מה שכולם רואים (או שלא)

הבלוג של מה שכולם רואים (או שלא)

daphnapilo

שמי דפנה פילובסקי. יצאתי לפנסיה לפני כמה שנים ומה כבר אפשר לעשות בפנסיה? להתנדב, ללמוד, לטייל בארץ ובעולם, לצייר... וזהו? אז זהו שלא. אפשר גם להסתובב ברחובות ולכתוב על מה שכולם רואים (או שלא)

עדכונים:

פוסטים: 11

עוקבים: 1

החל מאוגוסט 2018

  • מה שכולם רואים (או שלא)

    מלכת הכיתה

    תצוגה מקדימה

    הן קבעו להפגש בבית קפה. ארבעים שנה, מאז שסיימו תיכון, לא שמעה מהן. בזמנו היתה היא מלכת הכיתה והן נתינותיה הנאמנות. ציפי, דנה ושרית. הלכו אחריה לכל מקום. לפני חודש גילתה אותן בפייסבוק ומאז הן בקשר. מהפייסבוק למדה שציפי עורכת דין במשרד גדול ומגדלת לבד שני ילדים, דנה התחתנה צעירה וכבר יש לה נכד ושרית ...

    תגובות

    תגיות:

    פורסם לפני 2 weeks
  • מה שכולם רואים (או שלא)

    ריקוד

    תצוגה מקדימה

    יום חג היום. זה יום החתונה של נכדה הבכור איזי. איזי, שנקרא על שם בנה שנהרג לפני כל כך הרבה שנים. כבר חשבה שלא תזכה, שהרי מזמן כבר חצתה את גיל 90. הנכדים האחרים התחתנו, ואפילו זיכו אותה בנינים נפלאים, ורק זה, הבכור מתמהמה. עד לפני חמש שנים עוד התנהלה בעצמאות מלאה. היתה יורדת לשוק ...

    תגובות

    פורסם לפני 1 month
  • מה שכולם רואים (או שלא)

    גלית

    תצוגה מקדימה

      כבר כמה שנים שהיא מגיעה לפינה הזאת. מדי יום, בארבע אחרי הצהריים, היא נשרכת בצעדים כושלים ובגב כפוף ומתיישבת כשגבה נשען על קיר התחנה המרכזית החדשה. יושבת בראש מורכן ומושיטה יד חסרת שלוש אצבעות. מבטה מופנה לרצפה. בשעות אחר הצהריים התחנה הומה נעליים. נעליים גבוהות לצד נעלי ספורט מבריקות, נעלי עקב אדומות, כפכפים שנקנו ...

    תגובות

    פורסם לפני 1 month
  • מה שכולם רואים (או שלא)

    בבית העלמין

    תצוגה מקדימה

      בבית העלמין של ראשון לציון חם ולח. השמש כבר עומדת לשקוע אבל האוויר עומד. חבורה של כשלושים אנשים מסתופפת סביב הקבר של משה. כבר שלוש שנים שאיננו. איש יקר. האלמנה מוחה דמעה. הבנות קוראות מילים לזכרו. החברים עומדים סביב. שותקים. ואז…. “איציק! זה פה! מצאתי!” בחור צעיר במכנסיים שחורים וחולצה לבנה נעמד שתי שורות ...

    תגובות

    פורסם לפני 2 months
  • מה שכולם רואים (או שלא)

    איש הבלונים

    תצוגה מקדימה

    הוא עמד בכניסה לנמל. איש גבוה, במכנסיים ארוכים, שהיו קצרים מעט למידותיו, ובחולצת טריקו ירוקה. בידו החזיק צרור ענק של בלונים צבעוניים שנעו לכאן ולכאן עם כל משב רוח. ניגשתי אליו וביקשתי בלון לילד. הוא מנה את הכסף, בחר מתוך הצרור בלון אדום גדול ומרשרש וקשר אותו לידו של הילד. בפה מחייך ובעיניים קצת פחות, ...

    תגובות

    פורסם לפני 2 months
  • מה שכולם רואים (או שלא)

    רגע של אושר

    תצוגה מקדימה

      סוף סוף הגיע האוטובוס.  מלא.  כבר חשבה שתצטרך לעמוד כל הדרך אבל, איזה מזל, בדיוק לידה קם בחור צעיר, צלצל בפעמון והתחיל ללכת לכיוון הדלת. מיהרה לתפוס את מקומו והתיישבה ברגליים כואבות. היא שמה על ברכיה את התיק הגדול ומוציאה ממנו כריך נקניק ומלפפון חמוץ. משקית ניילון היא שולפת טרופית בטעם ענבים. אוכלת מהר, ...

    תגובות

    פורסם לפני 2 months
  • מה שכולם רואים (או שלא)

    בקופת חולים

    תצוגה מקדימה

    ישבתי בחדר ההמתנה. היה לי תור לשעה אחת עשרה. “לאיזה רופא את מחכה?” שאלה אותי אישה מבוגרת שישבה באמצע החדר. “לדוקטור שטיין? אז תצטרכי לחכות. אצלו אף פעם לא נכנסים בזמן. אם זה היה דוקטור אבוטבול זה משהו אחר. דווקא רופא טוב אבוטבול. אפילו שמרוקאי.” היא יושבת בכסא הקבוע שלה. זה שעומד באמצע השורה. מי ...

    תגובות

    פורסם לפני 2 months
  • מה שכולם רואים (או שלא)

    גלגלי החיים

    תצוגה מקדימה

    שלהי אוגוסט בפארק. לפנות ערב עדיין חם והביל אבל מפעם לפעם אפשר כבר להרגיש בריזה קלה. השמש כמעט שוקעת והתנועה החוצה גוברת. משפחות בשלל שפות עושות את דרכן לעבר היציאה. בשמים מתחילות להתאסף מאות דרארות שצורחות את דרכן לעבר חורשת האקליפטוס הקרובה. שלושה ספסלים נשארים תפוסים ויושביהם צופים בתהלוכה הארוכה שלפניהם. על הספסל הראשון...

    תגובות

    פורסם לפני 3 months
  • מה שכולם רואים (או שלא)

    קרירות ושקט

    חם בנמל, הביל צפוף ורועש. הלכתי לתחנת האוטובוס הראשונה ובלבי חלום קטן: מזגן ושקט. האוטובוס עמד בתחנה. עליתי והתיישבתי בחלקו האחורי. עלה עוד זוג צעיר והתיישב בצד השני. הנהג חיכה. עוד דקה ליציאה, אוליי יגיע עוד נוסע.  הגיעה במרוצה אישה כבת חמישים. חצאית כחולה עד הקרסוליים, חולצה בהירה בשרוולים ארוכים ופאה ממיטב פיאות בני-ברק. בידה ...

    תגובות

    פורסם לפני 3 months
  • מה שכולם רואים (או שלא)

    לפעמים חלומות מתגשמים

    תצוגה מקדימה

    בצעדים איטיים הוא הולך בשדרה. מעט כפוף. ביד אחת אוחז נרתיק גיטרה ובשניה – שקית ניילון שחורה. מתיישב על ספסל בצל ופותח את הנרתיק. שקית הניילון האטומה מונחת על הספסל לידו. מוציא את הגיטרה הישנה ומניח את הנרתיק הפתוח למרגלותיו. מחבק את הגיטרה ומתחיל לפרוט. עיניו אורות והוא מזדקף. עוצם עיניים ושוקע בנגינה כשבדל חיוך ...

    תגובות

    פורסם לפני 4 months

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה