הבלוג של סמדר דקל נעים

דינא דמלכותא

אשה ישראלית ויהודיה. מגשרת, עורכת דין ועורכת טקסים. מחתנת, מגרשת וחוזר חלילה. בלוג על משפט ותרבות, דין וטקס. על זוגיות ומשפחה. יהדות ודמוקרטיה. על הגשרים של החיים.

עדכונים:

פוסטים: 53

החל מפברואר 2012

בין לבין כלכך הרבה דברים, עצרתי לניטרול בשווייץ. בלי תיכנון מוקדם, באמצע החיים והמרדף הבלתי פוסק אחרי הזמן, יצאתי לבלות בשטח בשיפוט שווייצרי. הלכתי לחפש “סיבלונות” לחתנים. ובין כל השעונים, בבית השגריר, הזמן שלי הלך אחורה וקדימה, ועצר מלכת.

23/12/2012

שמחת החתונה נפתחת קודם ליום הנישואין בטקסים ומנהגים כמו חינה, מסיבת אירוסין, מסיבות רווקים/רווקות, טקס הכנסת כלה ועוד.

מנהג יהודי קדום הוא חילופי מתנות, בלשון חז”ל -”סִבְלוֹנוֹת”. מנהג שמוזכר כבר במשנה. הרמב”ן פירש כי אלו “כלי כסף, זהב ובגדים, לצורכי החופה והנישואין“..

ומה נהגו לקנות לחתנים לאורך ההסטוריה? טליתות, תיקים לתפילין ולטלית עשויים קטיפה עם רקמות מוטיבים יהודיים, כוס קידוש, בחלק מהעדות נהגו הורי הכלה לתת לחתן תכשיט זהב.

עם הזמן והקידמה, הפך השעון ל”המתנה” לחתנים.  בכל העדות, אצל שומרי מסורת וגם אצל החילונים. ואם נלך לפי הפירוש של הרמב”ן – שהמתנה היא לצורכי החופה, כנראה שהוא נועד לשמור על החתן שיגיע בזמן לחופה. וכדאי לו שיגיע בזמן גם במהלך הנישואין… מעבר לכך, שעון הוא סמל סטטוס, אביזר אופנתי, אקססורי, והפך להיות עם השנים כלי הכרחי בניהול חיים אינטנסיביים.

כמיטב המסורת –

לפני שהתחתנו אנחנו, הוריו של הנעים העניקו לי שרשרת יפיפיה, והנעים קיבל מהורי שלי שעון יוקרתי.

“מה אני צריך שעון? אני לא ממהר לשום מקום”… ובכלל, הוא שמאלי וזה לא נוח. אף פעם לא הלך עם שעון. והאמת, הוא כזה אחד מתוכנת, לא באמת צריך את זה.

אבל מסורת זו מסורת, ואם לא נמשיך אותה היא כבר לא תהיה. הוא הלך על זה ובשמחה בחרנו לו יוקרתי ספורטיבי, רצועת עור כחולה, אחלה שעון. יפה ונוח. והיה גם נעים לנעים כמה שנים טובות, עד שנקרעה הרצועה ומאז הוא לא על היד.

והאמת, מי בכלל צריך שעון בשנות ה 2000? יש בנייד, במחשב, ברכב, במיקרו, בכבלים. לא באמת צריך שעון כדי לדעת מה השעה.

עובדה, אפילו אני כבר למעלה משנה בלי שעון. אחרי שנים של אהבה גדולה לשעונים, איסוף, החלפה וענידה, נשארתי בלי שעון. זה נקרעה לו הרצועה, זה התקלקל, זה נסדקה לו הזכוכית. האמת, אני מסתדרת יופי,  לא מרגישה שחסר לי משהו (אני עדיין מאחרת, כמו שנהגתי גם כשהיה לי שעון). ועם זאת, לפעמים מתגעגעת להרגשה הזאת של שעון על היד. וכשאני חושבת על זה, הנעים הציע להעניק לי שעון מתנה ליומולדת שהיתה, ועדיין לא מצאתי את הזמן לחפש את שאהבה נפשי.

רמת גן – שוייץ – אפריקה

בערב שלפני “סוף העולם”, קוראת לי הפטוניה להצטרף אליה ולחברות סלונה ל “קוקטייל בבית השגריר השווייצרי להשקה של שעוני VICTORINOX”.

נדלקתי אבל חששתי – “בחיים  לא אספיק, אין מצב שאגיע בזמן…”

אבל פטוניה פיתתה אותי, ואני אוהבת שווייץ… ויש לי חיבה מיוחדת למותג VICTORINOX (אין על סכיני המטבח שלהם וקולפן הירקות, אין).

אז יאלה בספונטניות, אני באה.

קרררר בחוץ, וגשם. וייז הביא אותי יפה למקום סודי, מובלעת של וילות בתוך רמת גן, בתי שגרירים, בנויים אבן, עצים וגנים מטופחים, לגמרי חוצלארץ…. כמובן שהגעתי באיחור, אלגנטי. יצאתי מהאוטו ונזכרתי שבעודי ממהרת לצאת מהבית, שכחתי לקחת מטריה. מזל שהגשם הפסיק.

נכנסתי דרך הגינה. ליד האוהל האחורי בו הוצב הבר, עומד אורי מ”חטופים”. שמחתי לראות שהוא מרגיש טוב, יוצא ומסתובב בארועים, ולמרות שאיבד כלכך הרבה זמן, הוא עדיין מתעניין בשעונים.

מחפשת את הדודה והבנות. עוברת דרך מבואה ונפתח בפני סלון גדול, מלאאאא באנשים, מחויטים, מהודקים, נשים ארוכות בשמלות שחורות וברקע מוסיקה נעימה, איזה הרכב ופסנתר כנף שחור. כלכך כלכך יפה.

והנה הן “הסלונות”, גברות מג’ונדרנות, במיטב מלבושין, מחוייכות מאוזניים לאוזניים מקבלות אותי בשמחה. צחקנו, שתינו, אכלנו, צ’טלמנו. ומסביבנו אקווריומים עם שעונים. ואחד אדום במיוחד צד לי את הלב.

הלוגו של VICTORINOX, דגל שווייץ, מתנוסס מכל פינה, ואני מבינה שהוא עושה לי משהו, לוקח אותי אחורה בזמן.

ניטרול שווייצרי

לא, לא היה לי פטיש לאולרים…. הסמל הזה הוא חלק מזכרונות ילדותי. כשגדלתי בניגריה, כל הטיסות לשם ומשם היו בסוויסאייר עם חניה לכמה שעות בציריך. במשך 5 שנים, כמה פעמים בשנה, עצרתי ל”ניטרול” בשוייץ.  תחנת מעבר בין חיים ביבשת השחורה ובין ביקורי המולדת.

כל מי שגדל שם יודע – “בדרך לניגריה עוצרים בציריך”. בסוף הערב חלקנו את ההרגשה הזאת, פטוניה ואני, גם היא גדלה שם, גם היא עצרה לניטרולים בציריך, בין לבין. גם היא טסה באווירונים עם הזנב האדום והצלב הלבן. כשנפגשנו בפעם הראשונה, פטוניה ואני, ודיברנו על ניגריה שלנו, היא אמרה משהו כלכך נכון – “אי אפשר להסביר את ניגריה, את ניגריה מרגישים”.

וכך קרה אצל השגריר – ההפתעה שסידרה לי את כל הפאזל הגיעה בנאומו של השגריר האלגנטי, שסיפר שלפני שגרירותו בארצנו הקטנטונת, חי 4 שנים בניגריה!!!

ולאט לאט התחלתי לקלוט את יצירות האמנות האפריקאיות המדהימות שמקשטות את קירות הבית, והרגשתי ניגריה. אבל ניגריה אחרת, מעודכנת, מתקדמת וצבעונית. ניגריה של שנות ה 2000, להבדיל מזו שאני זוכרת, של שנות ה 80.

כך קרה שבין לבין כלכך הרבה דברים, עצרתי לניטרול בשווייץ. בלי תיכנון מוקדם, באמצע החיים והמרדף הבלתי פוסק אחרי הזמן, יצאתי לבלות בשטח בשיפוט שווייצרי. הלכתי לחפש “סיבלונות” לחתנים. ובין כל השעונים, הזמן שלי הלך אחורה וקדימה, ועצר מלכת.

ביציאה החוצה קיבלנו כולנו מתנה – מטריית VICTORINOX, מהודרת ומדוייקת. בדיוק בזמן הנכון לצאת לגשם הישראלי של סוף העולם.

זמן יפה -

והשעונים…. השעונים יפים יפים. שווים, מדוייקים בעיצוב, קלאסיים, נקיים ולא עמוסים בפרטים. מתאימים מצויין לחתנים צעירים – יש דגמים ספורטיביים, קלאסיים, וינטאג’, וגם מתוכשטים יותר, מתכתיים ואלגנטיים. הדגם החדש שלכבוד השקתו המחודשת התכנסנו,  ”NIGHT VISION”, הוא שעון “אורבני” יפיוף אמיתי. יש לו את הפאסון השווייצרי, מתוחכם ופשוט בו זמנית. גולת הכותרת היא טכנולוגיה חדשנית וכל מיני פונקציות תאורה מגניבות. אהבתי מאד משפט שאמר מנכ”ל VICTORINOX על השעון הזה, וכך תרגמתי אותו – “אם תענוד אותו, יגיע הרגע, מוקדם מהצפוי, בו תרגיש שאתה פשוט צריך אותו. אם לא תענוד אותו, יגיע הרגע, מוקדם מהצפוי, בו הוא יחסר לך”.

אז אם כבר שעון לחתן, שיהיה שעון שוייצרי. שיהיה בזמן, ויבוא ככה בטוב, בנייטראליות, בשלום.

וזה החדש, יש לו גם תאורה מיוחדת. מצויין לחתן – לא רק שיגיע בזמן לחופה, גם יראה את הדרך, וילך בה בבטחון, שלא יתבלבל או ימעד או משהו.

עוד מהבלוג של סמדר דקל נעים

תצוגה מקדימה

מלכותא בדרך

יצאתי למסע שבת מלכה ב VOLVO עם שתיים חברות, אחיות אהובות שלי. טלוש ממוש, הלא היא טל פריבנר, חברה של חצי חיים. בתקופה הסטודנטיאלית, כשאצלנו במקרר היה דיאט קולה ותותים, תבעה טלוש את המונח "חברת השפע" הפרטי שלנו. בהמשך יצרה...

תגובות

פורסם לפני 6 years
תצוגה מקדימה

שוות אבל פחות. יום האשה 2016

יום האשה הבינלאומי – 8 במרץ 2016 כ"ח אדר א' תשע"ו. שמתי לב שהשנה יום האשה הוא ב כ"ח באדר. וחשבתי על המילה הזאת "כח". על כח בכלל, ועל כח נשי בפרט. יש משהו בחיבור של היום הזה, עם...

תגובות

פורסם לפני 4 years
תצוגה מקדימה

רוח ים במכמורת. חַדְרִי הֶחָדָשׁ

הנעים שלי חוגג יום הולדת בחורף. תמיד באיזור של ט"ו בשבט ופורים, יום המשפחה וולנטיינס.  הוא חורף. אני אביב. הוא אוויר. אני אש. במיוחד בימי הולדת אנחנו משדרים על תדרים שונים. אני – תנו לי את כל החברות והחברים שלי, להזמין, לארח,...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה