הבלוג של סמדר דקל נעים

דינא דמלכותא

אשה ישראלית ויהודיה. מגשרת, עורכת דין ועורכת טקסים. מחתנת, מגרשת וחוזר חלילה. בלוג על משפט ותרבות, דין וטקס. על זוגיות ומשפחה. יהדות ודמוקרטיה. על הגשרים של החיים.

עדכונים:

פוסטים: 50

עוקבים: 25

החל מפברואר 2012

פסיקה היסטורית במזונות ילדים מצביעה על תוהו ובוהו בדיני משפחה. בית המשפט העליון מאותת לכנסת – צאי מההלכה ורוצי לחוקק דין אזרחי למשפחה הישראלית השווה. כי שיוויון והלכה פשוט לא הולכים יחד.

19/07/2017

פסיקה חדשנית - כותרת בהארץ 19-7-17

פסיקה חדשנית – כותרת בהארץ 19-7-17

 

ביהמ”ש העליון קבע כללים חדשים למזונות ילדים ואמר במפורש את מה שהכי הגיוני בעולם – כאשר הורים לילדים וילדות קטינים חיים בנפרד, מרוויחים שכר זהה או דומה ומגדלים במשותף את הילדים –  הם יחלקו את הוצאות הילדים באופן משותף ושיוויוני – בהתאם ליכולות הכלכליות שלהם ולזמני ההורות שלהם עם הילדות/ים. הגיוני? כן. בטח הגיוני. (120 עמודים של הגיון בפסק הדין  - בע”ם 919/15, בע”מ בע”ם 1709/15.)

הפסיקה החדשה ממחישה את הצורך שהמשפט יתאים את עצמו לתופעה החדשה, המהפכנית ממש (!!!). שיוויון.

דמייני רגע שאת חיה באיזה כפר, שטייטל, עיירה בתחילת המאה הקודמת. 1900 ומשהו. את הסבתא של האמא שלך נגיד. דימיינת? אחלה.
ומישהי מספרת לך, או שאת קוראת רעיון כזה הזוי – בעוד 100 שנה, הנינה שלך שתחיה בארץ ישראל, תחייה במציאות שונה לגמרי משלך ושל אימות אימותייך ואבות אבותייך – עולם שבו אבות מגדלים את בניהם ובנותיהם, מטפלים, מאכילים, מסיעים, מבשלים, נותנים אקמולי, מחליפים חיתולים, קונים, מלבישים, מחנכים, וגם מה ש”נהוג” – אחראיים על הכלכלה, ומפרנסים את המשפחה. באותו עולם גם הנשים עושות דברים חדשים – עובדות, מתפרנסות, מפרנסות, אפילו בעלות עסקים!יש להן חשבון בנק! הן מפרנסות את עצמן ואת הבית שלהן, ממש כמו הגברים, או אפילו יותר, אולי אולי טיפה פחות (אבל ממש לא לפי הסידור הזה שכתוב בכתובה). הן אפילו את הילדים והילדות מפרנסות! וכמובן, ממשיכות ועושות את כל הדברים ה”נהוגים”, אלה שהאבא התחיל לעשות. ושהאמא והאבא אפילו במקרים מסויימים לא גרים באותו בית! יש שני בתים והילדים גרים גם פה וגם פה. ושני ההורים עושים הכל, לפעמים יותר, לפעמים פחות. תלוי, תמיד תלוי – אמהות מגדלות ילדים, אבל לא כל הזמן, ולא באופן בלעדי, ולא באופן מוחלט. וגם אבות. וגם לא. יש כל מיני. כי זה עולם אחר, חדש, שונה מכל מה שמוכר לך, אי שם בתחילת המאה הקודמת. מה ששמעת שנקראת “מהפכה פמיניסטית”, “סופרג’יסטיות, “זכות בחירה לנשים” – המהפכה הזאת תשנה את העולם של בנות בנותייך ובנותיהן. וגם של הבנים.
כשאני שמה את עצמי במקום הזה לפני 100 שנה, הסבתא של אמא שלי חושבת שזה סיפור ממש הזוי כי כלכך הרבה שנים האנושות מתקיימת על שיטה אחרת. וכשאני אני, כאן וכשיו - אני מבינה כמה המציאות שלנו  מהפכנית בעוצמות בלתי רגילות – כי היא מחייבת את המשפט להתמודד עם ההיפוך הזה, עכשיו.

שיוויון והיפוכו במשפט הישראלי:

איפה הוא השיוויון בין נשים וגברים בישראל? ואיפה הוא איננו? זו שאלה שאנחנו עסוקות בה המון בשנים האחרונות. המילה הכי מדוברת בשיח הישראלי של נשים/גברים ובמיוחד בכל הנוגע להורות – שיוויון.

שיוויון איננו נמצא, באמת שאיננו - בחקיקה אזרחית של דיני משפחה. שיוויון לא נמצא בחוק.

כי אין חקיקה אזרחית בדיני משפחה.

הכנסת לא חוקקה.

עד היום לא חוקקה.

רק חוק יחסי ממון  חוקקה. מזמן.

זה החוק האזרחי המהותי בדיני משפחה. וגם הוא חוקק (בשנת 1973) אחרי שנים של פיתוח משפט שיוויוני בענייני רכוש ממון על ידי ביהמ”ש העליון.

איך זה עובד? ולמה צריך לשנות את זה?

במדינת ישראל אין חוק מזונות ילדים אזרחי. גם אין חוק “אחריות הורית” אזרחי. יש סעיף אחד בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות ששואב את כוחו מההלכה (חזקת הגיל הרך), ויש את חוק המזונות האזרחי, (חוק לתיקון דיני משפחה מזונות) ש”זורק” אותנו לדינים דתיים. חוק המזונות האזרחי קובע שמי שיש לו “דין אישי”,  (מי ששייך לדת מסויימת שיש לה דין מזונות) – יחול עליו הדין הדתי. ומי שאין לו דין דתי (נגיד חסר/ת דת) יחול עליו החוק האזרחי – שאומר בגדול את מה שנפסק בפסק הדין החדשני. גם חוק המזונות האזרחי וגם פסה”ד החדש מייצגים תפיסה אזרחית שיוויונית בין הורים בהתחשב בנסיבות החיים.

אם אני יהודי/ה  = יש לי “דין אישי” ולא יחול עלי חוק המזונות האזרחי.

מה כן? אצל היהודים מדובר בחברתנו משכבר הימים, זו עם המחלף באיילון, ההלכה.
זו ששנים הלכה והלכה והשתפרה והתאימה את עצמה לזמנים המשתנים עד שבמאה האחרונה, בחסות מדינת ישראל, פשוט נתקעה. הפסיקה ללכת. היא פגשה בשיוויון ונעצרה.

כי שיוויון והלכה לא הולכים יחד. אין שיוויון בין נשים וגברים. ואין שיוויון במשפחה היהודית.

 דיני האישות היהודיים יוצאים מתוך נקודת הנחה ומבסיס מוצק – אין שיוויון משפטי בין נשים וגברים. הם שונים זה מזו בחובות ובזכויות ובכל המהויות שלהםאין שיוויון בהלכה. נקודה. כמו שמן ומים.
הילכו שניים יחדיו, בלתי אם נועדו?” ~(עמוס ג’ ג’). לא! אין מצב שזה נועד להיות כך – ששיוויון והיפוכו ידורו יחדיו באותה שיטה משפטית. אי אפשר היה בכלל לחשוב על זה! וזה בלתי אפשרי ליישום. 

ברור שאלו שתי תפיסות מנוגדות לחלוטין. לכן זו מהפכה. מהפכה פמיניסטית. מהפכת השיוויון. מהפכת זכויות האדם.

לא יכול לעבוד שיוויון ואי שיוויון ביחד. לא הולך. איטס טו קומפליקייטד אינעל דינא!

וכך, מאז הקמת המדינה, אנחנו תקועים עם השיוויון במחלף ההלכה, וכל פעם מחדש בית המשפט העליון נדרש להוציא אותנו מהבור ולעשות לנו סדר, לכוון אותנו עוד קצת ועוד קצת לכיוון הנכון המתבקש, לאותת לנו, לשים אורות אזהרה ואפילו לעשות בעצמו עבודה של פרשנות הלכתית יצירתית, שזה גם יפה. אבל זה לא אמור להיות תפקידו לש ביהמ”ש. וזה קורה לאט. כלכך לאט קורה. בית המשפט העליון נאלץ לעשות את עבודת הכנסת, וגם קצת את את עבודתה של ההלכה. בפסק דין של 120 עמודים, מראה שהכללים המשפטיים האי שיוויוניים צריכים לעבור שינוי כדי להתאים למציאות החיים החדשה. פרשנות משפטית לוקחת זמן, והיא מורכבת כי היא לא יכולה לשנות את החוק היבש. ורק הזמן יגיד איך הפסיקה הזאת תתפרש בבתי המשפט ובבתי הדין בתיקים של משפחות אמיתיות. עושה רושם שבית המשפט העליון עוזר להלכה לקחת צעד קדימה ואני מניחה שזה ישפיע גם על פסיקות רבניות לנוע לעבר שיוויון. יחד עם זאת, כפי שהדברים מתנהלים בתחום הזה – הדין הולך אחר הדיין, כל שופט/ת בגישתו וגישתה, כי הכל נתון לפרשנות. ובעיקר כי אין דין, אין חוק.

ברור לי שהפסיקה הזאת תגרור אחריה עידן חדש של תוהו ובוהו משפטי בגירושין בישראל. שוב, עוד פלסטר שבית המשפט העליון חייב לשים על פצעי המשפט. לכן בגירושין צריך להימנע מהליכים משפטיים ולעשות הכל כדי לסייים את זה בהסכם הוגן (על פלסטר חוק הגישור מלפני שנה – כתבתי כאן

דרוש תיקון מלא לדיני משפחה:

הפסיקות המהפכניות הללו הן קריאה ברורה לכנסת ישראל לעשות רפורמה ולחוקק את קודס דיני המשפחה הישראלי. אבל זה לא תיקון. זה מעט מידי, מאוחר מידי, ולא טוב מספיק. פסקי הדין ימשיכו להתוות דרך, יתנו יותר לגיטימציה לחשיבה משפטית שמתפתחת בשנים האחרונות בבתי המשפט לענייני משפחה וישפיעו בוודאי על עולם הגירושין הישראלי, ולא נראה לי שלטובה. בסופו של פסה”ד הארוך והמנומק לתפארת (אזרחי), יוצק לתערובת את “דין הצדקה” ובכך מבהיר שאנחנו עדיין במסגרת ההלכה, גם אם התוצאה היא שיוויונית.

פסק הדין מזונות שווים יולי 2017

האמת, אותי זה מרגש ומתסכל במידה שווה.

מרגש שיש שופטות ושופטים בירושלים – יש דיון מעמיק בסוגיה שסופו בהחלטה פה אחד שהיא הכי הגיונית בעולם. ועדיין מתסכל – כי זו רק פיסה קטנה בתיקון הגדול הנדרש כדי לייצב את משפט המשפחה.
מתרגשת כי ביהמ”ש העליון אומר משהו חדש ומשמעותי שמעורר שיח ועושה קצת שכל. מצד שני מתוסכלת מהידיעה שזה לא.

ביה”מש העליון עושה את מה שהכנסת לא עושה, לא יודעת לעשות, לא אמיצה ולא מצליחה לעשות כבר שנים. לחוקק דיני משפחה אזרחיים – שמתבססים על עקרון של שיוויון ולוקחים בחשבון את כל האפשרויות הרחבות הקיימות לקיום משפחה בישראל, ביחד ובנפרד. הכנסת כבר בחחנה ועסקה בנושאים האלה (בועדות שניט, שפימן, שנהב) אבל לא מצליחה לחוקק כלום.

כפי שכתוב וברור מפסק הדין – הנסיבות משנות ממקרה למקרה. תמיד. ובדיני מזונות, דיני הורים וילדים – הכל הכל תלוי בנסיבות כי אין דבר כזה “משפחה נורמטיבית” או “משפחה רגילה”.
כל משפחה היא רגילה או לא רגילה בדרכה המיוחדת לה.

צילום: בני שלביץ'

צילום: בני שלביץ’

תחליטי בעד מה את ותחוקקי~!

המדינה – הנציגים והנציגות שלנו בכנסת. כנסת ישראל צריכה להחליט החלטה  - האם היא בעד שיוויון או בעד אי שיוויון.

יש לבחור באחת משתי האפשרויות. כי זה לא עובד ביחד.

ברגע שנחליט שאנחנו בעד שיוויון (שזה הכי הגיוני בעולם), נבחר בדרך היחידה ההגיונית – חקיקה אזרחית כוללת בדיני נישואין וגירושין. או נישואים וגירושים, תכלס זה אותו דבר רק מצלצל אחרת.

משפט שווה שלוקח בחשבון את נסיבות האדם באשר הוא או היא אדם או חווה. זה נכון לנישואים אזרחיים לכל, זה נכון לאימוץ, זה נכון להורות, לחובות שבה ולזכויות שבה.

זה פוליטי. כי משפחה בישראל זה עניין פוליטי.

חקיקה אזרחית וניתוק הקשר בין דת למשפט חיי הפרט תתפוס לנו 2 ציפורים מהממות במכה אחת:

**** הגנה על זכויות אדם ושמירה על החברה

וגם

****שיחרור היהדות מהמקום הכופה, המשפטי הקשה הזה על החיים שלנו.

כשתהיה יהדות חופשיה, וכולנו נהייה שווים ושוות – אני מאמינה, באמת מאמינה באמונה שלמה, שיהיה פה יותר טוב. אולי אני הוזה, אבל גם סבתא של אמא שלי חשבה שהיא הוזה…

ובינתיים – המלצה פרקטית ממני, עד שהכנסת תתכנס, ועד שיהיה חוק, ועד שיהיה סדר, ועד שיבוא משיח:

אם אתן/ם מעוניינותים בחיים משותפים , בכבוד, רעות, שיוויון והדדיות

אם הבנתם/ן שלא כדאי להסתמך על המשפט הישראלי להגן עלינו ועל משפחתנו וילדינו בשעת משבר (כי הוא לא משפט אלא תערובת מבורדקת של דבר והיפוכו)

תעשו לעצמכןם טובה גדולה – אל תתחתנו ברבנות. תחתמו על הסכמים.  ואם חלילה לא צלחה דרככם – תעשו מאמץ ועלו על הגשר.

דברו איתי, אספר לכם איך.

על פסק הדין בעיתון הארץ 19-7-17 

עוד פוסטים שכתבתי בהקשרים אלו :

בשם האב  (פוסט שבו אירחתי את אחות ליבי לחיים ולמשפט – עו”ד לורית גרון גלבוע הנהדרת)

אין דין, אין דיין, אין חוק ואין חקיקה – עלו על הגשר

יש אלטרנטיבה לנישואים ברבנות  (באתר ישראל חופשית)

לעמוד הפייסבוק שלי – עו”ד סמדר דקל נעים  – “גישורים” 

עוד מהבלוג של סמדר דקל נעים

תצוגה מקדימה

מלכותא בדרך

יצאתי למסע שבת מלכה ב VOLVO עם שתיים חברות, אחיות אהובות שלי. טלוש ממוש, הלא היא טל פריבנר, חברה של חצי חיים. בתקופה הסטודנטיאלית, כשאצלנו במקרר היה דיאט קולה ותותים, תבעה טלוש את המונח "חברת השפע" הפרטי שלנו. בהמשך יצרה...

תגובות

פורסם לפני 5 years
תצוגה מקדימה

שוות אבל פחות. יום האשה 2016

יום האשה הבינלאומי – 8 במרץ 2016 כ"ח אדר א' תשע"ו. שמתי לב שהשנה יום האשה הוא ב כ"ח באדר. וחשבתי על המילה הזאת "כח". על כח בכלל, ועל כח נשי בפרט. יש משהו בחיבור של היום הזה, עם...

תגובות

פורסם לפני 2 years
תצוגה מקדימה

רוח ים במכמורת. חַדְרִי הֶחָדָשׁ

הנעים שלי חוגג יום הולדת בחורף. תמיד באיזור של ט"ו בשבט ופורים, יום המשפחה וולנטיינס.  הוא חורף. אני אביב. הוא אוויר. אני אש. במיוחד בימי הולדת אנחנו משדרים על תדרים שונים. אני – תנו לי את כל החברות והחברים שלי, להזמין, לארח,...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה