הבלוג של fainy

defying gravity

חרדית, פעילה חברתית , אשה ואמא מאושרת, עדיין מתמודדת עם הכל אבל עם חיוך יותר גדול

עדכונים:

פוסטים: 51

החל מינואר 2011

אני כל כך רוצה לסלוח, באמת שרוצה לסלוח. לא רק בגלל ששזה חשוב, וכדאי וראוי.
לא רק בגלל שאני יודעת שאם אני רוצה שאלוקים יסלח לי – מן הראוי שאסלח לאחרים. אני רוצה לסלוח כדי להרגיש טוב יותר, להוריד את האבן  הכבדה הזו שהולכת איתי לכל מקום. כי זה מקלקל.הורס לי את איכות החיים ואת השלוה הנפשית שאני משיגה בהרבה מאמצים.

אבל קשה לי….במיוחד השנה.

קשה לי לסלוח לכל כך הרבה אנשים השנה: לחברות שלי, שלא טרחו להרים אלי טלפון אחד מהרגע ששמעו שנפרדתי מבעלי.
לחברים שלו- שהרימו יותר מדי טלפונים ודברו יותר מדי מהרגע ששמעו שנפרדתי.

לאנשים מסביבי- שהפכו את החיים הפרטיים והאישיים שלי לאופרת הסבון המדוברת של השנה.
למשפחה המורחבת של  האקס-  שמחקה אותי מכל מקום אפשרי…וניצלה כל במה אפשרית כדי לפגוע בי ובשמי הטוב ברמה האישית והמקצועית כאחד

ולאבא של הילדים שלי- הפרוד בהווה- הגרוש בעתיד, על  פגיעה כ”כ חזקה שרק היום, שנתיים אחרי אני מרשה לעצמי להסיר מעט את מסיכת ה”לא אכפת לי” שהצמדתי לפני משך תקופה ארוכה ולהתחיל לאסוף את שברי החלום שלי. כן, היה לי חלום, והוא היה טווי באלפי חוטים של פשרות, והוא היה לא מציאותי, אבל השגרה סחפה אותו הלאה והלאה, במשך כמה שנים טובות. ועכשיו- אני מלקטת רסיסים ומנסה ליצור תמונה חדשה של חלום חדש.

אבל לסלוח הכל, לקבל בהבנה ובהשלמה- זה כבר מעל ליכולותי.

פעם, כשהייתי ילדה, היינו מקיימות לפני יום כפור מצעד סליחות: היינו הולכות מחברה לחברה, מאח לאחות ומדקלמות: “סליחה אם…סליחה ש…” ובסוף, השאלה הבלתי נמנעת: “את סולחת?!” וכולנו היינו מדקלמות אחת לשניה” סלחתי”…נו בטח, נוכל לא לסלוח? הרי כולנו רוצים שיסלחו לנו…ומסתבר שיש  לנו על מה לבקש.
אם הייתי יכולה – הייתי מתחילה את אמירת הסליחות המסורתית הזו עם סליחה מיוחדת-סליחה מעצמי.

הייתי מבקשת מעצמי לשבת לרגע בשקט, להוריד את כל ההגנות שבניתי סביבי ולהסתכל לעצמי  עמוק  בעיניים.

לראות את אותה ילדה/נערה/אשה ואם ולומר לה שאני מצטערת על כל אותם שנים ששמתי אותה  בצד…שלא הקשבתי לה יותר מדי. שגם אם הקשבתי- זה היה הרבה פעמים כדי לשמוע ולהדחיק.

לומר לה שאני עכשיו יודעת שהשתקתי אותה כ”כ הרבה פעמים, שהתשתי אותה  במשימות, שלא נתתי לה לנוח ולהנות מהחיים. אני חייבת  להודות בפני האשה שבמראה שהתעלמתי ממנה, והתייחסתי רק לדמות שאחרים רוצים לראות. שהמשפחה רוצה, שהבעל רוצה, שהילדים רוצים, שהחברה שמסביבי רוצה, אבל שכחתי לשאול את עצמי מה אני רוצה…

וכשהגעתי לשעת מבחן- כשנשארתי לבד מול פרוד, משפחה, וחברה, כשהייתי צריכה את כל הכוחות שלי..פשוט נעלמתי ונאלמתי. התנהלתי על טייס אוטומטי, על בסיס השרדות רגשית, חברתית וגופנית ותו לו. וגם אז, פחדתי להקשיב לעצמי…אבל כבר לא היתה ברירה.

סליחה על כל אותן השעות שהתייסרתי  וייסרתי את עצמי עם יסורי מצפון על דברים שאין לי קשר כל קשר וכל אחריות אליהם. על כל אותם נפילות בהן הייתי בטוחה שהכל בגללי, והייתי יכולה לעשות דברים אחרת.

סליחה שהעמסתי על עצמי אחריות לטעויות של אנשים אחרים- שמצידם העבירו את הטעויות אלי בהתלהבות רבה.

לו יכולתי למחות לפחות חצי מהדמעות המיותרות לחלוטין שהזלתי בגלל אמירות טפשיות של אנשים חסרי מצפון וחסרי רגישות, ופשוט לענות להם כפי שמגיע להם, בלי  לשתוק ובלי לסלוח.

אני יודעת, שאם היו מחזירים את מחוגי השעון  עוד שנה אחורה, לא הייתי בוחרת שהדברים יראו אחרת. אבל בהחלט הייתי מרשה לעצמי לזקוף עוד קצת יותר את הראש, להתבונן בי ובאחרים ולומר את שיש לי לומר בבטחון  מלא.

אז הנה, אני מתחילה  עם הסליחות ומבטיחה גם שתהיה קבלה לעתיד- לא עוד התעלמות והדחקות אלא חיים עם הרבה יותר מודעות  וקבלה.

“מה את אומרת? עצמי יקרה, סולחת?” אני מתבוננת במראה שמולי, רואה את הברק החדש שבעיניים, שביב החיוך שעל השפתיים ומרגישה  השלמה.

סלחתי לעצמי, יש סליחה חשובה יותר???

ובקשר לשאר הסליחות, אני חושבת שהם יחכו לשנה הבאה…

עוד מהבלוג של fainy

קווי המהדרין, יעל ואני...

הסיפור האישי שלי , כפרודה חרדית בעולם בתי הדין, בתי המשפט , חד הוריות ואקסים  יגמר מתישהו, אני יודעת. דברים תמיד מסתיימים בצורה זו או אחרת, אבל יש סיפור נוסף, גדול יותר ומשמעותי לא פחות שאני מהוה חלק ממנו. במוצאי שבת האחרון...

תגובות

פורסם לפני 7 years
תצוגה מקדימה

אל תצביעי- תשפיעי

אני לא מצביעה השנה בבחירות. אני יודעת שיש עוד כמה  מאות נשים שבדומה לי  פשוט  תדרנה רגליהן מהקלפיות. המפלגה שהיתה אמורה ליצג אותי  לא  עושה את מלאכתה נאמנה,  נכון לעכשיו.  היא אבדה את הקול שלי בעובדה שלקחה אותי ואת...

תגובות

פורסם לפני 6 years
תצוגה מקדימה

החתונה שלעולם לא תהיה לי

כשעונת החתונות מתחממת אני מתחילה לקבל הזמנות. רובן מכלות צעירות ומאושרות.  הן מותשות מהמרוץ אחרי החופה, מחכות בהתרגשות ליום הגדול. מספרות על אולם, צלם, ו"עליו". קשה להן להתרכז בלימודים, בעבודה. הן כותבות לי מגילות ארוכות...

תגובות

פורסם לפני 6 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה