הבלוג של fainy

defying gravity

חרדית, פעילה חברתית , אשה ואמא מאושרת, עדיין מתמודדת עם הכל אבל עם חיוך יותר גדול

עדכונים:

פוסטים: 50

עוקבים: 32

החל מינואר 2011

כשעונת החתונות מתחממת אני מתחילה לקבל הזמנות. רובן מכלות צעירות ומאושרות.  הן מותשות מהמרוץ אחרי החופה, מחכות בהתרגשות ליום הגדול. מספרות על אולם, צלם, ו”עליו”.
קשה להן להתרכז בלימודים, בעבודה. הן כותבות לי מגילות ארוכות בתוך ההזמנה, עם ברכות, תודות, וסליחות.
כלה אחת, אמיצה במיוחד שכתבה לי בהזמנה “בקרוב אצלי” והוסיפה סמיילי…
“בקרוב אצלי…” חייכתי לעצמי כשקראתי את המילים.
כי כשאנשים סביבי מתחילים לומר : “אז עד מתי תחכי?”  ו”אולי תתחילי לחפש מישהו?”
כשסבתא שלי  אומרת בפולניות מצויה: “אם את עושה כל כך הרבה דברים, איך תמצאי לך בעל?”
כשחברות אכפתיות ורגישות אומרות “קחי את הזמן, אבל לא יותר מדי” (את לא נעשית צעירה יותר…הנה עוד קמט אופי ליד העיניים :P )
אז ל”בקרוב אצלך” יש משמעות מעניינת…

אני לא יודעת אם אתחתן שוב, לא בקרוב ולא ברחוק..
אבל אני בהחלט יודעת איזו חתונה כבר לעולם לא תהיה לי:

לא תהיה לי חתונה בה  לובן השמלה וצחור הפרחים מסנוור את עיני ומסתיר ממני את הפרטים הפחות יפים, אך המאד רלוונטים:

לא תהיה לי חתונה שבה אוכל להתבונן על שטר הכתובה בשוויון נפש, כחלק מטקס מסורתי שאני מעריכה ומכבדת.

לא תהיה לי חתונה שבה אוכל לשמוע את המילים “הרי את מקודשת לי…” ולהרכין ראש בצניעות ובהכנעה.

לא תהיה לי חתונה שבה אצעד לחופה בתחושת אופוריה, ברגל קלה ובצעד בטוח.

לא תהיה לי חתונה שבו אוכל להרשם לנישואין ברבנות בלי שידי תרעד, ותהסס, ואולי גם לא תחתום על  שום דבר, בסופו של דבר.

לא תהיה לי חתונה כזו, כי החיים לימדו אותי כמה רחוק זכרון החתונה התמימה הזו יכול להכאיב, כשהשלכותיה משפיעות עלי בדרכים שלא חלמתי.

פחות מעשר שנים אחרי הערב המיוחד שלי אני מבינה שבאותו ערב, צעדתי יפיפיה , צעירה, תמימה וחסרת כל נסיון או מידע לחופה. נתתי בידי אחרים את הכח להשפיע על חיי, מבלי שאוכל להתגונן או לתקן את הדבר בהמשך.

ב”דייט” האחרון שלי עם בית הדין  שאלתי את הדיין אם לא מספיק מה שעברתי.  איזה דבר נורא עשיתי בחיי הנישואין שלי שעבורו אני אמורה לסבול את הפסיקה הבלתי מובנת והפוגענית כל כך בעיני…
הוא הסתכל עלי מעל הבימה ואמר לי  :” זה באמת לא אישי. לא עשית שום דבר, פשוט התחתנת”

באותו רגע נסתתמו טענותי, הבנתי שיש משהו בדבריו. במו ידי כריתי לי בור, ובמו רגלי הובלתי  את עצמי למקום בו אני נמצאת היום.

לא מטיפשות, רק מתמימות  של  אחת שנכנסה להתחייבות אותה היא כלל לא מבינה. ואף אחד לא חשב שיש טעם או מקום להסביר את ההשלכות וההשפעות שיכולות להיות.

מהמקום שבו אני נמצאת היום, הייתי רוצה להחזיר מכתב אישי לכל אותן כלות מתוקות ששלחו לי הזמנות לחתונות שלהן. לומר להן שאולי כדאי לנו להיות קצת פחות רומנטיות ואידאליסטיות,

רק כדי לשמור על עצמינו מטעויות ומבחירות שעלולות להכאיב לנו בהמשך.
מוטב להכנס בעיניים פקוחות למערכת שלא בדיוק שמה אותנו בראש מעייניה, ולדעת כיצד להתנהל בחכמה ככל האפשר כדי לא ליפול עמוק וכואב כל כך.

אז בינתיים אני לא הולכת לחתונות שלהן, כי אם אבכה בשעת החופה, זה לא יהיה מהתרגשות על עוד בית נאמן שמוקם בישראל. זה יהיה מהחשש שאולי גם הן , תמצאנה את עצמן יום אחד לומדות ומבינות על בשרן את מסכת גיטין, לפני שבכלל הבינו מהי מסכת קידושין.

עוד מהבלוג של fainy

קווי המהדרין, יעל ואני...

הסיפור האישי שלי , כפרודה חרדית בעולם בתי הדין, בתי המשפט , חד הוריות ואקסים  יגמר מתישהו, אני יודעת. דברים תמיד מסתיימים בצורה זו או אחרת, אבל יש סיפור נוסף, גדול יותר ומשמעותי לא פחות שאני מהוה חלק ממנו. במוצאי שבת האחרון...

תגובות

פורסם לפני 7 years
תצוגה מקדימה

אל תצביעי- תשפיעי

אני לא מצביעה השנה בבחירות. אני יודעת שיש עוד כמה  מאות נשים שבדומה לי  פשוט  תדרנה רגליהן מהקלפיות. המפלגה שהיתה אמורה ליצג אותי  לא  עושה את מלאכתה נאמנה,  נכון לעכשיו.  היא אבדה את הקול שלי בעובדה שלקחה אותי ואת...

תגובות

פורסם לפני 6 years
תצוגה מקדימה

החמץ האמיתי

את הפוסט הזה אני כותבת, כשמצדי אחד שלי הדלי, ומהצד השני כמות חומרי ניקוי שלא תבייש חנות קטנה. הבית הפוך, לפחות חצי ממנו הפוך.  החצי השני כבר נקי ומבריק ובלי טיפת חמץ. אין מה לעשות, למרות שניסיתי להתחמק מזה השנה, לא...

תגובות

פורסם לפני 5 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה