הבלוג של סמדר דקל נעים

דינא דמלכותא

אשה ישראלית ויהודיה. מגשרת, עורכת דין ועורכת טקסים. מחתנת, מגרשת וחוזר חלילה. בלוג על משפט ותרבות, דין וטקס. על זוגיות ומשפחה. יהדות ודמוקרטיה. על הגשרים של החיים.

עדכונים:

פוסטים: 43

החל מפברואר 2012

אם אנחנו רוצות שינוי, אם אנחנו רוצות שיוויון, כדאי שנתחיל אותו ברגע הזה של חיבור בין איש ואישה, תחת חופה, סמל לבית. לשבור את מעגל השתיקה, להשמיע ולשמוע קול כלה. לכבוד ל”ג בעומר – חג האש והחתונות, פוסט פמיניסטי מלא אהבה ושבע כלות שנשמע קולן.

25/04/2013

כלה הייתי רק פעם אחת. על החתונה שלי ושל הנעים כתבתי בעבר, בפוסט ליום הנישואין שלנו.

המעשה הכי פמיניסטי בחתונה שלנו היה בחירת הדיג’יי – נעמה. היתה לנו חופה, ורב אמיתי כשר ומוסמך של הרבנות. הטקס היה כדת וכדין, עם קידושין בעדים כשרים וכתובה הלכתית. ומאז אני אשתו והוא בעלי, כהלכה. לא מזמן הראנו לילדים את סרט החתונה וכשבני יקירי שאל “אמא, אבל למה את לא אומרת שום דבר?” הבנתי. הבנתי ששתיקת הכלות לא חיה בשלום עם המציאות של חיינו.מאז עמדתי תחת לא מעט חופות, לא בתפקיד הכלה, אלא כעורכת הטקס מטעם “הֲוָיָה–טקס ישראלי”. לכן אני מרגישה שהיו לי חתונות רבות.

.

זכיתי להיות שותפה, מעורבת ונוכחת ברגע משמעותי מאד בחייהם של זוגות רבים. בחירה של זוג להעמיד איתם תחת החופה אישה, היא לא רק בחירה תרבותית, אלא בעיקר בחירה פמיניסטית, מעשה של תיקון מתוך שאיפה לשיוויון.

טקס הנישואין ההלכתי-אורתודוקסי-ממסדי מקבע חוסר שיוויון תרבותי ומשפטי בין האיש והאישה ונותן תוקף למעמדה המוחלש, בארוע, שרוב הכלות תופסות כארוע ה”שיא” של חייהן.

מעבר לכך שקיום טקסי נישואין אלטרנטיביים, חופשיים ופרטיים, שלא באמצעות הרבנות הראשית, מקדמים את הגיוון התרבותי והפלורליסטי בחברה הישראלית ואפילו נותנים מענה מסויים לכשל המשפטי בתחום - אני רואה בכל טקס וטקס הזדמנות למהפכה קטנה, מתן מקום ובמה לקול כלה, על אחת כמה וכמה כאשר את הטקס עורכת אישה.

אמנם,  אנו עדות למהלכים מרובים לקידום מעמד האישה ועיצוב מחדש של המערכת הזוגית כמערכת שיוויונית, אך אסור לנו לטעות – החקיקה, פסיקות ביהמ”ש, הפעילות, השיח החברתי, החינוך, ניפוץ תקרות הזכוכית – כל אלו יהיו רק טיפה בים, ולא יביאו את השינוי לו אנו מייחלות ולמענו אנו פועלות, כל עוד נשים צעירות – בנותינו, אחיותינו, נכדותינו, וחברותינו, תמשכנה לעמוד שותקות ומכוסות תחת חופתן.

כשכל אחת מאיתנו משתפת פעולה עם טקס כזה, אפילו בעמידה שקטה כצופה, אנו, במו ידינו הענוגות, נועצות עוד מסמר בשלט “תהיי יפה ותשתקי”.

החתונה עומדת במרכזה של תרבות המשפחה היהודית. היא גולת הכותרת בחיי הזוג והמשפחה הרחבה ויש לה מעמד “על” טקסי, חברתי ואישי. סיומת ברכת העריות, הברכה הפותחת את טקס הנישואין – “ברוך אתה ה’ מקדש עמו ישראל על ידי חופה וקידושין” ממחישה מעמד רם זה.

אם אנחנו רוצות שינוי, אם אנחנו רוצות שיוויון, כדאי שנתחיל אותו שם, ברגע הזה של חיבור בין איש ואישה, תחת חופה, סמל לבית. שם צריך לייצר נורמה חדשה, לשבור את מעגל השתיקה, להשמיע ולשמוע קול כלה.

את הפוסט הזה אני כותבת לפרוייקט “החתונות שלנו”, לכבוד ל”ג בעומר – חג החתונות היהודי. זהו פסק הזמן בתקופת האבל שהונהגה בספירת העומר, התקופה שבין פסח לשבועות, שבה, ע”פ ההלכה, אסור להינשא.

כשבאמתחתי עשרות החתונות שערכתי, ומאות שבהן אני מעורבת כמנהלת “הֲוָיָה“,  אני יכולה לומר בלב שלם – אפשר אחרת, אפשר גם וגם.

 

גם שימור וגם שינוי

אחד מהטקסים היותר משמעותיים שערכתי היה טקס החופה של בת דודתי ענבל ובחיר ליבה. היה זה טקס יהודי מסורתי ויחד עם זאת חדשני ושיוויוני. את הטקס ערכתי בערב שבת אביבי ביחד עם אחיו של החתן, מומחה למחשבת ישראל וקבלה. הטקס כלל ברכות מסורתיות, פיוטים, דברי תורה וקבלה, התעטפות בטלית, ושירה לשבת - “לכה דודי לקראת כלה, פני שבת נקבלה”.

צילום מור ברנשטיין

הטקס ביטא “קולות” שונים של טקס החופה, המייצגים את סימפוניית הצלילים שמרכיבה את המסורת היהודית על גווניה, בהתאמה לימינו ולערכים של החתן והכלה. הכלה קידשה את החתן בטבעת ובדברי הקידושין המסורתיים-

“הרי אתה מקודש לי בטבעת זו, כדת משה וישראל.”

הם הקריאו זה לזו וזו לזה דברים אישיים, והכתובה היתה הדדית, שניהם חתמו עליה בנוכחות הוריהם ואישררו בחתימתם עד ועדה, חבריהם של החתן והכלה.

 צילום - מור ברנשטיין

צילום – מור ברנשטיין

.

היה מרגש שאין לתאר, וללא ספק טקס שיזכר לדורות במשפחתנו.

.

גם אתיאיסטית וגם יהודית

אל שירי וטל נקשרתי מהרגע הראשון בו נפגשנו. היא עו”ד לענייני משפחה והוא מהנדס, “בזה אני מבינה” אמרתי להם בחיוך וחשבתי על המהנדס שלי, נזכרת בנו בתחילת דרכנו.

הם ביקשו שהטקס לא יהיה דתי ושישקף מצד אחד את זהותם האתיאיסטית ומצד שני את הקשר שלהם לתרבות היהודית והישראלית. היה חשוב להם שבטקס ישולבו סמלים מסורתיים, יין, טבעות, ברכות, אבל שיהיה שיוויוני ושלא יהיה בו היבט קנייני משום סוג שהוא.

שירי וטל ראו בטקס מעמד של התחייבות הדדית, של הצהרה על בניית ביתם המשותף.

במקום כתובה הם ניסחו “כתב התחייבות” עליו חתמו הם והוריהם.

פשוט צילום

פשוט צילום

.

ואלו דברי הקידושין שאמרו זה לזו וזו לזה -

“הרי את/ה מקודש/ת לי בטבעת זו,

להיות לי לאיש/ה ולרע/יה, לחבר/ה ולשותפ/ה.

אני בוחר/ת בך ובנו, ליצור יחדיו משפחה ובית חם,

מתוך כבוד, אמון, שותפות ואהבה”

פשוט צילום

פשוט צילום

.

גם מסורתית וגם שיוויונית

כלה אחת מיוחדת במינה איתגרה אותי. מירי ונדב הגיעו אלי עם בקשה – טקס יהודי שהמשפחה והאורחים ירגישו איתו בנוח –  לא לבעוט במסורת, לכבד אותה, אבל גם לבטא ערכים של כבוד האדם, חירות ושיוויון.

צילום - דוקוארט

צילום – דוקוארט

.

למירי, סטודנטית לתואר שני בסוציולוגיה ובוגרת לימודי מגדר, היו דרישות קשיחות – בלי קניין, בלי כתובה, ובלי שום סממן של עליונות החתן על הכלה. עד כדי כך היתה התעקשותה, אפילו את היין היא דרשה לשתות בעצמה – “אותי לא ישקו, אני יכולה לשתות בעצמי”.

צילום - דוקוארט

.

עם הברכה הזאת פתחנו את הטקס:

“שֶבָח לקדוש ברוך הוא שברא חתונת דיבוק איש באישה,

על ידי שמחה וחדווה.

תשרה על חופה זו קדושת הייחוד של איש ואישה,

מותרים זה לזו וזו לזה בשבועת אוהבים, ביום זה ולימים אחרים.

ברוכים יהיו אירוסין אלו, ברוכים ומקודשים.

ברוך אתה ה’ מקדש עמו ישראל על ידי חופה וקידושין.”


.

גם דתית וגם פמיניסטית

בציבור הדתי – אורתודוקסי הנאור נראית בשנים האחרונות תופעה של חידוש והתאמת טקסי הנישואין לתפיסות מודרניות ולעקרון השיוויון בין המינים. משם באה רוח גבית חזקה לפעילות שלנו ואני מאמינה שללא האקטיביזם הדתי-פמיניסטי, לא נוכל להביא לשינוי המיוחל.

שרון מייבסקי, חברת “הויה” כותבת בפוסט שלה “בדרך לחתונה עוצרים לחשוב” על החתונה שלה ושל המתולתל, ועל האתגר בעיצוב טקס נישואין שמייצג את שתי הזהויות שלה – הדתית והפמיניסטית. בחתונה שלה לא הייתי, פיספוס.

גם יעל יחיאלי, שותפתי, מורתי וחברתי, נישאה לפני כשנתיים לאיש שלה, תומר פרסיקו, בטקס חתונה אורתודוקסי ומשמעותי, בו השמיעה קול נשי יהודי וייחודי.

תומר, חוקר דתות, כותב הבלוג “לולאת האל”, מרצה, מורה ועורך טקסים ב”הֲוָיָה”, כתב על החתונה הלא שגרתית שלהם – קול חתן ו(לא תאמינו, אפילו) קול כלה, הנה קטע מתוכו:

“הפתרון שמצאנו היה שבתחילת מעמד החופה יעל תעניק לי טבעת תוך כדי אמירת “לשם ייחוד קודשא בריך הוא ושכינתה“. המשפט הזה מהווה נוסחה קבלית מוכרת שנאמרת לפני עשיית מצווה ובכך “מכוונת” ליצירת אחדות שופעת בעולמות העליונים. משום שהיא מציינת זיווג כוח אלוהי זכרי עם כוח אלוהי נקבי, יש לה גם ערך מוסף למצוות הקידושין בעינינו. ומשום שהיא באה בתחילת הטקס, הרגשנו שבכך יעל, הכלה, מעלה בקודש את המעמד כולו, ומכוננת קרקע מבורכת שעליו הוא יכול לפרוח.”

.

גם חד מינית וגם כמו כולם

ענת ושגית, זוג נשים אוהבות ואמיצות מאד החליטו למסד את הקשר ביניהן בחתונה, “כמו כולם”. הטקס שהתקיים בחודש אדר, שבו “מרבין בשמחה” היה כולו בסימן האהבה, השמחה והגאווה.

ביחד איתן כתבנו טקס הקרוב לליבן, טקס ישראלי המשלב סמלים יהודיים עם הביטוי האישי שלהן, של המשפחה והחברים והחברות.

צילום - שירה וייס

צילום – שירה וייס

.

היתה חגיגה של זכויות אדם, חגיגה נשית אמיתית, וקול כלה וכלתה נשמע במלוא יופיו!

גם בטקס הזה בירכנו על היין, היו קידושין בטבעות, היתה ברית זוגיות ושבע ברכות של משפחה וחברים שלא השאירו עין אחת יבשה בקהל.

צילום – יהודה אורי שמחי

.

הכלות חתמו את הטקס המרגש בשבירת כוס ובתפילה -

“עושה שלום במרומיו הוא יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל”

 צילום - שירה וייס

צילום – שירה וייס

.

אז ברכות לעומדות ולעומדים תחת החופה, בל”ג בעומר, לפניו ואחריו.

מי יתן וישמעו בערי ישראל ובחוצות עריה קול ששון וקול שמחה, קול חתן וקול כלה!

מזל טוב

עוד מהבלוג של סמדר דקל נעים

Thumbnail

מלכותא בדרך

יצאתי למסע שבת מלכה ב VOLVO עם שתיים חברות, אחיות אהובות שלי. טלוש ממוש, הלא היא טל פריבנר, חברה של חצי חיים. בתקופה הסטודנטיאלית, כשאצלנו במקרר היה דיאט קולה ותותים, תבעה טלוש את המונח "חברת השפע" הפרטי שלנו. בהמשך יצרה...

תגובות

פורסם לפני 7 years
Thumbnail

שוות אבל פחות. יום האשה 2016

יום האשה הבינלאומי – 8 במרץ 2016 כ"ח אדר א' תשע"ו. שמתי לב שהשנה יום האשה הוא ב כ"ח באדר. וחשבתי על המילה הזאת "כח". על כח בכלל, ועל כח נשי בפרט. יש משהו בחיבור של היום הזה, עם...

תגובות

פורסם לפני 5 years
Thumbnail

רוח ים במכמורת. חַדְרִי הֶחָדָשׁ

הנעים שלי חוגג יום הולדת בחורף. תמיד באיזור של ט"ו בשבט ופורים, יום המשפחה וולנטיינס.  הוא חורף. אני אביב. הוא אוויר. אני אש. במיוחד בימי הולדת אנחנו משדרים על תדרים שונים. אני – תנו לי את כל החברות והחברים שלי, להזמין, לארח,...

תגובות

טופ 20 - בלוגים