הבלוג של סמדר דקל נעים

דינא דמלכותא

אשה ישראלית ויהודיה. מגשרת, עורכת דין ועורכת טקסים. מחתנת, מגרשת וחוזר חלילה. בלוג על משפט ותרבות, דין וטקס. על זוגיות ומשפחה. יהדות ודמוקרטיה. על הגשרים של החיים.

עדכונים:

פוסטים: 43

החל מפברואר 2012

יצא לנו לחגוג יום נישואין במקום המקסים בו נישאנו 13 שנים קודם לכן. איך קרה שבאתי בטוב ובשמחה ומצאתי את עצמי עצבנית, מנהלת שיחת “מה נהיה ומה יהיה” עם חבר כנסת חובש כיפה, שכמוני, מאמין שהגיע הזמן לשינוי? בפעם הבאה שאתם בטקס חתונה עם רב שדופק דאחקות קורעות מתחת לחופה, שימו לב – הוא לא מצחיק, והוא לא “רב נחמד” הוא פשוט צוחק עלינו, ועל חשבוננו.

18/06/2014

לפני שנה כמעט, לכבוד יום הנישואין ה 13 שלנו, במקרה או שלא, הוזמנו לחתונה במקום שבו התחתנו אנחנו. החתן, בנם הבכור של חברים יקרים לליבי. זו היתה גם הפעם הראשונה שהוזמנו לחתונה כחברים של ההורים ולא של הזוג. התבגרנו.

כמה חודשים לפני, שלחתי להורי החתן את כל האינפורמציה הרלוונטית לזוג הצעיר. מאמרים, כתבות, קישורים, וכמובן הזמנה לסדנה “לקראת חופה” של הויה. הסברתי על המשמעות של נישואין עם הרבנות, על הסכנות, על הסכמים שרצוי לחתום עליהם, וכמובן על שלל האלטרנטיבות הקיימות היום בישראל לעריכת טקס חתונה משמעותי ומכבד. ולמרות זאת, בני הזוג בחרו לקיים חופה וקידושין כדת משה וישראל כהלכתה ואת הטקס סידר רב מהרבנות הראשית לישראל.

כמובן שכיבדתי את המעמד ואת המארחים, והגעתי בשמחה לחתונה. וזה גם היה דייט יום נישואין שלנו. הגענו ל- 13 וחזרנו למקום שבו קידש אותי הנעים וקיבל אותי לבעלותו. היתה חתונה יפה, היה שמח וטעים ונעים. אנחנו הסתובבנו במקום היפה ונזכרנו – “כל זה לא היה אז, נכון?” , “הכניסה לא היתה מכאן אז. עשו יפה” ו- “כאן היתה החופה שלנו, ממש כאן שברת את הכוס…תראה שברת את הבלטה. חחחחח”. התמנגלנו, נישנשנו ושתינו, היה יפה ושמח מאד.

ואז התחיל הטקס.

אני אוהבת טקסי חתונה, תמיד התרגשתי מטקסי חתונה. וגם היום, אפילו אם זה רבנות ואני מגיעה עם כל הביקורת – המעמד עצמו מרגש אותי, בוודאי כשמשתתפים בטקס אנשים היקרים לי. היום אני צופה בטקס צפיית למידה, ביקורת, הסתכלות – לא רק על הזוג והמשפחות אלא על הטקס, על ההנחיה, על ההתנהלות והאמירות.

ובטקס  הזה היו משפחות נרגשות, וזוג יפה, וקהל גדול ומרשים של אנשים יפים. והיתה חופה יפה עם גפנים ומוסיקה יפה והכל באמת עשה לי להתרגש ולשמוח.

עמדתי עם הנעים שלי והקשבנו לטקס. רב קורעעעע ממש. במקבץ כזה של בדיחות נמוכות עוד לא נתקלתי. לכל שלב בטקס היתה לו דאחקה. מהר מאד התחיל ההומור המעוות של הרב לצרום לי. הרמתי גבה פעם אחת ומיד פתחתי “פתק” באייפון והתחלתי רושמת אנקדוטות כי אני חייבת, חייבת לזכור את זה. הרמתי גבה פעם שניה ופעם שלישית, עד שנהיו לי קמטים במצח. ומידי פעם אני מגניבה את מחשבותיי בקול  – “די, הוא לא אמר את זה עכשיו…” “אני המומה…” “איזו בושה, אלוהים שישמור”.

מיד עם שבירת הכוס בקול ששון ושמחה הרמתי את העיניים מהפתק האייפוני שלי ומולי עמד חה”כ אלעזר שטרן. בלי שום מעצורים, או מחשבה מוקדמת פתחתי מבערים –  ”מה יהיה עם הדבר הזה, תגיד לי? למה? למה עושים צחוק מטקס רציני? למה לעשות צחוק מהזוג? למה לזלזל במשהו כלכך רציני? למה מזלזלים בנו, החילונים?”. והוא חייך בהבנה וגם אשתו. לחצנו ידיים, ועשינו הכרות שמית כמו שצריך, והלכנו ארבעתנו לעמוד סביב שולחן בר – חבר הכנסת ואשתו, ואני ובעלי כהלכה, ושוחחנו ארוכות על האבסורד אליו הגיעו הנישואין בישראל,  ואיך ומה צריך לעשות כדי להפסיק את הביזיון הזה.

כשהתיישבנו לשולחן שלנו, במסגרת הסמול טוק עם אנשים שאני לא מכירה, אמרה לי זו שישבה לצידי “היה טקס יפה, הרב היה חמוד כזה, מצחיק, קליל, ממש אחלה”. ואני, התאמצתי לחייך, ולשם שינוי שקלתי מילים, כי באמת שלא רציתי להיכנס לוויכוח – “אותי לא מצחיק שרבנים עושים צחוק ממעמד כלכך חשוב, אבל כנראה שזה מה שהקהל אוהב”, עניתי. והמשכנו לדבר על מאיזה צד את ועם מי הגעת וכמה טעים האוכל.

היום עלה בעמוד הפייסבוק של הויה את ה”ממ” המהממם הזה, ונזכרתי בפתק האייפון מהטקס ההוא.

הומור של רבנים מתחת לחופה

זו הזדמנות לשתף איתכםן את הבדיחות שלא מצחיקות אותי, ושבעיני לא אמורות להצחיק, לא את הזוג, ולא את הקהל!

בכוס הקידוש הראשונה – “היא עוד לא עברה לבעלותך, בינתיים תשקה אותה האמא שלה”. קטעיייים

מיד אחרי הקראת הכתובה – “והכל שריר ובריר וקיים, וכתוב בארמית כדי שהחתן לא ידע על מה חתם”. קורעעעעע

רגע לפני שבירת הכוס – “תם הטקס וכעת הכלה תיתן לחתן מתנת נישואין – טבעת. ומעתה והלאה אני מאחל לך שתיקני לו מתנות בכסף שלו”. צחוקיייים

אז בפעם הבאה שאתם בטקס חתונה עם רב שדופק דאחקות קורעות מתחת לחופה, שימו לב ותבינו – הוא לא מצחיק, והוא לא “רב נחמד” הוא פשוט צוחק על כולנו. הוא צוחק על כל מי שאינו כמותו, וסביר להניח שבחתונה של חילונים, אין עוד אחד כמותו, חוץ מעוזר הרב שמגיע איתו. סתכלו סביב – הוא זר, לא שייך, רוב הסיכויים שלא היו מזמינים אותו לארוע אילולא היה היחיד שמוסמך על ידי המדינה לחתן זוג, לסדר קידושין. כנראה שגם אנחנו והארוע זרים ומוזרים לו, אז הוא צוחק. צוחק עלינו ועל חשבוננו. ואנחנו צוחקים לו חזרה. 

מוזמנות ומוזמנים לאתר של הֲוָיָה – טקס ישראלי, ולהצטרף לאוהדינו בעמוד הפייסבוק הכי שמח ברשת. אצלנו רואים את החופה כטקס מכובד, ללא בדיחות מביכות. הזוג המתחתן נמצא במרכז ועורך/כת הטקס מלווה אותם בתהליך אישי של עיצוב הטקס, כדי שהחופה תראה בדיוק כפי שהם רוצים ותשקף אותם, את זהותם, ואת אורחות חייהם.

להתראות בשמחות, במזל טוב ובטעם טוב.

עוד מהבלוג של סמדר דקל נעים

תצוגה מקדימה

מלכותא בדרך

יצאתי למסע שבת מלכה ב VOLVO עם שתיים חברות, אחיות אהובות שלי. טלוש ממוש, הלא היא טל פריבנר, חברה של חצי חיים. בתקופה הסטודנטיאלית, כשאצלנו במקרר היה דיאט קולה ותותים, תבעה טלוש את המונח "חברת השפע" הפרטי שלנו. בהמשך יצרה...

תגובות

פורסם לפני 7 years
תצוגה מקדימה

שוות אבל פחות. יום האשה 2016

יום האשה הבינלאומי – 8 במרץ 2016 כ"ח אדר א' תשע"ו. שמתי לב שהשנה יום האשה הוא ב כ"ח באדר. וחשבתי על המילה הזאת "כח". על כח בכלל, ועל כח נשי בפרט. יש משהו בחיבור של היום הזה, עם...

תגובות

פורסם לפני 4 years
תצוגה מקדימה

רוח ים במכמורת. חַדְרִי הֶחָדָשׁ

הנעים שלי חוגג יום הולדת בחורף. תמיד באיזור של ט"ו בשבט ופורים, יום המשפחה וולנטיינס.  הוא חורף. אני אביב. הוא אוויר. אני אש. במיוחד בימי הולדת אנחנו משדרים על תדרים שונים. אני – תנו לי את כל החברות והחברים שלי, להזמין, לארח,...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה