הבלוג של סמדר דקל נעים

דינא דמלכותא

אשה ישראלית ויהודיה. מגשרת, עורכת דין ועורכת טקסים. מחתנת, מגרשת וחוזר חלילה. בלוג על משפט ותרבות, דין וטקס. על זוגיות ומשפחה. יהדות ודמוקרטיה. על הגשרים של החיים.

עדכונים:

פוסטים: 52

החל מפברואר 2012

אנחנו לא יכולים להמשיך לקטר על התקציבים לישיבות, על הדילים הפוליטיים עם החרדים ובמקביל להתחתן ברבנות, לשתוק כשמחתימים אותנו על כתובה שאנחנו לא מבינים מה כתוב בה, לשתוק מתחת לחופה שלנו, לשתוק בהדרכת כלות ולשתוק כששוטפים לילדים שלנו את הראש בכותל או בבי”ס.

08/06/2015

פלייר מהכותל. רק בנים וגברים מתפללים.

הילד שלי חזר מטיול בי”ס לירושלים. בעקבות משהו שסיפר לי, העליתי לפייסבוק תמונה של הפלייר של הכותל, וכתבתי פוסט.
הפוסט קיבל רגליים ברשת. ועוד באותו היום, פנה אלי אור קשתי, כתב של עיתון “הארץ”, שעוסק בין היתר בנושאים של פלורליזם והתחדשות יהודית, וביקש להוסיף את הסיפור הזה לכתבה שהוא כותב על פעילויות דתיות במסגרת בתיה”ס, ומקומם של הורים כשומרי סף.

במקביל, כתבתי מכתב למנהלת. היא ענתה לי, והנושא הואר ונהיה “מדובר”.

לא מעט אנשים חושבים שאני מגזימה, ומה הסיפור הגדול, זה הכותל, ככה זה שם, יש משוגעים… ולמרות שיש מצב שבסוף אני נתפסת כ”משיגנ’ע”, לא מתחרטת לרגע.
גם אם זה פקח למישהו אחד את העיניים, להורה, למורה, לילד או ילדה. דייני.

סיפור שהיה כך היה:

הבן שלי חזר מהטיול בירושלים מבסוט ביותר. הוא נהנה. הוא חווה, הוא למד, הוא שמע סיפורים. הוא ראה וטייל וצחק וברוך השם חזר שלם.

בכותל קיבל אותם “רבי אחד” ו”לימד אותנו להתפלל והתפללנו אחריו משהו לכותל…..הוא הסביר איך מתפללים, יד שמאל על הכותל ויד ימין מכסה את העיניים. לא יודע למה…. וכולנו עמדנו והתפללנו אחריו… קידשנו שקד… והכי כיף היה לשיר במעגל ולעשות רכבת….משיח! משיח! משיח! אוי אוי אוי אוי אוי אוייייי….. בסוף, הרבי הזה אמר לנו – כשתבואו הביתה תגידו להורים שאתם חוזרים בתשובה מלאה, ושצריך ללכת לבית ספר דתי, וחינוך כשר ואוכל כשר כי ככה יבוא משיח״.

אני הייתי בשוק. האנטנות שלי קפצו! איך יכול להיות שבמסגרת ביה”ס הילד שלי היה בפעילות כזאת? מי ארגן את זה? איך זה קרה? מה נהיה? זו מיסיונריות. כפיה. משיחיות. גוועלד!

הבן יקיר לי ואני שוחחנו. מה היה, ואיך היה, שרנו יחד משיח משיח… והוא שאל כל מיני שאלות וגם אני שאלתי אותו. ילד חכם כזה, מדוייק (חמסהעלייו), אמר לי כך בסופו של דבר: “היה מצחיק, היה מוזר, היה מטריד”. כן כן, גם אותי זה הטריד.

אז כתבתי פוסט. ולמחרת כתבתי מכתב למנהלת. טענתי ומחיתי וביקשתי הסברים. כי לדעתי – לא יכול להיות שבמסגרת ביה”ס ישתתפו ילדים במעשה של כפיה דתית, של תפילה, של שירה משיחית ומעל הכל והגרוע מכל – להטפה מיסיונרית של החזרה בתשובה והעברת מסרים להורים החילונים שלהם.

הייתי רוצה שביה”ס יתכונן לביקור בכותל, יהיה מודע ל”סכנות המשיחיות” שם. הייתי רוצה לדעת שביה”ס דואג לכך שבמקום שיש בו הפרדה בין בנות ובנים – הנושא הזה ידובר ולא יהיה מובן מאליו, ושכשאר יש פעילות לבנים תהיה גם פעילות לבנות (למרות שבמקרה הזה, טוב שלא היתה פעילות לבנות…)

מעל הכל – לא יכול להיות שאף אחד לא מפסיק ארוע כזה שבמסגרתו אדם חרדי (שבעיני הבן שלי היה “רבי”) שלח את הילדים הביתה עם מסר של חזרה בתשובה ושל שינוי דרך החינוך שלהם. זאת שערוריה בעיני. (יחד עם זאת, אני גם מבינה שכשבנים נכנסים לכותל, המורות שלהם נמצאות בעזרת נשים, וכל אחד בעצם יכול להתלבש עליהם שם עם ההטפות והשגעונות שלו).

היו הורים שהגיבו לי – הגזמת! את מאשימה את הצוות החינוכי במיסיונריות?!? מה את עושה עניין? שרו בכותל? קצת יהדות! היה להם כיף, זה היה משעשע, הילדים נהנו. בגדול, אמרו לי אויש תנוחי…

מנהלת בית הספר חזרה אלי במכתב בו ענתה לשאלותיי בפירוט וברצינות. לכאורה, עולה מן המכתב שכל הציפיות שלי מבית הספר התקיימו. ביה”ס לא יזם את המפגש הזה, הילדים לומדים כל השנה על ירושלים, מעודדים אותם לחשיבה ביקורתית, זו הזדמנות לדיאלוג וכו. זו היתה פעילות “אקראית וספונטנית ושבעיני ההורים המלווים היתה מהנה ולא התפרשה על ידם כניסיון להחזיר את הילדים בתשובה”.

לדעתי – העובדה שהמפגש עם אותו חרדי התפרש ע”י ההורים המלווים כך, לא אומרת כי כך גם חשו כל הילדים, וגם לא אומרת שזה בסדר.

את הילד שלי למשל זה הטריד. אז דיברנו על זה בבית.

ומה עם הילדים שזה הטריד אותם ולא דיברו על זה? ומה אם אלו שזה הלחיץ אותם? ומה עם אלו שזה דווקא “תפס” אותם?

לצערי הרב, רבים מהציבור החילוני מתייחסים לתופעות משיחיות כאלה כ”משעשעות”, בעוד שעלינו להיות מאד מוטרדים מהן. כי זו בדיוק הדרך של אותם מיסיונרים – לטפטף מסרים דרך חוויה משמחת שבאה לתעתע את המשתתף.

וזו בעיני הבעיה הגדולה – שהחילונים אומרים לעצמם – אז שרו ורקדו?! מה קרה?! הילדים נהנו, זה הכי חשוב… מה את מבלבלת את המוח על כפיה ומיוסיונריות?!?

אז זהו שלא! כשאנחנו אומרים לעצמנו ולילדינו –  זה “מוזר, הזוי, משעשע”, אנחנו מרחיקים את עצמנו, מזה, שוללים את הדת ולכן מתרחקים גם מערכי התרבות היהודית. (ובערב יושבים בסלון עם הפיצוחים ומתלוננים על העברת התקציבים לישיבות, על הדילים הפוליטיים עם החרדים, על החברה קדישא ועל הרבנות…)

עורו עורו חילונים!

זה שביהס נוהג כשורה (לכאורה) לא מפחית מעומק הזעזוע שלי.

עלינו להיות מוטרדים מהפעילויות הללו, בכותל ובכל מקום אחר. אנחנו לא יכולים לסמוך על משרד החינוך (בוודאי שלא ברשות השר בנט) שיפסיק את השליטה של האורתודוקסיה בפעילויות המתקיימות בבתי ספר ממלכתיים. אסור לנו לשתוק על זה.

בכל יישוב ובכל בית ספר, צריכים להימצא ההורים המוטרדים האלה שיהיו שומרי הסף של הפלורליזם. אל לנו להמנע, להתבייש או להירתע מלהאיר את הנושאים הללו. עלינו להיות עם היד על הדופק, להיות בשיח מתמיד, עם הילדים, המורות וההורים, ולשאוף לחשוף דרכים נוספות ביהדות, במקביל למחאה בכל דרך נגד כפיה מכל סוג שהוא.

אני החלטתי לצאת מפוזת בת היענה. וגם אם ימשיכו להגיד שאני “משיגנ’ע”, אמשיך להאיר כל פינה שנראית בעיני חשוכה.

עוד מהבלוג של סמדר דקל נעים

תצוגה מקדימה

מלכותא בדרך

יצאתי למסע שבת מלכה ב VOLVO עם שתיים חברות, אחיות אהובות שלי. טלוש ממוש, הלא היא טל פריבנר, חברה של חצי חיים. בתקופה הסטודנטיאלית, כשאצלנו במקרר היה דיאט קולה ותותים, תבעה טלוש את המונח "חברת השפע" הפרטי שלנו. בהמשך יצרה...

תגובות

פורסם לפני 6 years
תצוגה מקדימה

שוות אבל פחות. יום האשה 2016

יום האשה הבינלאומי – 8 במרץ 2016 כ"ח אדר א' תשע"ו. שמתי לב שהשנה יום האשה הוא ב כ"ח באדר. וחשבתי על המילה הזאת "כח". על כח בכלל, ועל כח נשי בפרט. יש משהו בחיבור של היום הזה, עם...

תגובות

פורסם לפני 3 years
תצוגה מקדימה

רוח ים במכמורת. חַדְרִי הֶחָדָשׁ

הנעים שלי חוגג יום הולדת בחורף. תמיד באיזור של ט"ו בשבט ופורים, יום המשפחה וולנטיינס.  הוא חורף. אני אביב. הוא אוויר. אני אש. במיוחד בימי הולדת אנחנו משדרים על תדרים שונים. אני – תנו לי את כל החברות והחברים שלי, להזמין, לארח,...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה