .
בלי לעשות דיאטה , בלי להימנע , להתנזר או לסבול ואפילו בקלות ובפשטות
צריך רק להבין שמדובר בדרך.  בתהליך .
דרך שאפשר לעשות עם חברה או חבר, בליווי של דיאטנית או מאמן כושר, בקבוצה ואפילו לבד בעצמכם .
כל אחד יכול לעשות את זה בדיוק כמו שכל אחד יכול להחליט שהוא קם בבוקר ומתחיל לרוץ .
אני אמשיך להיות כאן בשבילכם בדרך לשיחרור הקילוגרמים המיותרים .
קחו בחשבון רק שמחר אני עושה לעצמי ריסטארט
( בסינכרון מדוייק עם נושא מפגש הקבוצה  בערב )
וחוזרת להתאמן לקראת יום שישי ה 13 במרץ .
בין לבין אתם גם מוזמנים להגיע למפגש בוקר שאני עושה השבוע ביום שלישי  .
רק הירשמו בלינק המצורף ושריינו לכם מקום .
http://lp.viplus.com/b19o
שיהיה שבוע טוב ובהצלחה , כל אחד והריסטארט שלו – זה תמיד רק נהיה יותר טוב.
כבר חוזרת .
תמונה

עוד מהבלוג של עידית תמיר - NOMOREDIETS

תצוגה מקדימה

לרזות מהראש

    עד לפני שנה הייתי מסתכלת על הכותרת הזאת וצוחקת בפה מלא או פולטת הערה צינית. לרזות ? זה מהבטן, או מהתחת , או מעוד אינסוף מקומות שנראו לי שהם שמנים מדי אצלי ויש מאיפה לרזות. עכשיו אני מחזיקה אצלי ביד את מפתח הקסמים. אני...

תגובות

פורסם לפני 6 years

אינטימיות באוויר

בא לי לפתוח עוד כפתור ולשתף אתכם בהצצה ( אל תתלהבו ...) אל מאחורי הקלעים של הבלוג שלי. נראה לי שאחרי למעלה משנה שאני מפרסמת פה שהגיע הזמן שאשתף בעוד כמה מילים על מי אני ומה...

תצוגה מקדימה

רזה בראש - יש דבר כזה ?

אם אתם רוצים לרזות, להעיף את הקילוגרמים העודפים שלכם ולתת ליהלום הפנימי שבכם לצאת החוצה ולנצנץ לעולם, אם ניסיתם את כל סוגי הדיאטה שקיימים, אם ביקרתם אצל כל דיאטן אופנתי , אם שילמתם למכוני כושר והתייאשתם אחרי שלושה...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה