הבלוג של סמדר דקל נעים

דינא דמלכותא

אשה ישראלית ויהודיה. מגשרת, עורכת דין ועורכת טקסים. מחתנת, מגרשת וחוזר חלילה. בלוג על משפט ותרבות, דין וטקס. על זוגיות ומשפחה. יהדות ודמוקרטיה. על הגשרים של החיים.

עדכונים:

פוסטים: 50

עוקבים: 25

החל מפברואר 2012

איך קורה שדווקא משפטניות פמיניסטיות מתנגדות לחוק שמטרתו המוצהרת היא להציל את יהודיות העולם מכלא העגינות? רשמים, מחשבות והצעות בעקבות דיון בועדת חוקה חוק ומשפט.

06/06/2018

מתוך הסרט “גט” (צילום-יח”צ)
הסרט "גט" (צילום-יח"צ)

הסרט “גט” (צילום-יח”צ)

אתמול השתתפתי בדיון בועדת חוקה חוק ומשפט בעניין תיקון חוק שיפוט בתי דין רבניים. החוק המתוקן כפי שעלה לדיון אתמול מצומצם בהרבה מהנוסח שנדון בועדה לפי חודש. על אף הצימצום והמיקוד יחסית להצעה הקודמת, יש בו עדיין כל כך הרבה כשלים ומורכבויות והוא מעורר שאלות קשות שיורדות לשורש השורשים של דיני המשפחה הישראליים – נישואין גירושין, יהדות ומשפט, הלכה ושיוויון וכל מה שביניהם.

הדיון היה כלכך סוער ומרתק בצורה בלתי רגילה משום שעמדו על השולחן שתי סוגיות עיקריות וסותרות –

שיחרור נשים יהודיות מעגינות – ראוי

הרחבת סמכויות הרבנות – הזוי

אפשר לקרוא באופן יותר מלא על הרקע והמורכבות בטור הקודם שכתבתי לאחר הישיבה הראשונה – כאן.

מה שהכי מעניין בכל העניין – מי מתנגדות לחוק?

דווקא הנשים. הפמיניסטיות, המשפטניות, הדתיות והחילוניות – כמעט כולן קוראות להמנע מהחקיקה הזאת. בוודאי כפי שהיא מוצגת כעת. היינו שם אתמול כפי שהיינו בדיון הקודם ונהיה בדיונים הבאים כדי להלחם בשערוריה הזאת.

יפים וחזקים היו דבריהן של חברות הכנסת רחל עזריה (כולנו) ומרב מיכאלי (המחנה הציוני) שהביעו את התנגדותן לתיקון החוק הזה באופן עקרוני ובוודאי בנוסחו המוצע.

חברתי עו”ד ריקי שפירא מהמרכז הרפורמי לדת ומדינה כתבה  פוסט בעקבות הדיון, ואני מביאה כאן חלק מדבריה:

 “אל לנו ליפול למלכודת הדבש הזו. קשה לצפות מבית הדין הרבני שנותן ידו לסחיטה של נשים, לויתורים חסרי שחר על זכויותיהן שיהפוך לפתע את עורו. זהו אותו בית דין שמבטל גיורים של נשים שלא ממהר להציל נשים מעגינותן, שמתעלם מאלימות כלפי נשים. האם לפתע יהפוך לאביר זכויות הנשים. הצעת החוק הזו מבטאת יותר מכל את המצב הבלתי אפשרי שאנו נשים ישראליות נמצאות בו. לרגע אולי חשבנו שמצבנו טוב יותר מאחיותנו בחו”ל אבל המצב בו כולנו שבויות בידי בית הדין הרבני גרוע עשרת מונים. לצערנו אין לנו באמת מה להציע לאחיותנו בחו”ל”

למה אנחנו מתנגדות?

כידוע לכולנו, סכסוכי גירושין הם לרוב מורכבים קשים ומלאי אמוציות. שימוש לרעה בהליכי משפט כדי לסחוט, להלחיץ ולנקום בבן/בת הזוג הינם דבר שבשגרה בהליכי גירושין בכלל ובישראל בפרט, הודות לכל הרעות החולות של דיני המשפחה בישראל – מרוץ הסמכויות וכפילות הערכאות והדינים אשר יוצרים מצב משפטי חסר עמוד השדרה בעת גירושין ובאופן כללי מספקים קרקע פוריה להסלמת סכסוכים.

הדבר הזה ידוע ליהודי ויהודיות העולם כולו – להתגרש בישראל זה נורא! תיקון החוק מאפשר להרחיב את המשחק המלוכלך של דיני המשפחה הישראלים לכל העולם. לכולי עלמא. מייצרים מסלול שאני קוראת לו “תיירות משפטית” – אתה בהליכי גירושים בחו”ל? נוסע לבקר במדינת היהודים? קח עו”ד ושיהיה לך בהצלחה ונסיעה טובה.

האם יעלה על הדעת שמדינת ישראל תהפוך להיות מקום שיהודים מן התפוצות פוחדים להגיע אליו מחשש שימוש לרעה בהליכי משפט? איזה יהודי רוצה לבוא לבקר בישראל ולהסתכן בעיכובים, מעצרים, סנקציות, ניהול הליכים? ובוא נשאל עוד כמה שאלות, כמו למשל – מי נהנה מזה? ומי יכולים להרוויח מזה?

החוק מדבר בבני זוג שאין להם זיקה לישראל – הם לא אזרחים או תושבים. הם יהודים ויהודיות מהתפוצות והתיקון נותן את האפשרות להגיש תביעות רק לנשים (בצדק, כי רק הן זקוקות לסיוע בקבלת גט).

 בואו לא ניתמם –   גם נשים עושות שימוש לרעה בהליכי משפט.  “à la guerre comme à la guerre”. במלחמה כמו במלחמה – צדדים עושים שימוש בכל הקלפים שמחולקים להם, גם אם זה רק בשביל להציק לצד השני, בין אם יש או אין להם קייס.

החוק הזה מאפשר לנשים המצויות בהליכים בחו”ל לעשות שימוש בחוק גם אם לא באמת עמדו בקריטריונים המפורטים. מוגשת תביעה והבירור ייעשה בדיון שאמור להתקיים בתוך שבוע (כן בטח…) ועוד 30 יום עד להחלטה (כן בטח #2). ובזמן הזה אדם עשוי למצוא את עצמו מעוכב, נסחט, וזקוק לייצוג משפטי בישראל.

החוק מציע “גירושי בזק” ליהודיות התפוצות, אבל בואו נסתכל לרבנות טוב טוב בעיניים – אתם יודעים לעשות גירושי בזק? הצחקתם. רק יום קודם לדיון שוחררה מכלאה העגונה צביה גורודצקי שבעלה יושב בכלא (על חשבוננו) כבר 18 שנה!!!! ומי שיחררו אותה? הרבנות? לא! בית דין פרטי בישראל. מסתבר שבשביל לקיים את ההלכה לא צריך את הרבנות ואת בית הדין שלה!

נראה שהרבנות, נציגי משרד המשפטים (שכולם חובשי כיפות וכיסויי ראש, כמו גם יו”ר הועדה המעודד את כל הסאגה הזאת) חושבים שהמצב כאן כלכך מצויין שאנחנו מעוניינים “לייצא” את הבדרק הזה גם לעולם!

באמת? האם הרבנות היא המושיעה של נשים יהודיות ישראליות? עד כדי כך שאתם פורשים כנפיים על יהודי העולם? לאמור – עניות עירך קודמות…

סליחה, אבל מה זה “נישואין על פי דין תורה”?

הרבנות איננה אהודה (בלשון המעטה) בקרב יהודי ישראל והעולם, משום שהיא מפקפקת ביהדותם של יהודים רבים, פוסלת בתי דין בקהילות יהדות התפוצות, מערימה קשיים בנישואין בגירושין ומנהלת רשימות שחורות נסתרות. באופן כללי – הרבנות מתנהלת ע”פ תפיסות עולם שרוב הציבור היהודי בישראל ובעולם אינו מחזיק בהן יותר ומאמין שיש לבטל או לצמצם את סמכות הרבנות למינימום הנדרש.

כשמחוקקים חוק כזה שמטרתו האמיתית היא צבירת עוד כוח כפייתי – יש לקחת בחשבון את העוול ליחסי החוץ של ישראל עם יהודי ויהודיות התפוצות שרובם אנם אורתודוקסים, והמשמעות של “על פי דין תורה” בעיניהם שונה ממשמעות המונח הזה בישראל (גם כאן יש לו פרשנויות מגוונות אבל ע”פ חוק – רק הרבנות יכולה להחליט מה זה).

במהלך הדיון כשנדונה התבנית “נישאו על פי דין תורה” התחוללה מהומה אדירה סביב השולחן. המונח “כדין תורה” הוא “חבית נפץ”, לא פחות. אז אולי כדאי בכלל לקפוץ שני סעיפים אחורה ולהגדיר מחדש מה זה “נישואין וגירושין של יהודים בישראל יערכו לפי דין תורה” בס’ 2 לחוק המקורי משנת 1953 ובעצם “תוקע” את כולנו תחת הפרשנות, הכללים, השיטות והדרכים העקומות של הרבנות החרדית.

התנגדות רחבה בועדת חוקה חוק ומשפט

התנגדות רחבה בועדת חוקה חוק ומשפט

מה כן אפשר לעשות?

קודם כל – בעיות הלכתיות פותרים בחידוש ההלכה ולא באמצעות סמכות שיפוט. זה אבסורד. הצעת החוק הזו היא דוגמא לדרך שבה המפלגות החרדיות (והבית היהודי), ביחד עם בתי הדין “עושים שרירים”, להרחיב סמכויות, לאגור עוד ועוד כוח ע”פ חוק, עוד ועוד תקציבים. וכל זאת במקום להתקדם לאן שההלכה צריכה ללכת כדי להתאים את עצמה לעולם החדש ואולי להצליח איכשהו להישאר רלוונטית.

 במקום להיות עסוקים בשליטה על הציבור היהודי – ראוי שיעסקו בפתרונות הלכתיים יצירתיים להתמודד עם העוולות הקשות שנובעות מהקיבעון ההלכתי שאליו הובילו בתי הדין את המשפחה היהודית תחת אחיזתם בחיי הפרט שלנו.

 “חרם דרבנו ….” – חרמות לתיקון הלכות גירושין נעשו לכל אורך ההיסטוריה של העם שלנו, אפשר לעשות שינוי. פעם אפשר היה לשאת יותר מאישה אחת וההלכה השתנתה וזה כבר לא אפשרי. פעם אפשר היה לגרש אישה בניגוד לרצונה – וזה כבר לא אפשרי. אפשר לשנות גם את המצב ההזוי הזה שבו אישה לא יכולה להתגרש מרצונה בלבד. רבנות אמיצה עושה שינוי הלכתי ולא מחוקקת חוקים אזרחיים.

מה אפשר ללמוד מכל זה?

גם אם ייעשו התיקונים ויצליחו לשכנע את חברות הכנסת המתנגדות מהקואליציה ויעבור תיקון עוד יותר מצומצם ונקודתי – אני חושבת שכדאי לקחת מהדיונים עד כה שני דברים לתשומת הלב ולהסתכל קדימה על מה שצריך לעשות –

1. נישואים וגירושים אזרחיים. נקודה.

ההכרח לחוקק חוק נישואים וגירושים אזרחיים: יושבים סביב השולחן ארגונים של החברה האזרחית והאקמית שפועלים בתחום הזה וכולם – חילונים ודתיים, נשים וגברים – כולם מסכימים שיש לחוקק חוק לנישואים וגירושין אזרחיים. גירושים של מי שנישאו בנישואים אזרחיים – צריכים להיות בסמכותם של בתי המשפט האזרחיים ולא בבתי הדין.

בואו נזכור שהרבנות ניסתה לעשות מחטף מרושע כשהכניסה כאילו “בדלת האחורית” סמכות גם על גירושים של מי שנישאו אזרחית. הם לא כלכך תמימים ומלאי רצון טוב כפי שהם מציגים את עצמם.

נכון להיום סמכות זו נמצאת בידי הרבנות מכוח פסיקה ופרשנות, ולא בדרך של חקיקה והגיע הזמן להסדיר את זה ולא לשכוח את השאיפה הזאת של בתי הדין להשתלט באופן חוקי על נושא שאינו בסמכותם, גם לא לדעת פוסקי הלכה חשובים.

2. פוליטיקה נשית של שיתוף פעולה

אני מוצאת לנכון לקרוא לחברות הכנסת. כן כן לחברות הכנסת. מכל הקצוות של הקשת הפוליטית – מהליכוד ומישראל ביתנו ומכולנו וממרץ ומהמחנה הציוני ומיש עתיד – אתן עסוקות בעניינים האלו כל הזמן. ואתן חייבות להתאחד. תתאגדו יחד ותחוקקו יחד במשותף. וותרו על האגו, שתפו פעולה, תקימו שדולה. תעשו משהו אחר, חדש, אפשרי. רוב העיסוק הפרלמנטרי בעניין נישואין וגירושין נעשה ע”י נשים ולכן יש בנושא הזה הזדמנות אמיתית – לשרטט מתווה לחקיקה של הסכמה רחבה נשית ולצרף את חברי הכנסת הגברים שמעוניינים ומאמינים בדרך הזאת יחד איתכן. זו ‘ה’ נושא של המהפכה הנשית בפוליטיקה הישראלית.  זו המדרגה הבאה ויש לכן את הכוח לעשות את זה. כל הארגונים מכל הקצוות יפעלו ויסייעו למען המטרה החשובה הזאת. יש כלכך הרבה מוחות טובים וידע ויצירתיות ורצון טוב, מדינת ישראל היא אומת סטארט אפ טכנולוגית? זה אפשרי גם בתחום הזה.

זה נושא שמתעסקים בו כבר שנים גם באקדמיה, גם בחברה האזרחית, גם בבתי המשפט. והגיעה העת לצופף שורות, בשיתוף פעולה נשי שיביא לשינוי הנדרש.

 3. ובינתיים #מהפכהבשמחה

בואו לא נשכח את המציאות המשתנה. אחד מכל 5 זוגות שמתחתנים בישראל לא מתחתנים ברבנות! תרבות החתונות בישראל משתנה באופן מתמיד, האלטרנטיבות הופכות למייינסטרים ועל זה אף אחד לא מדבר באולמות היפים של ועדות הכנסת. אולי כי זה בדיוק מה שעושה לחרדים חרדות.

המונופול הולך ונשחק ובמקביל מתפתח כאן “מוסד” חדש של נישואי הסכם וטקסים פרטיים.

אנחנו במציאות חדשה. שום סמכות נוספת לא תעזור לכם.

עוד מהבלוג של סמדר דקל נעים

תצוגה מקדימה

מלכותא בדרך

יצאתי למסע שבת מלכה ב VOLVO עם שתיים חברות, אחיות אהובות שלי. טלוש ממוש, הלא היא טל פריבנר, חברה של חצי חיים. בתקופה הסטודנטיאלית, כשאצלנו במקרר היה דיאט קולה ותותים, תבעה טלוש את המונח "חברת השפע" הפרטי שלנו. בהמשך יצרה...

תגובות

פורסם לפני 5 years
תצוגה מקדימה

שוות אבל פחות. יום האשה 2016

יום האשה הבינלאומי – 8 במרץ 2016 כ"ח אדר א' תשע"ו. שמתי לב שהשנה יום האשה הוא ב כ"ח באדר. וחשבתי על המילה הזאת "כח". על כח בכלל, ועל כח נשי בפרט. יש משהו בחיבור של היום הזה, עם...

תגובות

פורסם לפני 2 years
תצוגה מקדימה

רוח ים במכמורת. חַדְרִי הֶחָדָשׁ

הנעים שלי חוגג יום הולדת בחורף. תמיד באיזור של ט"ו בשבט ופורים, יום המשפחה וולנטיינס.  הוא חורף. אני אביב. הוא אוויר. אני אש. במיוחד בימי הולדת אנחנו משדרים על תדרים שונים. אני – תנו לי את כל החברות והחברים שלי, להזמין, לארח,...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה