מה שכולם רואים (או שלא)

הבלוג של מה שכולם רואים (או שלא)

daphnapilo

שמי דפנה פילובסקי. יצאתי לפנסיה לפני כמה שנים ומה כבר אפשר לעשות בפנסיה? להתנדב, ללמוד, לטייל בארץ ובעולם, לצייר... וזהו? אז זהו שלא. אפשר גם להסתובב ברחובות ולכתוב על מה שכולם רואים (או שלא)

עדכונים:

פוסטים: 30

החל מאוגוסט 2018

  • מה שכולם רואים (או שלא)

    חיבוק

    תצוגה מקדימה

      אפרים אהב נשים. את כל הנשים. נשים גבוהות, נמוכות, שמנות, רזות, בלונדיניות וברונטיות. את כולן אהב. אהב להביט בהן, ללטף במבט וביד רועדת. אהב להצמידן לחזהו בחיבוק עז ואם מסתייע, גם לגנוב ליטוף קטן בישבן.  כשהיה צעיר, היה מסרק את הבלורית, מבליט שרירים ויוצא עם חבריו ל”ציד” על שפת הים. אף פעם לא חזר ...

    תגובות

    פורסם לפני 3 weeks
  • מה שכולם רואים (או שלא)

    לא תופס מקום

    תצוגה מקדימה

    כילד, היה קטן ורזה. כשהיו יוצאים לטיול משפחתי ברכב, היה תמיד האחרון להיכנס. האחים הגדולים והרחבים שלו התיישבו בנחת ואיציק השתחל ביניהם. “הוא לא תופס מקום”,  היו אומרים. כשהתגייס, היה תמיד מצניע את עצמו בין החברים, מעולם לא התנדב למשימות, במסדרים עמד תמיד בשורה האחרונה, שלא לתפוס מקום. כשהתחתן בשעה טובה, עמדו הוא וכלתו הטריה ...

    תגובות

    פורסם לפני 1 month
  • מה שכולם רואים (או שלא)

    ארתור השמח

    תצוגה מקדימה

    בבית האבות היוקרתי קראו לו: “ארתור השמח”. תמיד היה מרכז החבורה. כשישב עם חבריו לארוחת הבוקר המשותפת היה מפליג בסיפורי מעשיות על מה שקרה ומה שלא קרה. מספר על טיוליו הרבים מעבר לים, עד קצות העולם הגיע. מהפינגווינים של דרום אמריקה ועד לדובים של קמצ’טקה. מהפילים של נמיביה ועד ליאקים בטיבט. המאזינים היו שותים בצמא ...

    תגובות

    פורסם לפני 2 months
  • מה שכולם רואים (או שלא)

    איפה צריך לרדת

    תצוגה מקדימה

          היא עלתה לאוטובוס בתחנה המרכזית. אישה כבת 60 בשמלה פרחונית ותיק נפוח.  התיישבה במושב השלישי ליד החלון. “איפה אני צריכה לרדת כדי להגיע ליגאל אלון?” שאלה. בקושי הספיקה לשאול וכבר השיבה לה הגברת שישבה ממולה. “לאן בדיוק את צריכה להגיע? אסותא? אם ככה תרדי יחד אתי ואני אסביר לך בדיוק”.   מן ...

    תגובות

    פורסם לפני 3 months
  • מה שכולם רואים (או שלא)

    ורדים

    תצוגה מקדימה

    הם הכירו בקרקוב לפני המלחמה. היא למדה בגימנסיה והוא עזר לאביו בחנות. היא היתה חברה בתנועת “עקיבא” והוא – ב”השומר הצעיר”. כשראו זה את זו לראשונה, בדרך לתנועה, חייכו במבוכה. בפעם השניה  כבר אחזו ידיים ואחרי חודש נשבעו לאהוב לנצח.   בכל יום שישי, בדרכו הביתה, היה עובר דרך חנות הפרחים הסמוכה וקונה זר קטן ...

    תגובות

    תגיות:

    פורסם לפני 4 months
  • מה שכולם רואים (או שלא)

    מבקר המסעדות

    תצוגה מקדימה

      אבל איך ידעת? איך ידעת?  הוא חזר ושאל. השף הצעיר ישב מותש ונרגש בסוף יום העבודה. בידו האחת החזיק כוס יין ובשניה מעטפה. על השולחן היה מונח עיתון נפוץ, פתוח בכתבת ביקורת אוהדת. דנה, המלצרית, ישבה מולו בחיוך רחב. הכל התחיל כמה שבועות קודם לכן. אל המסעדה נכנסו ארבעה, ישבו בשולחן שליד החלון ואכלו ...

    תגובות

    פורסם לפני 4 months
  • מה שכולם רואים (או שלא)

    סעודת יום ראשון

    תצוגה מקדימה

    בעשר וחצי בדיוק יצאו ג’וזפה, פרנקו ומיקלה מהכנסיה. רוברטו לא הגיע. אמרו ששוכב חולה במיטה. שלושתם בז’קטים חומים שכבר ראו ימים יפים יותר ובחולצות לבנות שצווארוניהם הצהיבו במקצת עם השנים. הם הלכו לאיטם. צעדו בדרך שהכירו למעלה משישים שנה. בכנסיה הזאת הם הוטבלו, בה ערכו את טקס הקונפירמציה ובה בילו בכל יום ראשון. בכיכר שליד ...

    תגובות

    תגיות:

    פורסם לפני 5 months
  • מה שכולם רואים (או שלא)

    יום הולדת שמח

    תצוגה מקדימה

    ציפורה-חיה נפטרה בשבת. בשיבה טובה ובכל זאת בטרם עת. כבר עמדה על הר נבו וצפתה ב- 100. כבר הכינה הכול ליום ההולדת העגול. כבר התרגשה וקנתה כמות כפולה של מצרכים ואת כל הנחוץ לחגיגה. ולא הספיקה. היא גרה כל חייה בבית האחרון שבמושב. זה היה הבית היחיד שהכירה. שם נולדה, שם גדלה ושם הבשילה אהבתה ...

    תגובות

    פורסם לפני 6 months
  • מה שכולם רואים (או שלא)

    בייגלה חם

    תצוגה מקדימה

    “שתיים בעשר!” הוא מכריז. “בייגלה חם! שתיים בעשר!” הוא עומד ברחבה בדיוק מול היציאה מהתיאטרון. את הכסא המתקפל הכין מראש ועליו העמיד ארגז קרטון מכוסה בשמיכה. חם היום. האוויר עומד ואין אפילו משב קל ליבש את הזיעה. אנשים מתחילים לצאת מהאולם והוא שוב קורא: “שתיים בעשר!” מעטים מתקרבים. מושיטים לו מטבע. בזריזות מיומנת הוא...

    תגובות

    פורסם לפני 6 months
  • מה שכולם רואים (או שלא)

    מכונת האשליות

    תצוגה מקדימה

      איש מעולם לא ראה אותו נכנס. איש מעולם לא ראה  אותו יוצא. יכול להיות שהוא נמוג ומתמצק חזרה כרצונו. כשהאשנב פתוח, יודעים שהוא נמצא. יושב בדוכן הכתום-כחול שלו וממתין. אנשים מתקרבים, מגישים לו מטבע או שטר, והוא בוחר כרטיס מתוך ערימת הכרטיסים הצבעוניים שלפניו. לפעמים הוא מגיש לקונה גם דסקית מתכת לגירוד. אחרים מקבלים ממנו ...

    תגובות

    פורסם לפני 7 months

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה