הבלוג של סמדר דקל נעים

דינא דמלכותא

אשה ישראלית ויהודיה. מגשרת, עורכת דין ועורכת טקסים. מחתנת, מגרשת וחוזר חלילה. בלוג על משפט ותרבות, דין וטקס. על זוגיות ומשפחה. יהדות ודמוקרטיה. על הגשרים של החיים.

עדכונים:

פוסטים: 52

עוקבים: 25

החל מפברואר 2012

הלוואי שנצליח להרים כאן משהו גדול, שנצא לרחובות כפי שעשו הסופרגי’סטיות בארה”ב ובאנגליה שנאבקו על זכות הצבעה שהיום נראית לנו טריוויאלית, או כפי שעשו נשות איסלנד לפני 40 שנה. נעשה מהפכה אמיתית, חד משמעית לא צעדים קטנים כי אם קפיצה גדולה. כי אנחנו יותר ממחצית האוכלוסיה. ויש לנו את הכח. גם אם יש לנו דעות שונות ומגוונות בתחומים רבים – יש לנו, לנשים, אינטרס אחד משותף. להיות שוות.

08/03/2016

יום האשה הבינלאומי – 8 במרץ 2016 כ”ח אדר א’ תשע”ו.

שמתי לב שהשנה יום האשה הוא ב כ”ח באדר. וחשבתי על המילה הזאת “כח”. על כח בכלל, ועל כח נשי בפרט. יש משהו בחיבור של היום הזה, עם התאריך הזה בחודש אדר, לקראת חג פורים שאז נקראת מגילת אסתר שדורש התייחסות. סיפור חג פורים סובב סביב נשים, הכח שלהן, ההשפעה שלהן, האומץ והתושיה שלהן. האם זה סיפור פמיניסטי? יש האומרות שכן. למרות שהוא מסמל את מעמדה הנחלש של האשה ומציג באור חיובי לכאורה את  כוחה הפאסיבי שנובע מקשר עם גבר בעל מעמד (אסתר) –  יש בו גם ביטוי (שמוצג בד”כ באור שלילי) של כח אקטיבי מרדני של אשה בעלת דעה ותעוזה (ושתי).

מתחילת השנה הזאת, קרו ארועים על ארועים הקשורים לנשים. נשים בכותרות, ובצר לנו, לרוב בסיטואציות רעות, רעות מאד. נשים מחבלות. נשים מגוננות על ילדיהן נדקרות ונרצחות בפתח ביתן. נשים נדרסות. ילדות נהרגות במחסומים. ילדות עם סכינים. נשים מותקפות. נאנסות. מוטרדות. נשים מתפללות עושות מהפכה בכותל. ואשה אחת רצה לנשיאות באמריקע’.

אז מה אפשר להגיד על היום הזה? מה? יום האשה הבינלאומי. נו יופי.

הטלפון שלי מלא בהודעות “פנקי את עצמך ליום האשה“. המייל מתפקע במבצעים ״את לא נולדת אשה, את נעשית אשה… הנחות והטבות במיוחד ליום האשה״. ברדיו שמעתי פרסומת מפגרת של רשת תכשיטים ששולחת היום ורק היום את הגברים “לקנות לה תכשיט… כי אם לא בטח תמצא את עצך ברבנות או גרוע מזה – בטיפול זוגי”. באמאשלכם?  בואו נציין את יום האשה בדרך שנשים מבינות – כסף, ביזבוזים, הנחות ותכשיטים. כי בזה זה מסתכם, לא? תכלס אשה, מה היא רוצה?

ואני שואלת בחיייאאאאת?! מה בין זה ובין היום לציון מאבק הנשים לשיוויון? מה בין המאבק נגד ניצול נשים לכל ה”לפנק לפנק לפנק” הזה?

נכון, הפיד של הפייסבוק משקף במשהו את הסיפור האופטימי  – נשים משפיעות, נשים לא שותקות, נשים מנהיגות.

נעמ”ת הפיקו אחלה סרטון. גם ויצ”ו הפיקו וידאו לפנים. סלונה חוגגת עם 50 נשים משנות מציאות. מגזין לאשה עושה מהפך עם פרוייקט #אמיצות2016 ונותן במה וקול לנשים שנאנסו. בקיצור – לא עוד “איך תהיי יפה יותר ביום האשה” או “איך תהיי אשה שגורמת לגבר שלה להיות מבסוט אש”.

לכאורה, אנחנו ברנסאנס של מהפכה תודעתית. כי האמת חייבת להיאמר חד וחלק – נשים מרוויחות פחות מגברים, נמצאות פחות בעמדות מפתח בכלכלה, בפוליטיקה, בתקשורת.

אנחנו כבר 100 שנה בתוך המהפכה הפמיניסטית ויש לנו עוד דרך כה ארוכה ורבה. ובואו לא נשכח שבישראל של 2016 – בבסיס הכי בסיסי – במשפחה – על פי חוק האשה שייכת לבעלה ומופלית לרעה בנישואין ובגירושין.

לא מפליא אותי שנשים רבות טוענות שהמהפכה הפמיניסטית “דפקה אותנו”. כי אנחנו גם וגם וגם.

נשארנו עם התפקידים המסורתיים והוספנו את סיפור העבודה או “גרוע” מזה – קריירה. ועדיין אנחנו פחות. פחות מרוויחות. פחות משפיעות. פחות שוות. אז מה זה שווה כל זה? לא עדיף כבר “לשבת” בבית, לגדל ילדים, לנקות ולהכין קציצות?

מה עושות?

השבוע שוחחתי עם חבר ותיק, איש עם קבלות מוכחות של עשיה משמעותית. מנהיג אמיתי. דיברנו על ייצוג והשתתפות של נשים בדירקטוריונים ובכנסים. שאלתי איך הוא מסכים להשתתף בכנס שאין בו ייצוג נשי הולם.  הבעתי את התסכול שלי מהמצב, מהמאבק שלפעמים מרגיש שהוא קצת על ניוטרל כי אנחנו עושות ועושות ונאבקות. ועדיין. המצב אולי משתפר, אבל כלכך בקטנה שזה מטריף. הוא אמר לי “תשמעי לי ותעבירי את זה הלאה – את אולי לא מצליחה לראות את זה אבל תדעי שמה שקורה כאן בישראל ובעולם הוא דרמה לא נורמלית. בראיה היסטורית העידן הזה הוא עידן של מהפך, מהפך של נשים שישנה לחלוטין את העולם ואת האופן שבו הוא מתנהל. תמשיכו לעשות את מה שאתן עושות”.

אמן אני אומרת. הלוואי שהבנות שלנו תהיינה פטורות מהמאבקים האלו, שהעולם יהיה להן שוויני הדדי ושפוי. שגם נשים ינהיגו, יחליטו, ינהלו ת’עניניים.

בינתיים נמשיך. נמשיך לדחוף, להשפיע, לשנות. לעשות מהפכות. הלוואי הלוואי שנצליח להרים כאן משהו גדול, שנצא לרחובות כפי שעשו הסופרגי’סטיות בארה”ב ובאנגליה שנאבקו על זכות הצבעה שהיום נראית לנו טריוויאלית, או כפי שעשו נשות איסלנד לפני 40 שנה. נעשה מהפכה אמיתית, חד משמעית לא צעדים קטנים כי אם קפיצה גדולה. כי אנחנו יותר ממחצית האוכלוסיה. ויש לנו את הכח. גם אם יש לנו דעות שונות ומגוונות בתחומים רבים – יש לנו, לנשים, אינטרס אחד משותף. להיות שוות.

מי יודעת, אולי אפילו יהיה שלום?

נהניתםן לקרוא? תנו בלייק. וכמובן שמוזמנותים לעקוב אחרי.

וכאן - עמוד הפייסבוק שלי.

עוד מהבלוג של סמדר דקל נעים

תצוגה מקדימה

מלכותא בדרך

יצאתי למסע שבת מלכה ב VOLVO עם שתיים חברות, אחיות אהובות שלי. טלוש ממוש, הלא היא טל פריבנר, חברה של חצי חיים. בתקופה הסטודנטיאלית, כשאצלנו במקרר היה דיאט קולה ותותים, תבעה טלוש את המונח "חברת השפע" הפרטי שלנו. בהמשך יצרה...

תגובות

פורסם לפני 5 years
תצוגה מקדימה

רוח ים במכמורת. חַדְרִי הֶחָדָשׁ

הנעים שלי חוגג יום הולדת בחורף. תמיד באיזור של ט"ו בשבט ופורים, יום המשפחה וולנטיינס.  הוא חורף. אני אביב. הוא אוויר. אני אש. במיוחד בימי הולדת אנחנו משדרים על תדרים שונים. אני – תנו לי את כל החברות והחברים שלי, להזמין, לארח,...

תצוגה מקדימה

אפיה, כשרות ואחוות נשים

 מחר, רגע לפני תענית אסתר, אני עולה לירושלים למפגש האחרון והחגיגי של "חֵידר משלך" (של מכון הרטמן)– בית מדרש לנשים חילוניות ודתיות העוסק...

תגובות

פורסם לפני 5 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה