הבלוג של עידית תמיר - NOMOREDIETS

diti

מאמנת אישית לחיים טובים יותר ומנחת תהליכי הרזיה לקבוצות וליחידים . אמא לחמישה , מרתוניסטית, אוהבת ים, שמש, ואת החיים הורודים.

עדכונים:

פוסטים: 34

החל מאוקטובר 2012

תמונה לבלוג סלונה אני שותה ... 20.9

נתתי לכם שבוע לשהות במקום הזה של ״להיות נקי״ . מהתגובות שקיבלתי הרגשתי את הקושי שלכם. הבטחתי לכם להיות ״רזים מהראש״ . שאלמד אתכם איך לנתק את האוכל מהרגש , שתאכלו כדי לחיות לא תמנעו מעצמכם פחמימות, שומנים או שוקולד ובכל זאת … תורידו במשקל .
כתבתי לכם שמדובר במסע. בתהליך של 12 מפגשים . זה לא קורה ביום. גם לא מהרגע להרגע וכל אלה ביננו שאוהבים סיפוקים מיידיים עוברים פה על הדרך שיעור משמעותי באיפוק . ברוכים הבאים !
עברנו שלושה ימים של ניקוי . ברמה הפיזית אכלנו פירות וירקות ושתינו מים ותה ירוק. למי שהקפיד על אכילה כל שלוש שעות וגיוון נעים בין שלל הפירות והירקות : זיפזפ בין שייק סלק ג׳ינג׳ר וגזר , מנגו צונן חתוך לריבועים, מגש אנטיפסטי של ירקות צלויים בתנור ,מרק מינסטרונה , ועגבניות שרי עם כוסברה לימון ושום. יש מצב שעברו עליו שלושה ימים לא רעים בכלל .
ברמה הריגשית והתודעתית, הנקיון הפיזי בגוף משליך על הרצון לנקות את הסביבה הקרובה שלנו. חלק מאיתנו ניקו מדפים, סידרו ארונות, שטפו את הרכב , סידרו את המחסן או כל מבצע נקיון אחר.
בגדול היה נעים.
ואז הגיע הרגע שאחרי. מצד אחד תחושת התעלות. נקיון. אווריריות. ועוד תחושות טובות ונעימות … וכדי לאזן את כל הטוב הזה צף לו הספק, הביקורת, תחושת חוסר הסיפוק ושאלת השאלות : ״ אז מה עכשיו ? ״
ביקשתי מכם לשהות בתחושת הנקיון . להתרגש מהמקום המאוורר והטהור הזה . פשוט להיות.
היה לכם קשה. ביקשתם שאגיד לכם יותר, שאשלח תפריט, שאפרט, שאגיד לכם מה לעשות.
וזה ההבדל. להיות ״ רזה מהראש ״ זה אומר לשנות משהו במנגנון של סליל הדי.אנ.איי שלנו. או במילים יותר פשוטות, לעשות סוויטש בראש. מצד אחד זה קשה כי זה אומר לוותר פה על כל מה שידענו עד היום. שכדי לרדת במשקל אני צריכה להתחיל דיאטה. אני צריכה לוותר על פחמימות. לוותר על קינוחים, מתוקים או סתם שוקולד. זה אומר שאני צריכה להתחיל ללעוס חסה, לשתות מים ולקבל את הפרצוף העצוב הזה של זאת שהיא פשוט …רעבה. מדובר באמונות שאנחנו סוחבים איתנו מימים ימימה. כל אחד זוכר את הרגע בו הרגשנו בפעם הראשונה את תחושת ״אני שמנה״ . לאחת יש זיכרון מימי הגן שהבנים צחקו עליה וכינו אותה בשמות גנאי יצירתיים שמיועדים לשמנות , לאחרת יש טראומה מחדר המדידה בו ניסתה למדוד בגד ים ביום השמש הראשון אחרי חורף עתיר קרמבואים ולשלישית יש את התחושה הדוחה של הצמיג שמבצבץ ובורח דרך הג׳ינס החדש שקנינו. לא משנה באיזה מין החוויות מדובר, כייף זה לא. שומן איז אאוט. רוצה להיות רזה.
מכירה את זה. הייתי שם. ארבעים שנה של שמנה בראש. גם כשהייתי רזה ( כי לעסתי חסה ומילאתי את הבטן במים ודיאט קולה) תמיד ראיתי במראה את השמנה ההיא שעוד רגע תחזור ותשתלט כמו אמבה על המרחב .
זה עבר. כמו שסיפרתי לכם מסיפורי האישי , אני כבר שנתיים גמולה ומשוחררת. מדיאטות. מאמונות. מדפוסים ומהמשקל. אני רזה. בראש. בגוף . ותחושת הרזון התחלפה בתחושת שביעות רצון כללית כזאת. אהבה עצמית קוראים לזה. מרוצה. טוב לי.
אני מרגישה את החוט מתרחק ביננו כרגע. הספק מבעבע בבועות גדולות מתמיד. חלק מכם לא מבינים מה אני אומרת או פשוט לא מרגישים שזה אפשרי לגביכם . כמה מכם מסוגלים להסתכל במראה ולהגיד לעצמם : ״ אני אוהבת אותי. בדיוק כמו שאני . כי ככה זה טוב…״ ?
נשאר איתי פה מישהו ? הלווווו ??? שיגיד אני ויישאר כי אני צריכה את הגיבוי שלכם לטובת כל אלה שלא מאמינים. שלא מרוצים מעצמם. שרואים תמיד את השני קילו הנוספים שצריך לרדת. שמוטרדים מהצלוליטיס, הקמטים , ושאר הפגמים . אלה שבעיני הופכים אותנו ליצירה ייחודית ואחרת . כי הפגמים האלה הם חלק ממני וכשאני באהבה עצמית הם הופכים להיות חינניים ובעיקר ייחודיים לי. כי אין מושלם. יש רק שלמות עם מי ועם מה שאני . אחרת. מיוחדת .
אבל אני קצת מקדימה את המאוחר . נגיע לפרק הזה בשלב יותר מתקדם של התהליך שלנו אבל חשוב שתדעו שזה בעצם סוף הסיפור. לו הבלוג הזה היה כרוך כספר ( אחחח …איזה חלום ) והייתם פותחים בעמוד האחרון כדי להבין על מה אני מדברת ואיך זה קורה אז זה מה שהייתם מגלים. הנה, אני חושפת בפניכם את הסקופ בבלעדיות עולמית .להיות רזה בראש זה בעצם תהליך שמלמד אתכם להתאהב בעצמכם . הירידה במשקל תהיה תוצאת לוואי של אהבה עצמית . הקילוגרמים ינשרו מכם כבדרך אגב , על הדרך, בלי שתרגישו ובלי שתעשו שום דבר מיוחד. מבטיחה לכם .
שווה לא ?!?
אז אם אנחנו כבר בעניין של להקדים את המאוחר ולחשוף סודות מאחורי הקלעים של התהליך , אני רוצה לשתף אתכם בסיפור אישי שלי מהשבוע . סיפור שממחיש עד כמה הכלים של לרזות מהראש הם פרקטיים ומהווים חלק בלתי נפרד מהחיים החדשים שלי. בלי קשר רק לאוכל .
הכותרת של הסיפור שלי היא ״מידה יה״ . באחד השלבים המתקדמים בתהליך אני אגלה לכם את אמריקה ואספר שתנאי הכרחי להיות שם . רזה. בגוף . זה לאכול במידה. אז זהו . אל תצקצקו בלשון. יודעת שלא מפתיעה אתכם ושברור ושזה מתבקש. הפחתת כמויות. אבל זה בדיוק המפתח. מידה יה לא ממקום של הימנעות וחסר אלא ממקום של להיות מחוברת לעצמי. לבטן שלי.להקשיב לרגע הזה במהלך הארוחה שבו אתם פשוט יודעים שזהו זה. אתם שבעים . ברור שאפשר להמשיך לכרסם : כי זה טעים, כי נשאר בצלחת, כי כולם עדיין אוכלים , כי שילמתי על כל המנה, כי משעמם לי, כי שמח, כי עצוב , כי אני רגילה לאכול מעבר לתחושת השובע שלי אבל הנה … פה מתחיל השינוי.
מוזמנים לנסות את זה בבית. בהתחלה בשקט. ביניכם לבין עצמכם . ואחרי שתצברו אמון בתהליך ובדרך מוזמנים לשתף את הסביבה ולהציע גם להם להקשיב לבטן . היא תמיד יודעת ואף פעם לא טועה.
הבטחתי שיתוף . נבוכה קצת מהחשיפה כי אכן מדובר במשהו אישי אבל נראה לי חשוב בעיקר בשל העובדה שלא הייתי מגיעה לרגע המדוייק הזה אם לא הייתי בוגרת מצטיינת של התהליך שאני מעבירה הלאה .
השבוע מלאו לי 50 . רגע ראוי לציון ללא ספק . פעם בחיים . אמצע החיים ועוד מיני קלישאות שנהוג להצמיד לרגע הזה. שבועות רבים לפני הייתי עסוקה בדיאלוג סוער ביני לביני איך לציין את המאורע. באווירה רומנטית. אינטימית. משפחתית. חברית. בארוע קטן או גדול. בבית או בחוץ. בשעות היום או בערב. בתאריך עצמו או בוויקנד שאחריו. לארגן לעצמי או לתת לאחרים לארגן לי. לסמוך או לשלוט. להתמסר או לנהל . אני שאלתי ואני עניתי. לרגע הרגשתי ככה וברגע שאחרי הרגשתי בדיוק הפוך . ותוך כדי הסתכלתי על עצמי מהצד , והזכרתי לי …״ הלו. תרגיעי. באנו ליהנות. זה רק תאריך. מספר. טקס. לא ממש שם נמצאת המשמעות ״ . תכל׳ס היה לי בלגן בראש מכל שלל הדיעות והרעיונות והפשרה שהגעתי אליה בסוף היתה שלא אגע בתאריך. במילא מדובר סתם ביום חול באמצע השבוע ( נראה אם מישהו ירים את הכפפה ויחגוג לי … , אמרה הפולניה שבי לזאת שלא רוצה שיעשו לה כלום … ) ואעשה לעצמי מסיבה קטנה ורודה בסופשבוע ואזמין את חמישים האנשים שאני הכי אוהבת ( כי איזשהו קשר וקונספט צריך להיות פה … ).
היום המדובר הגיע. מדקה לפני חצות ולמשך 24 שעות הייתי עטופה בכל האהבה שבעולם. היום שלי כלל את האנשים שאני הכי אוהבת ואת כל הבילויים , החוויות והתחושות הכי חביבים עלי . הכל . הכל. כולל הכל.
הלכתי לישון באותו לילה, הרבה אחרי חצות בתחושה שאני מרגישה בכל תא ותא בגופי מה זה אומר להיות ״עייפה אך מרוצה״ .
שבעה. מסופקת. מרוצה. מאושרת.
למחרת הייתי אמורה להתקדם עם הסידורים והארגונים האחרונים לקראת מסיבת יום ההולדת שלי שתוכננה למוצאש. היתה לי רשימה. ידעתי מה נשאר עוד להספיק לקנות ולעשות ואז … הרגשתי את רגע ה״מידה יה ״ . הרגשתי שאני פשוט שבעה. טוב לי. חגגתי וציינתי את יום הולדתי בדיוק בדיוק במידה הנכונה. לא צריכה יותר כלום. הרגשתי שהמסיבה המתוכננת היא כמו לסיים את הצלחת ולהרגיש שאני ״מתפוצצת״ , ״נפוחה״ , ״ מלאה מדי״ . מכירים את זה ?
גם אני מכירה . אבל היום אני כבר יודעת לזהות את הקול בטן הזה שאומר לי ש״ מספיק לך. ודי. ״ ואז אני עוצרת. מקשיבה לו. וסומכת עליו. כי הקול הפנימי הזה לא טועה.
עידכנתי את הקרובים אלי, שהיו חלק מהצוות המארגן של המסיבה. לא הרגשתי פיקפוק גם מהם. תחושת הבטחון שלי קרנה החוצה והם שיקפו לי אותי כמו מראה מהימנה. עוד חיזוק שזאת האמת שלי ולכן זו האמת הנכונה. לי.
דווקא הילדים שלי היו יותר מוטרדים מ״מה יגידו״ ואיך ״את מעיזה לבטל את מסיבת יום ההולדת שלך ״ אבל אני כבר בת 50 ומותר לי . הכי חשוב זה להרגיש את עצמי ולהתנהל על פי התחושות שלי. לדייק את הרגשות שלי ולא לפעול משיקולים של מה יגידו, או מה מקובל, מתבקש או נהוג.
איזה כייף זה .
מידה יה .
נסו את זה בבית . במטבח. מול הצלחת . מול המקרר. מול עצמכם .
כבר חוזרת .

idit

עוד מהבלוג של עידית תמיר - NOMOREDIETS

תצוגה מקדימה

לרזות מהראש

    עד לפני שנה הייתי מסתכלת על הכותרת הזאת וצוחקת בפה מלא או פולטת הערה צינית. לרזות ? זה מהבטן, או מהתחת , או מעוד אינסוף מקומות שנראו לי שהם שמנים מדי אצלי ויש מאיפה לרזות. עכשיו אני מחזיקה אצלי ביד את מפתח הקסמים. אני...

תגובות

פורסם לפני 6 years

אינטימיות באוויר

בא לי לפתוח עוד כפתור ולשתף אתכם בהצצה ( אל תתלהבו ...) אל מאחורי הקלעים של הבלוג שלי. נראה לי שאחרי למעלה משנה שאני מפרסמת פה שהגיע הזמן שאשתף בעוד כמה מילים על מי אני ומה...

תצוגה מקדימה

רזה בראש - יש דבר כזה ?

אם אתם רוצים לרזות, להעיף את הקילוגרמים העודפים שלכם ולתת ליהלום הפנימי שבכם לצאת החוצה ולנצנץ לעולם, אם ניסיתם את כל סוגי הדיאטה שקיימים, אם ביקרתם אצל כל דיאטן אופנתי , אם שילמתם למכוני כושר והתייאשתם אחרי שלושה...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה