הבלוג של daniroz

daniroz

עדכונים:

פוסטים: 16

החל מיולי 2019

אחרי תאונה בתקופת הרילוקיישן, ניתוח וצלקת אחת קטנה. איך להחלים למרות הצלקת? עם נגיעה מהמקורות

30/07/2019

אני מבקשת להסב את תשומת לבם של הקוראים. פתחתי בלוג חדש בזירה הווירטואלית הרוחשת.

אני אינני מקצועית, היה לי בלוג בישראבלוג או בתפוז, כתבתי כנראה על איך לצלוח את הנשיקה הראשונה.

בבלוג זה אכתוב על התמודדויות שלי בהוויה הנוכחית: מחלימה מפציעה, ברילוקיישן של בעלי האהוב, לא יכולה לעבוד. מבקשת להתחשב במצבי ולצחוק איתי ביחד.

אני מעידה על עצמי כאדם נחמד, ציני, קצת ביישן. אני מאמינה שיצירתיות מפתחת ומעצימה, ואני רואה בפלטפורמה של סלונה הזדמנות בשבילי לעשות משהו. אני כותבת כתחביב אבל צריך גם מישהו שיקרא.

תחומי העניין העיקריים שלי הם החברה הישראלית, אוכל, גישות ונגישות, פוליטיקה.

נפצעתי ביד, שברתי עצם קטנה במרפק ועברתי ניתוח בו החזירו אותה למקום עם ברגים קטנטנים. גם פתחתי את המצח. מה זה פתחתי, באנגלית אומרים “סדקתי” cracked, שזה אומר שהמעטה החיצוני של המצח נסדק, זה פתח קטנטן ובקושי יצא משהו החוצה. מאז הפנים שלי מחלימות והסדק נסגר. אבל על הפנים יש סימנים של קווי המתאר שלו שנפתחים מול המראה, כמו כנפיים שנמתחות. עד שהן נעצרות. שאר פני השטח מתוחים, כמו מצח רגיל.  ברוך השם לא יצא גרוע יותר.

סדק, מה הוא אומר? חריץ צר ועמוק, בקע, שבר, ההפך מבליטה.

אז יש נסיגה של המרחב בתוכי, מתרחב פנימה אם לא סוגרים אותו. נפתח. הנה אז סדק גם מורה על פתיחה כמו שאני אומרת באנגלית-עברית העילגת שלי I opened my forehead.

זה מתיישב לי עם סדקית, שמה מוכרים את כל הדברים שיש לסבתא שלי: מחטים וחוטים, מספריים קטנים, פקעות מדובללות וכמובן כפתורים. בתוך קופסת עץ יפיפייה שנפתחת מודולרית. הכל נגיש ומוכן לשעת הצורך, זה המוטו שלה. רק שסדקית היא חנות שכבר לא קיימת היום, לא? אז איפה קונים את הדברים האלה? באמזון? מי יוכל לתפור את כל הסדקים שנפתחים? כלים, שכמו שהיא אומרת, נגישים. את הסדק שלי סגרו עם דבק, כי לתפרים היה מאוחר מדי, אפשר לתפור רק כשהסדק טרי. את כל זה לא סבתא שלי אמרה לי אלא הרופא.

זה היה ב urgent care. לשם הגענו בבוקר שאחרי הפציעה, ישבנו על כיסאות במבנה מצולע וחיכינו בתור אולי 20 דקות, היינו אחרי איש שלא ידעתי אם הוא הודי או אפרו-אמריקאי, אסיאתי כלשהו וזוג היספאנים. לא הביאו לי סוכריה בסוף, אבל גיליתי שהוא היה דרום הודי. אחר כך התקשרו אליי ובישרו על הניתוח ביד, אבל הדימוי שבמראה היה דומיננטי כל כך בהערכה הכוללת של האירוע שהסדק היה חשוב יותר אפילו מיד ימיני. אפילו יותר מאשר התשלום על כל זה ללא ביטוח רפואי ממלכתי. לכן אשאר בענייני הסדקים והסדקית.

אפנה לסיפור מהמקורות היהודיים על מוכר הסדקית, כי היום משתלם להיות יהודי בישראל וגם לספר סיפור עם מוסר השכל.

____________________________________________________________

הגמרא במסכת סוטה דף מ מספרת: רבי אבהו ורבי חייא בר אבא איקלעו לההוא אתרא [נקלעו למקום מסויים],

רבי אבהו דרש באגדתא, רבי חייא בר אבא דרש בשמעתא [רבי אבהו דרש בדברי אגדה, ורבי חייא דרש בדברי הלכה עמוקים]. שבקוה כולי עלמא לרבי חייא בר אבא ואזול לגביה דרבי אבהו [עזבו כולם את דרשתו של רבי חייא לטובת דרשתו של רבי אבהו]. חלש דעתיה [של רבי חייא, שנפגע מנטישת הציבור].

אמר ליה [רבי אבהו]: אמשול לך משל, למה הדבר דומה, לשני בני אדם אחד מוכר אבנים טובות ואחד מוכר מיני סדקית. על מי קופצין, לא על זה שמוכר כל מיני סדקית? כל יומא הוה מלוה רבי חייא בר אבא לרבי אבהו עד אושפיזיה משום יקרא דבי קיסר [עד אותו יום, נוהג היה רבי חייא ללוות את רבי אבהו לאכסנייתו כדי לכבדו, לפי שהיה מקורב רבי אבהו לבית הקיסר], ההוא יומא אלוויה רבי אבהו לרבי חייא בר אבא עד אושפיזיה [באותו יום ליווה רבי אבהו את רבי חייא לאכסנייתו כדי לכבד אותו ולפייסו], ואפילו הכי לא איתותב דעתיה מיניה [לא התיישבה דעתו של רבי חייא מנסיון פיוסו של רבי אבהו].

בבלי, מסכת סוטה, דף מ.

_________________________________________________________

מסופר על שני רבנים מתקוטטים, מפני שקהל גדול עזב את כיתתו של זה שעוסק בהלכה ועבר לכיתתו של זה שעוסק באגדה. רבי חייא בר אבא היה כמובן רבי נעלבי, ורבי אבהו הסביר לו למה עברו אל כיתתו דרך משל: לאן הקהל יילך, לזה שמוכר אבנים טובות או דברי סדקית? לדעתו של אבי אבהו וכל העולם וסבתא שלי עדיף ללכת למוכר הסדקית. זה רובד הפשט. למה? מה דעתכם?

זהו עימות בין שתי מתודות, או שתי השקפות עולם: ההלכה והאגדה, ואין ספק שהאגדה ניצחה. לפי רבי אבהו, זה בגלל היתרון השיווקי של האגדה לעומת ההלכה, ולא מטעמים מהותיים. האגדה היא קלילה ונגישה כמו מוצרי סדקית, ואילו ההלכה היא יקרה מפז כמו אבנים טובות של מביני עניין. היא לא נגישה מפאת מורכבותה, מי שלא מבין עניין לא יבין כראוי ולא יוכל להתעמק בנושא. זה רובד הדרש.

כמו כן, אני אינני מקצועית, או דתייה, אבל אני הייתי נשארת לשיעור של רבי חייא בר אבא רק כדי שלא ייפגע. כך גם רבי אבהו שמגלה רגישות לפגיעות של רבי חייא בר אבא, תומך בו ברגע הקשה ויוצא נגד מתודת האגדה בה השתמש בכיתתו שלו, משיב את הדברים למקומם ומעמיד את ההלכה בחשיבות עליונה על פני האגדה. הוא סיים את התחרות והעלבונות והתפייס עם רבי חייא בר אבא וליווה אותו לאכסנייתו, לפנים משורת הדין. זוהי פרשנות ברובד אישי, שעוסקת בקשר של הרבנים הרוכלים.

העניין במדרשים הוא הפרשנות. כל אחד נותן אחת משלו. זו האחרונה הייתה שילוב שלי וגם של רש”י שאמר ”ולהפיס דעתו היה אומר כן”, כלומר שהוא אמר את זה רק כדי להתפייס איתו, ושהוא לא באמת חושב שההלכה עליונה על האגדה. יש פרשנויות אחרות שמתייחסות אל האגו והכבוד של רבי אבהו שהניעו אותו להיחלץ מהריב. מהי הפרשנות האמיתית? כל אחד מגמגם את הפרשנות שלו. שלי היא שרבי אבהו צידד במתודת האגדה, כי הוא הסביר דרך גישה סימבולית שמתעדפת הערכה של יוקרה, על פני חיוניות של דבר מה. ואיך זה הגיוני? הרי ברור שאבנים טובות הוא רק עניין של יוקרה וכפתורים חשובים הרבה יותר לאנושות. הם סוגרים פתחים שגם משאירים רמז לפתח שגם שניתן לפתוח במקרה הצורך אחר כך. מה אבנים טובות יכולות לעשות? יש אנשים שחושבים שהן מרפאות. גם אתם?

בכל אופן, זה עניין של יוקרה לעומת נגישות. רבי אבהו היה אירוני, הוא דיבר בשפתו של רבי חייא בר אבא כדי לקרוץ לקורא ולהראות לו לאן הרוח נושבת. מוסר ההשכל הוא שמוכר הסדקית ניצח, וכל פרשנות של דבריו של רבי אבהו היא רק עוד פרשנות אחת מיני רבות. רבי חייא בר אבא צריך לנוח באכסנייתו ולהפסיק להיות רבי נעלבי. זהו רובד ה”אין פרשנות”, זה מה שקרה.

אחרי הפרפראזה הזו כמשל, אני חוזרת לסקית מול הסדק האישי שלי,

באנגלית (בריטית), המקצוע הזה – מוכר הסדקית הוא habersasher או mercery. אלה הם סוחרי בדים יפים שמייבאים אותם מארצות רחוקות. נשמע באמת כמו אגדה. לרגע אחד זה נראה כאילו הסדק האישי שלי הוא כמו קישוט על בד מעוטר. כמו כנפיים שנמתחות, כמו בד תחרה. זה מצחיק כמה יפה זה נשמע. נגיש ולא נורא. מזל שהלכתי על ניתוח המילה “סדק”, כי כששמעתי את המילה cracked חשבתי “מה הקשר לסם הזה?”

מהגלריה

עוד מהבלוג של daniroz

תצוגה מקדימה

בלוג אוכל!

אוכל אכל לי את הבלוג ליום אחד. כי היום יום שישי ואני ישראלית. אני מרגישה סחית מאוד כשאני עוסקת באוכל. הוא פרץ לחזית השיח והחדיר את התרבות הגבוהה הזו אל כל ילדי השניצל וצ'יפס. אני מרגישה סחית כמו שרק מאפה של בטטה וגבינות...

תגובות

פורסם לפני 4 months

בלוג וידוייה של רווקה

הכרתי פעם בחורים אחרים, שהשמש זרחה מישבנם והלכו וישבו כפופים. סיפורים רבים היו להם. לספר לי. הייתי פוגשת אותם בדרך כלל תוך כדי תנועה. ליתר דיוק בכלי תחבורה. נחמדים מאוד, בתוך כל בליל האנשים חסרי החן, הם מצאו חן...

תגובות

פורסם לפני 3 months

בלוג סתווי

חיש עבר לו הקיץ והנה רוחות המנשבות עתיד. קצת עתיד לנחמה. הביאו לי עתיד בבקשה. על מעקה המרפסת שלי מנשבות שלוש חולצות לבנות, מתייבשות על מגבת לבנה. כי היום יום כיפור. הקיץ היה תקופה קשה, ישבתי בבית. יצאתי מהבית כדי ללמד...

תגובות

פורסם לפני 2 months

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה