הבלוג של עידית תמיר - NOMOREDIETS

diti

מאמנת אישית לחיים טובים יותר ומנחת תהליכי הרזיה לקבוצות וליחידים . אמא לחמישה , מרתוניסטית, אוהבת ים, שמש, ואת החיים הורודים.

עדכונים:

פוסטים: 34

החל מאוקטובר 2012

תמונה אני על רקע עצים לבנים אביטל

בא לי לפתוח עוד כפתור ולשתף אתכם בהצצה ( אל תתלהבו …)
אל מאחורי הקלעים של הבלוג שלי.
נראה לי שאחרי למעלה משנה שאני מפרסמת פה שהגיע הזמן שאשתף בעוד כמה מילים על מי אני ומה עומד מאחורי הבלוג הזה .
אולי זאת הסיבה שהפוסט הזה מתעכב אצלי בטיוטות כבר כמעט חודש.

הנושא רלבנטי מתמיד כי בימים אלו “נכנעתי” לקולות הסביבה
שאומרים לי כבר שנים שבתור בעלת עסק נכון שיהיה לי
דף עיסקי ופלטפורמה ציבורית .
ו… זהו. יש לי דף עסקי בפייס.

תשאלו מה היה שם קודם ?!?
אז ככה …
יותר משלוש שנים אני הודפת את הרעיון ומסרבת לעבור
מהעמוד האישי שלי לעמוד עסקי כדי לא לאבד את ״האינטימיות״
עם “החברים” והעוקבים הווירטואליים שלי .
לציניים שביננו זה אולי נשמע תמוה שאחת שיש לה כמעט 4000 חברים בפייס
חושבת שהיא ביחסים אינטימיים איתם אבל מי שמכיר אותי באמת יודע שזה לגמרי ככה .
העמוד שלי מלא בתמונות, רגעים, צילומים ושיתופים הכי אינטימיים ואמיתיים שיש.

מאז שאני זוכרת את עצמי אני אוהבת לכתוב. שירים, סיפורים, מאמרים, בלדות, פתקים ומלא שטויות.
בעידן הדיגיטלי זה הפך אותי למתמחה בסמסים, וואצאפים, ציוצים ופוסטים.
רגעים, תחושות, חוויות – הכל מקבל אצלי אוטומטית המרה
ל…”יש לי פוסט”
שזה צורך שמבעבע בי בערך כל שלוש דקות.
אני כותבת ותמיד מוצאת את המדיום הנכון בו מרגיש לי להעלות את זה ,
רצוי כמובן בשילוב של תמונה ממצה שתופסת ומנציחה את “הרגע”.
בטוחה שראיתם תמונה אחת או מאה כאלה שלי שאתם זוכרים (…)
רוצים רמז ? בגדי ספורט. רקע של ים . הרבה ורוד וחיוך גדול

החיים שלי , כמו של כולנו , מלאים ועמוסים בהתרחשות.
אני אמא לחמישה ,אני בת זוג של …,
אני חברה ממש טובה , אני בת שממש משתדלת ,
אני אחות , אני עובדת , אני מבלה, אני רצה כל בוקר,
אני רואה , אני מרגישה , אני חיה .

החיים כידוע גם מלאים בהפתעות. קמים בבוקר ולא יודעים מה ילד היום זאת לא קלישאה , זאת עובדה.
אחרי 50 שנה הבנתי שאפשר לעשות מזה מקצוע.
כאחת שאוהבת אנשים ומבינה בתהליכים בחרתי בקריירה שלישית בחיים.
כמתנה ליומולדת 40 שלי נרשמתי ללימודי תואר שני בהנחיית קבוצות בשילוב אמנויות ומאז אני מנחה קבוצות ומאמנת יחידים.
הנושא בו בחרתי להתמקד הוא “ללמד” איך לחיות חיים טובים יותר
לא כי אני איזה קוסמת שיודעת לשנות את מהלך היקום
( ממש לא ) ,
אלא כי יש לי את היכולת לעזור לאנשים שרוצים לשנות את נקודת המבט שלהם
על החיים ועל אותם מהלכים קוסמיים. אני יכולה לעזור למי שבא אלי לבחור
לראות את העולם דרך “משקפיים ורודים” או כדבר הביטוי השגור ,
תנו לי לימונים ונכין יחד לימונדה משובחת .

במקביל עברתי בעצמי תהליך קסום ומרגש בו למדתי “לעשות סוויטש בראש”, לשנות את הגוף באמצעות תכנות תת המודע והבנתי , אחת ולתמיד, איך אפשר להפסיק לעשות דיאטה ולרדת במשקל.
בתור אחת שהייתה מאד שמנה ( 100 קילו בגיל 16 , שלא נדע …)
פיצחתי את הנוסחה איך עושים את זה ומאז ( כבר יותר משנתיים)
שאני מעבירה את זה הלאה לכל “שמנמן” שבעניין .
אנשים ( גברים ונשים ) מגיעים אלי מלאי ספק , סקפטיות וסימני שאלה אחרי שנים בהם ניסו כל “דיאטה” אפשרית בה תמיד ירדו במשקל ואח”כ העלו בחזרה את כל מה שירד מהם באותה דיאטה תורנית.
בתהליך אותו אני מעבירה כאן לומדים לעבור לחיות חיים חדשים בהם האוכל מופרד לגמרי מהרגש.
אוכלים כדי לחיות וחיים כדי להרגיש.

ההצלחה של התהליך אותו עברתי באופן אישי וההצלחה של מי שבא לסדנאות ולמפגשים
גרמה לי לרצות להעביר את זה הלאה למסות יותר גדולות של אנשים.
הבנתי שגם אם אעשה סדנה כל ערב ואעביר מפגשים לכל דורש לא אצליח
לתת את המתנה הזו בה זכיתי לכל מי שרוצה.
מהמקום הזה נולד הבלוג שלי , No More Diets , כאן בסלונה.
הרגשתי שאני רוצה לקחת את יכולת הכתיבה והתשוקה שיש לי לביטוי על מנת להפיץ את תורת החיים החדשים שלי לכל מי שרוצה גם .
כשפתחתי אותו התכוונתי לכתוב בו ולשתף בתהליך שעוברים האנשים בסדנה.
במילים אחרות , אפשר להחליט להירשם לעקוב אחרי הבלוג ולהצטרף לעשרות האנשים שהצליחו להפסיק לעשות דיאטה ולרדת במשקל . לבד. רק מלקרוא , להחליט ולעשות את השינוי התודעתי .
ואכן מה שקרה בעקבות פירסום הבלוג והיציאה מה”פייסוש” הפרטי והאינטימי שלי
למרחב הוירטואלי הגדול והרחב שהתחילו לפנות אלי גם אנשים שהם לא ״חברים שלי מהפייס ״ .
אנשים חדשים. זרים. לגמרי. ששאלו אותי שאלות, כתבו לי , התייעצו איתי , שיתפו בסיפור האישי שלהם והאמת ? זה הרגיש לי כאילו גם הם חברים שלי.
השיא והסימן היה מבחינתי כשפתחתי קבוצה חדשה של סדנת No More Diets לפני כשבועיים .
מצאתי את עצמי יושבת במעגל עם עשר נשים שלא הכרתי קודם אבל הן כולן ״הכירו״ אותי .
מהבלוג. מהים. מהאינסטגרם ומהפייס.
האנרגיה הטובה , הפתיחות, ההתמסרות והאינטימיות שהייתה שם
היא זאת שגרמה לי לפתוח את העמוד העסקי בלי לפחד יותר .
ההבדל היחיד הוא חוקיות הפירסום והחשיפה על פי צוקרברג
אבל מבחינתי ומהמקום של הקול שלי
הוא עומד להישאר בדיוק כמו שהוא היה
כשהיו לי רק 20 חברים :
אינטימי. אמיתי ובעיקר אותנטי .

אתם מוזמנים להיכנס לעמוד שלי , לעשות לייק , לעקוב, לשתף ולהשתתף
https://www.facebook.com/nomorediets.idit
וכמובן להמשיך לעקוב אחרי גם כאן ב״סלונה״
ולדעת שהמשמעות של “חיים ורודים” עם No More Diets היא
שהחיים יפים אם הם יהיו מלאים באהבה – לעצמי ולעולם שסביבי.
תחשבו על זה . כבר חוזרת .
idit

עוד מהבלוג של עידית תמיר - NOMOREDIETS

תצוגה מקדימה

לרזות מהראש

    עד לפני שנה הייתי מסתכלת על הכותרת הזאת וצוחקת בפה מלא או פולטת הערה צינית. לרזות ? זה מהבטן, או מהתחת , או מעוד אינסוף מקומות שנראו לי שהם שמנים מדי אצלי ויש מאיפה לרזות. עכשיו אני מחזיקה אצלי ביד את מפתח הקסמים. אני...

תגובות

פורסם לפני 6 years
תצוגה מקדימה

רזה בראש - יש דבר כזה ?

אם אתם רוצים לרזות, להעיף את הקילוגרמים העודפים שלכם ולתת ליהלום הפנימי שבכם לצאת החוצה ולנצנץ לעולם, אם ניסיתם את כל סוגי הדיאטה שקיימים, אם ביקרתם אצל כל דיאטן אופנתי , אם שילמתם למכוני כושר והתייאשתם אחרי שלושה...

תצוגה מקדימה

מבקשת סליחה. מעצמי.

בתמונה : אני, הילדה שלי והמבט שלא נתתי לילדה שבי. עד שסלחתי לי. אין פה היום מילים ורודות כמו שאני אוהבת . אולי זה קשור לעובדה שאנחנו נמצאים עכשיו בעשרת ״ הימים הנוראים ״...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה