הבלוג של fainy

defying gravity

חרדית, פעילה חברתית , אשה ואמא מאושרת, עדיין מתמודדת עם הכל אבל עם חיוך יותר גדול

עדכונים:

פוסטים: 51

החל מינואר 2011

לפני כשבוע בערך זכיתי לראות את הבלוג שלי ברשימת הבלוגים שכדאי להכיר, כאן בסלונה. הוחמאתי מהבחירה.
הפוסטים בבלוג , ליוו וממשיכים ללוות אותי בתקופות מורכבות ומטלטלות בחיי האישיים. שמחתי לגלות שהכתיבה הבביליותרפית שלי, מומלצת לקריאה גם לאחרים.
תודה לבוחרות במערכת “סלונה” (אין לי מושג מי הן, אבל בזכותן גבהתי בעוד כמה ס”מ יקרים של בטחון עצמי )
כשקראתי את תיאור הבלוג שלי משהו בפנים זע באי נוחות. אחרי כמה ימים של מחשבה בנושא, אני בוחרת להגיד כאן את דברי , בקול  האישי שלי:

מאז ומתמיד אני משוטטת  על קו התפר  הדק והנסתר כמעט שבין החברות. כאחת שגדלה עם השילוב ה”בלתי אפשרי” בעיני רבים כל כך של אמונה וקיום מצוות, ופיתוח יכולות וחשיבה עצמאית. גדלתי בעיר מעורבת, בבנין מעורב שבו חיו בהרמוניה מדהימה חרדים וחילונים מכל העדות ומכל המגזרים.

כשהתחלתי ללמוד בבית הספר היסודי ה”חרדי למהדרין, למדתי במקביל, אחה”צ בבית ספר נוסף- חילוני לחלוטין, בתחום נוסף.
מגיל חמש בערך, הייתי רשומה לספריה העירונית שליד הבית. ובגיל שש נרשמתי גם לספריה של בית הספר – שכללה ספרים “דוסים” בלבד. (לא שזה אומר שהם היו פחות מענינים)

עבורי זה היה טבעי ונורמלי להיות “חרדית”  ולקבל את השונה ממני בכבוד. לדאוג לחינוך האישי ולעשיה שלי. לא לחפש מה “הם” אמורים לעשות, ובמה “הם” לא טובים.
אט אט, בתהליך ההתבגרות התחלתי להבין שלא כולם מצליחים לראות את גווני האפור איתם אני חיה בשלוה. יש אחרים שעולמם צבוע רק בשחור או לבן, ואין אפור. אפילו לא גוון מעבר אחד…
לדעתם-השחור-שחור. והלבן – לבן. לפי ראות עיניהם- החיים הם משחק דמקה- “שחורים נגד לבנים” ומטרת העל היא לראות מי יצליח להפיל יותר חללים וינצח.
מעולם לא קבלתי את הגישה הזו. גישה מקצינה, מפרידה, המתבצרת בעמדותיה- רק כדי שתוכל משם לתקוף את הגישה האחרת.
בעיני, ככל שאדם בטוח ביותר בעצמו, ובעמדותיו. כך הוא יכול להיות עם ראש פתוח יותר לשמוע ולכבד את דעות השני- אפילו שהן סותרות את דעותיו האישיות.

מתוך חשיבה זו הגעתי למקומות רבים בחיי, זכיתי להכיר אנשים ונשים רבים ונפלאים , חרדים וחילונים. אתאיסטים ומאמינים. מאז ומתמיד חיפשתי את השווה,המשותף.
וכשמצאתי אותו היה הרבה יותר קל להתחבר ולהעריך.
כך גם הגעתי ערב אחד ל”סלונה”. קראתי כמה בלוגים של כותבות אחרות. חשתי אמפתיה, הבנה והזדהות. צחקתי עם חלקן וכאבתי עם אחרות. התחברתי בלי קשר להגדרה החברתית שלי.

כן, אני חרדית. אבל בנוסף על כך אני גם בת אדם,  אשה  ואם ועוד הרבה דברים אחרים.

מתחת ללבוש השונה  - יש לב פועם ורגשות. הם לא שונים מהלב ומהרגשות של כל אחת ואחת מכן. היאוש, האכזבה,השמחה והאהבה הם חלק בלתי נפרד מחיי ומחיי כל הנשים החרדיות.

מתחת לכסוי הראש שלי- יש גם מח (חוץ משיער )  בו  יש תהליכי חשיבה והסקת מסקנות. יש  חלומות, ואלפי נתונים המרכיבים יחד את הפאזל האישי שלי . נתונים שמשתנים ומתעצבים בעקבות החוויות בחיי.- בדיוק כמו כל בן אדם.
אני אמא , עם תהיות, שמחות, אהבה ענקית לילדי  ויסורי מצפון מטורפים מדי פעם-  כמו רוב האמהות  שאני מכירה.
ואני אשה,שנאבקת על ערכים החשובים בעיני בכל מקום שבו אני מוצאת לנכון. אם זה בבית הדין, במקום העבודה , במקום שלי בחברה או בבלוג שלי כאן ב”סלונה”

אל תסתכלו על הבלוג שלי, כמתן אפשרות להכיר מקרוב סוג של “חית טבע” נדירה-  אשה חרדית שמצאה את המקום להביע את תסכוליה מהחברה  המאכזבת שלה.
מודה שאני מאוכזבת. לעיתים גם המומה וכואבת מדברים המתרחשים בחברה שלי. במיוחד כשהם פוגעים בי ישירות. אני מייחלת לשינוי ומקוה שאוכל לשנות את מה שבידי ובכוחותי.
אבל זה רק חלק קטן ממני…
כשהקטנתם את הפריזמה וצמצמתם אותי ל”חרדית לוחמת” הרי שהתעלמתם מכל כך הרבה דברים אחרים שיש בי. כך לעולם לא תוכלו להכיר אותי ,  להרגיש אותי באמת.

לא תוכלו להתחבר, וחבל.

אז בואו, נתחיל מחדש. הפעם תקראו אותי מהחלקים השווים שבינינו, מהמכנה המשותף. בטוחה שאהיה אז מעניינת, רגישה , ובעלת מסרים חשובים לא פחות משהייתי קודם.

שייקספיר כבר אמר את זה לפני, וכל כך יפה…
(לא יכולה לסיים את הפוסט בלי הציטוט הזה)

Hath not a Jew eyes? Hath not a Jew hands, organs
dimensions, senses, affections, passions; fed with
the same food, hurt with the same weapons, subject
to the same diseases, heal’d by the same means
warm’d and cool’d by the same winter and summer
as a Christian is? If you prick us, do we not bleed?
If you tickle us, do we not laugh? If you poison us,
do we not die? And if you wrong us, shall we not revenge?

עוד מהבלוג של fainy

קווי המהדרין, יעל ואני...

הסיפור האישי שלי , כפרודה חרדית בעולם בתי הדין, בתי המשפט , חד הוריות ואקסים  יגמר מתישהו, אני יודעת. דברים תמיד מסתיימים בצורה זו או אחרת, אבל יש סיפור נוסף, גדול יותר ומשמעותי לא פחות שאני מהוה חלק ממנו. במוצאי שבת האחרון...

תגובות

פורסם לפני 7 years
תצוגה מקדימה

אל תצביעי- תשפיעי

אני לא מצביעה השנה בבחירות. אני יודעת שיש עוד כמה  מאות נשים שבדומה לי  פשוט  תדרנה רגליהן מהקלפיות. המפלגה שהיתה אמורה ליצג אותי  לא  עושה את מלאכתה נאמנה,  נכון לעכשיו.  היא אבדה את הקול שלי בעובדה שלקחה אותי ואת...

תגובות

פורסם לפני 6 years
תצוגה מקדימה

החתונה שלעולם לא תהיה לי

כשעונת החתונות מתחממת אני מתחילה לקבל הזמנות. רובן מכלות צעירות ומאושרות.  הן מותשות מהמרוץ אחרי החופה, מחכות בהתרגשות ליום הגדול. מספרות על אולם, צלם, ו"עליו". קשה להן להתרכז בלימודים, בעבודה. הן כותבות לי מגילות ארוכות...

תגובות

פורסם לפני 6 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה