הבלוג של דבי קצב - Show me the MONEY

דבי קצב | Debbie Katzav

מומחית לניהול כלכלי אישי / אמא ל- 2 בנים (מהממים כמובן)/ נשואה, סיבוב 2 (מומלץ!)/ פעילה חברתית (מחאת הארנונה, ועד בנין, כיתה, בית ספר...)/ ארגנטינה - ישראל - דר"אפ - ישראל/ עברית. אנגלית. ספרדית (איזה כיף לי!) אלופת מולטיטסקינג!

עדכונים:

פוסטים: 20

עוקבים: 4

החל מיוני 2015

חוששת שאת מכורה לשופינג? הפוסט הזה יעזור לך לגלות, להתמודד… ולהתחיל לחסוך כסף.

19/03/2016

לפני זמן מה הגיעה אלי לקוחה לליווי כלכלי, ביקשה שאעזור לה לעשות סדר בהוצאות ובהכנסות וגם בנכסים הפיננסיים שלה. תוך כדי בניית המאזן שלה זיהיתי שיש סבירות גבוהה מאד שהיא מכורה לשופינג. החשד שלי התעורר כאשר זיהיתי הוצאות גבוהות יותר מהסביר בסעיפי קניית בגדים אך גם על גאדג’טים, בילויים, דברים לבית, מכשירי חשמל ועוד. הלקוחה לא הייתה מודעת לכך שיש לה בעיה, לפחות על פניו, במיוחד כי ההוצאות התפזרו על פני מספר סעיפים וקטגוריות שונות. לפני שיכולתי לבצע איתה תהליך של התייעלות כלכלית, הצעתי לה, בעדינות כמובן, ללכת לאבחון אצל מטפלת שמתמחה בהתמכרויות. הפנתי אותה לאורית אופיר אלדר, מנהלת מרכז אופיר המתמחה בגמילה מהתמכרויות והתנהגויות כפייתיות.

המקרה הזה עורר את סקרנותי לגבי התחום של התמכרויות באופן כללי, והקשר (ההדוק מאד) בינן לבין התחום הכלכלי.
לכל התמכרות, בין אם זה לשופינג, ובין אם להימורים, לסמים או אלכוהול או לאוכל, יש היבט כלכלי: עלות ההתמכרות עצמה, והשפעת ההוצאה הגבוהה על ההתנהלות בשאר סעיפי התקציב ובאופן כללי.
בתור אישה שלא משתגעת על קניות באופן כללי ועל קניית בגדים אפילו פחות (ולא רק בגלל המקצוע שלי, ותסלחו לי על כך נשות “סלונה שופינג“…) קשה לי להבין את עניין ההתמכרות לשופינג. אז החלטתי להציק קצת לאורית ולשאול אותה את כל השאלות החשובות לגבי התמכרויות בכלל ולשופינג בפרט, ואחרי השיחה שלנו החלטתי לעלות את הכל לכאן.

אורית אופיר אלדר, פסיכותרפיסטית ומטפלת בהתמכרויות (צילום: אלן שיבר)

אורית, מהי ההגדרה של “התמכרות”? האם כל מי שקונה הרבה הינה “מכורה”?

בהתמכרות לשופינג המאפיין המרכזי הוא חוסר יכולת לשלוט על דחפי הקנייה, הקנייה אינה מבוקרת ולרוב של דברים שהאדם לא צריך.
מדובר ב”כישלון כרוני מתקדם לעמוד בפני דחפי הקנייה, והתמכרות לבזבוזים נשנים וחוזרים. כאשר אנשים עם הפרעה זו מתחילים לקנות הם מאבדים את יכולת המחשבה והשליטה, ואת היכולת להפסיק או לרסן את המעשה” (DSM 5, האגודה האמריקאית לפסיכיאטריה). הצורך בקנייה הולך וגובר, כמו בכל התמכרות, וזאת בכדי להשיג “תוצאה טובה יותר”, תחושה של היי, אדרנלין, ואושר כתוצאה מהקנייה.

הקונה הכפייתי הינו אימפולסיבי, לא חושב. קונה כמעט כל דבר בלי אבחנה, בלי צורך, רק כדי לספק את דחף הקנייה שלא ניתן לשליטה. להבדיל מקונה נורמטיבי שקונה מה שצריך, עם תקציב שהגדיר מראש, במקרה של מכור הקנייה עונה על צורך נפשי, לרוב היא בריחה מהתמודדות עם מציאות לא רצויה, פחד מכישלון, חוסר אמונה בעצמי וביכולות שלי, צורך בפיצוי, ולעתים אף פינוק יתר.

 

מה גורם לבן אדם להגיע למצב של התמכרות?

הנטייה להתמכר נובעת על פי רוב מבעיות נפשיות וחסכים רגשיים. לדוגמא: יחסים בעייתיים עם ההורים בגיל ההתבגרות, חוסר התאמה חברתית, הצורך למרוד, להיות שונה, לשפר את הגורל שלי, דימוי עצמי נמוך.

אחת הסיבות העיקריות לקנייה כפייתית בגילאי העשרה למשל, היא התחרות והרצון להיות “IN” – על פי צו האופנה. הדבר בא לידי ביטוי בהופעה יומיומית של בגדים ואביזרי אופנה נילווים חדשים, קנייה של מותגים, המעוררים על פי רוב התפעלות מהסביבה ומהחברים. מטרתם של הקונים ל”הראות”, לעורר תשומת לב ולעתים אף קינאה. גברים שמכורים לקניות יקנו על פי רוב בגדים, מכשירי חשמל ו/או אוספים נדירים.

אמחיש לך את הנושא דרך הדוגמא של אותה לקוחה שהפנת אלי בזמנו:

המטופלת, בשנות ה- 30 לחייה, סיפרה לי שכאשר הייתה מגיעה לחנות הבגדים המוכרות היו מיד מושיבות אותה, מציעות לה קפה, מביאות מ”החדר הסודי” את הבגדים החדשים שרק הגיעו לחנות, כדי שהיא תהיה הראשונה למדוד. הן היו מחמיאות לה שהיא נראית מיליון דולר, והיא הרגישה בעננים. הן היו בעצם החברות היחידות שלה, לא היו לה חיי חברה ו/או משפחה. הדרך היחידה שלה להתבלט הייתה דרך הבגדים. כשהיא הייתה עוברת במסדרונות מקום עבודתה עם הבגדים היפים שלה, כולם היו מחמיאים, וכך הרגישה בעלת ערך. המטופלת הזו הינה אישה מאוד חכמה אך מכיוון שהיא עולה חדשה והעברית שלה לא טובה מספיק עדיין, היא התביישה לדבר, אז היא העדיפה לשתוק ולהיות יפה.

היא סיפרה שכאשר פנתה אליך לייעוץ כלכלי, היא כבר חשדה שאולי הבעיה שלה מצריכה גם טיפול בהתמכרות, במיוחד אחרי שהלכה לחנות הבגדים האהובה עליה וביקשה לקנות שמלה מסוימת, ולא האמינה למוכרת שאמרה לה שהיא קנתה שמלה זו בשבוע הקודם. היא התעקשה ואף כעסה על המוכרת המתערבת, אך כשחזרה הביתה ופתחה את ארון הבגדים וגילתה כי אותה שמלה עומדת שם על הקולב עם האתיקט, התחיל ליפול לה האסימון שהיא בבעיה.

לעתים קרובות המתמכר יחפש דרך למצוא חן, לקבל אהבה, להרגיש שייכות, דרך התנהגות לא רצויה. זה הבחירה המוטעית כמובן. בתהליך הטיפול מלמדים את המטופל לבחור בדרך חדשה, להשיג את אותה שייכות/אהבה בדרכים חיוביות. אותה אישה, זמן מה אחרי תחילת הטיפול, החלה להתנדב בעמותה למען ילדים משותקים, הכירה שם את בחיר ליבה, התחתנה וכעת מצפה לילדה הראשון. היא פיתחה תחושה של שייכות ותרומה, ואפילו החלה להגיע לעבודה עם ג’ינס וטישרט!

אורית, לאן התמכרות שכזו יכולה להגיע?

כל זמנו של המכור לשופינג-בגדים מוקדש למראה החיצוני ולא למראה או ההרגשה הפנימית, ועקב כך אינו מפתח תכנים אינטלקטואליים ורוחניים. העיסוק היומיומי והטורדני של “מה אלבש היום? מתי אלך לספרית לעשות צבע וציפורניים?”, טיפוח הגוף והיופי החיצוני, באים על חשבון התעלמות ממערכות היחסים עם עצמם ועם הסביבה. לרוב מדובר בנשים יפות ומטופחות מבחוץ אך עצובות ולא מאושרות מבפנים. גברים המכורים לשופינג, בדרך כלל מרשימים באביזרי אופנה מהודרים או מכשירי חשמל וגאדג’טים חדישים, אך אינם מאושרים בחלקם.

בשלבים מתקדמים של ההתמכרות המתמכר אינו מודע לסביבה ולצרכים שלה, הוא רואה את עצמו בלבד במרכז העולם, וצרכיו קודמים לכל. זה יבוא לידי ביטוי בהזנחה של המשפחה ו/או מקום העבודה, חוסר אחריות, חוסר ריכוז, שקרים והסתרות. עד הרגע של הפיצוץ. שזה אותו רגע שבו אחד מבני המשפחה או הקונה עצמו יבין כי קיימת בעיה ועליו לקחת אחריות ולטפל בעצמו.

זה נכון שהחברה הצרכנית שבה אנו חיים, והפירסום האגרסיבי המעודדים צריכה (במיוחד של מותרות), משפיעים על כל הצבור לרכוש מוצרים לא הכרחיים, למען סטטוס חברתי, ולא ע”פ צורך אלא ע”פ מותגים. אבל במקרים של קונים כפייתיים, ההתנהגות הזו גורמת אפילו לאיבוד החסכונות, הרכוש, הכבוד העצמי ואף להסתבכות בפליליים. הכפייתיות וחוסר היכולת לתפקד בעולם החיצוני ו”לעמוד בתחרות”, עלולים להביא גם לאיבוד שליטה, דיכאון ואף לנסיונות אובדניים.

 

איך ניתן לזהות אם מישהו יקר לנו הינו מכור?

מכורים טובים מאד בלהסתיר את ההתמכרות, אבל קשה להסתתר לאורך זמן. חפשו את סימני ההיכר הבאים:

° לחץ, חוסר שקט, עצבנות

° ירידה בתאבון, חוסר שינה.

° בדידות, התנתקות מחברים וממשפחה.

° שקרים – לגבי בילוי הזמן, ההוצאות כספיות גבוהות.

° סודות – הסתרת המוצרים הנרכשים/המעטה בערך הקנייה.

° חרדות מפני הבנקים ובןבת-הזוג שיגלו את הבזבוזים.

° חוסר-אמון בבני-הזוג – הידרדרות היחסים במשפחה.

° רדיפה אחרי הכסף – איך להשיג כסף לשלם את החובות.

° פגיעה במשפחה: ברמה הנפשית הזנחה של בן-הזוג, הילדים. בריחה מהבית, מהתמודדות ולעתים אף גירושין.

° התפרצויות זעם בלתי נשלטות, מוטרדות מתמדת וירידה בתפקוד בעבודה ובבית.

ברגע שסימני היכר אלו מתמשכים, על פי רוב האמת יוצאת לאור, ולעיתים זה באמצעות “ניעור חיצוני” – קריאה מהבנק על אוברדרפט מוגזם או נושים המבקשים את כספם. ואז המתמכר על פי רוב נאלץ להודות ולספר על ההתמכרות. בשלב זה מבקש סיוע ועזרה ויחד עם בני המשפחה מגיע לקבלת טיפול מקצועי.

(ראו שאלון “האם את מכורה לקניות” למטה)

 

מהו התהליך הטיפולי במתמכרות לשופינג?

הטיפול אצלנו במרכז אופיר אלדר מתמקד בגמילה ושיקום הפרט בכל מערכות החיים: משפחה, עבודה לימודים וחיי חברה, שיקום מערכות היחסים עם בני הזוג ומתן כלים ואלטרנטיבות להתמודדות עם הבעיה ומציאת אפיקי חיים חדשים וקונסטרוקטיביים.

מהניסיון שהצטבר בעולם ואצלנו (אנו פעילים בתחום מאז שנת 2000) אנו יודעים שאין שיטת טיפול אחת ויחידה לטיפול במתמכרים בכלל ובקונים כפייתיים בפרט. אנו משלבים מספר גישות טיפוליות על מנת להשיג את התוצאות הטובות ביותר:

• גישה התנהגותית – קוגניטיבית. שינוי ההתנהגות ע”י חשיבה, קבלת אחריות ושליטה על הדחף לקנות.כלים להתמודדות עם ההתמכרות.

• גישה קיומית – מבוססת על משנתו של אדלר, מעמידה את האדם במציאות של “כאן ועכשיו”. מעודדת נטילת אחריות על גורלו ופיתוח הפוטנציאל הקיים בו.

• גישה מערכתית – רואה את האדם כחלק ממערכת חברתית ומשפחתית. מעודדת שיתוף פעולה של המשפחה בתהליך השיקומי.

• גישה הוליסטית – רואה את האדם כמכלול גוף נפש ורוח, מעודדת פיתוח של החלקים הרוחניים, על ידי בנייה של מחשבה חיובית ויוצרת באמצעות טכניקות של דמיון מודרך וטיפולי הילינג לאיזון.

טיפול קבוצתי – קבוצת תמיכה ועידוד העוזרת להתפתח, להכיר בבעיה, לצמוח מתוך שוויוניות, ומציאת מודל מיטבי לחיים בריאים.

טיפול זוגי משפחתי – החזרת האמון בתוך הקן המשפחתי. שיחות יחד עם בני הזוג לליבון קונפליקטים, יצירת מערכת של אמון והקשבה ובנייה של תקשורת מפרה בין בני הבית.

במקביל לאלו, יש צורך כמובן בביצוע שינויים בהתנהלות הכלכלית, במעקב אחרי הוצאות, ובהקטנת נזקים מתקופת ההתמכרות (החזר הלוואות, צמצום אוברדרפט וכו’). לרוב האנשים לא קל לבצע את אלו לבד, גם אם אינם סובלים מהתמכרות כלשהי, אז קל וחומר שלאנשים המוגדרים כמכורים ההתעסקות עם נושא זה קשה כפליים. לכן ליווי ומעקב מקצועי ע”י יועץ לכלכלת המשפחה מועילים מאד להצלחה הכוללת של הגמילה.

התמכרות

 

עוד מהבלוג של דבי קצב - Show me the MONEY

תצוגה מקדימה

הטרנד החם והחכם בקניית בגדים - להתרגש ולהתחדש בלי להתרושש

האסוציאציות למילה "תקציב" הן בדרך כלל למושגים רציונליים מאד – סדר, שליטה, רשימות. אבל בפועל תקציב הינו גם רגשי ביותר. תמהיל ההוצאות שלנו משקף את הערכים שלנו, את החינוך שקיבלנו בבית, את הדרכים שאנו מאמצים לעצמו על מנת לטפל...

תגובות

פורסם לפני 3 years
תצוגה מקדימה

איך לעבור את החופש הגדול בכיף ובלי להתרושש

"האמת היא, שאני מפחדת מהחופש באוגוסט" היא אומרת ליעל במפגש בינן. "מפחדת להיות עם שלושתם כל כך הרבה זמן. מה אני אעשה איתם? איך אני אתמודד?" השינוי הקיצוני בין היות הילדים במסגרות...

תגובות

פורסם לפני 3 years
תצוגה מקדימה

החוקים והכללים שלנו לחופש הגדול שאחרי הקייטנות

בעוד 3 ימים יסתיימו הקייטנות לשני הבנים שלי. מכיוון שאני עובדת מהבית, והבנים כבר לא כל כך קטנים (עולה ל-ה' ועולה ל- ב'), החלטנו שאין טעם להוציע עוד 3000 ש"ח (לפחות) על מחזור ב' של הקייטנות. אז היום, במהלך נסיעה משפחתית קצת ארוכה...

תגובות

פורסם לפני 3 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה