הבלוג של daniroz

daniroz

עדכונים:

פוסטים: 15

החל מיולי 2019

בלוג אוכל ליום אחד. אוכל סחי, שופע בריאות רעננה. פשטידות בתפזורת, פרוסות פרוסות. מפגשים צעירים ומאולתרים שמזכירים מדי מפגשים משפחתיים. קרדיגן קליל על דודה משקיענית. מעדני קמח חומוס.

31/08/2019

אוכל אכל לי את הבלוג ליום אחד. כי היום יום שישי ואני ישראלית. אני מרגישה סחית מאוד כשאני עוסקת באוכל. הוא פרץ לחזית השיח והחדיר את התרבות הגבוהה הזו אל כל ילדי השניצל וצ’יפס.

אני מרגישה סחית כמו שרק מאפה של בטטה וגבינות יכול להיות. הוא יכול להיות של גאלט עם בצק פריך, או בין שכבות של בצק עלים. או בסגנון של פאי, כמו בעיר החדשה שלי.

בישול הוא גם כן דבר סחי. אין שום דבר עליון בלבשל, צריך רק זמן, נכונות וכלי בישול. אך מדובר בחוויה שמכוננת אנינות טעם. בחירת המאפה המתוחכם ביותר והמקורי ביותר הוא תהליך מתפתח ומשתכלל.

אין ספק שהסוגה הקולינרית הכי סחית היא המאפים. פורסים אותם ואוכלים אותם לאט לאט בצוותא, או חס וחלילה מחלקים את פרוסותיהם המוכנות מראש בפיקניקים וברביצות חברתיות. ויש את הסיטואציה הגרועה ביותר, אז לובש המאפה את “הקרדיגן” והוא הפשטידה. אכלתי ממנה תועפות במפגשים משפחתיים, ניסיתי את כולן, והוספתי מהטעימה ביותר. הדודות הנפלאות מחמיאות אחת לשנייה “זה משהו משהו! ממש מעדן”. דודות בקרדיגנים, עייפות מחיי היום יום, עד שמגיע רגע פריסת הפשטידה. ברגע זה הן מתהלכות כטווסים בין האורחים וקוצרות מחמאות. ארוחת פשטידות לעולם לא תמשיך עם בשרים או מנות עיקריות, וכל האורחים מעמיסים את העיסות האפויות האלה עם סלט בצד. הידד! נוח לאכול גם בלי שולחן! אני אוכלת את כולן אחתאחת ומתמסרת לסחיות.

אוכל תמיד משתכלל במשך הדורות, מעיד על השאיפה לא להתפשר, אפילו כשמדובר בארוחת צהריים בעבודה. בוגרת ומעודנת שכמותי, אכלתי בורקסים תוצרת בית יום אחד, וכשהקולגה שמעה שהכנתי את הבצק לבד, קראה באנחה מאנפפת ומאז לא דיברנו. לידנו ישב קולגה אחרת, אוכל חצי פיתה עם המבורגר מצופה בגבינה צהובה שעברה סיבוב במיקרו. הגבינה נמסה והריחה נעים, כיסתה ואף גלשה החוצה מחוץ לפיתה. ליד הוא שתה דיאט קולה (למה מתאים המזון הזה? לבינג’ בטוח). אנשים שונים יושבים לאכול בצוותא, ניזונים מתרבותם. אני מתפארת בשלי, אנינת טעם כמו בכירת הדודות.

הפוסט הנוכחי מוקדש לנושא “בלוג אוכל” כי זה מזכיר לי את ישראל, את המשפחה והחברים ואת המוכרים במכולות. וזה עצוב. גם כשהייתי בחורה צעירה וספונטנית, המפגשים החברתיים היו טיפה יותר מדי דומים למפגשים המשפחתיים, ואפילו מישהי הכינה פשטידה. סלט רענן. אם כי כשאני הייתי מארגנת היינו שותים יין מעולה בכוסות פלסטיק, יחד עם גבינות מצוינות, זיתים, עלי גפן, ביצים מקושקשות בגזייה ופירות.

וזה עצוב, כי אין לי מפגשים ללכת אליהם. ואין לי מפגשים לארגן. משפטים קצרים ורודפים של ייאוש. ואז כשהוזמנו בעלי ואני למפגש כזה, סחי מארץ הסחים, עם ילדים וצילייה, הכנו פשטידה. התרגשתי. וכשהגענו באיחור, התנפלו עליה וגם החמיאו, הרגשתי קצת כמו בבית.

אז בלוג אוכל, בסחיות שלי. לובשת קרדיגן.

השבוע היה נפלא ועמוס בצורה יוצאת דופן, כל יום היו לנו תכניות וסידורים. עכשיו לקראת שבת (המלכה) זה הזמן לחדש אנרגיות לקראת השבוע הקרב וחגי תשרי (או הבחירות הקרבות). יום אחד אפילו אכלתי כל היום בחוץ בין סידורים. אבל הספקתי גם להכין שתי מנות נהדרות.

פשטידת קמח חומוס בסגנון “קליינטה” עם סלט ירקות חריף בצד. פשטידה הכי בריאה שיש ואפשר להכניס אליה מלא טעמים. ללא גלוטן כמובן הבעל אהב יותר המנה בגרסה הקרה, אבל אני יודעת מה טוב לו. קמח חומוס שייך לאיזור של המזרח התיכון או הלבנט, מאיראן ועד ספרד. בכולם מככב קמח החומוס במנות מיוחדות וכמובן בריאות. אני ממליצה לנסות בבית ולהיכנס לאווירה הבריאה והמפנקת. בפשטידה שמתי 1 ביצה, 2 כוסות קמח חומוס, שליש כוס שמן זית, חצי כוס חלב ועוד 3 כוסות מים. מוסיפים עוד כפית אבקת אפייה וכפית מלח לתפיחה. אחרי 40 דקות ב-200 מעלות יוצאת פשטידה מבעבעת, אל תיבהלו אם היא נופלת קצת מיד עם היציאה מהתנור. מתחת לקרום השביר יש שכבה דקה קרמית וחלבית ותחתיה פשטידה אפויה בטעם דומה לזה של פלאפל. שידכתי אותה לסלט ירקות רגיל שכולל מלפפון, עגבנייה קשה, פרוסות גזר קלופות עם קולפן, טבסקו פלפלים כתומים, שום קצוץ דק וקצת חומץ בלסמי.

אני מתה על מנות שמבוססות על חלבון וכיום ראוי להחליף קמח רגיל בקמח שמכיל ערכים תזונתיים. קמח חומוס משביע למשך זמן רב, לא מכביד בבטן או בכיס. אני חיסלתי את הפשטידה עם עזרה מבעלי שמתפלא כל פעם מחדש מהמנות הצמחוניות המדהימות האלה שמצריכות רק קצת יציאה מהקופסא.

המנה השנייה הייתה מרק קניידלך. השוס הגדול הוא שכל הטעמים אינסטנט מקופסא. מרק עוף וירקות, עם ירקות (אמיתיים אמיתיים) שזרקתי בפנים. אבקת קניידלך אליה צריך להוסיף רק מים. היצרן הוא streit’s, יהודים מניו-יורק שמוכרים מצות ואבקות מרק וקניידלך משנות העשרים. היה טעים, מלא מלא במלח. כשזה טוב זה טוב. הבונוס הגדול הוא שהכל ללא גלוטן, למי שרגיש ולמי שמתרגש.בטטות

 

עוד מהבלוג של daniroz

תצוגה מקדימה

איך מצאנו דירה בארצות הברית

היום בחרתי לנוח. יש לי יום חופש. התחלתי את היום בשיחה עם הפסיכולוג. היכולות הורבליות שלי לא פעלו אחרי קפה אחד. ישבתי מול שולחן האוכל, מולי המחשב והפסיכולוג בשיחת סקייפ. המצלמה רואה מאחוריי סכמה כללית של תכולת ביתי, כל מה...

תגובות

פורסם לפני 3 months

בלוג וידוייה של רווקה

הכרתי פעם בחורים אחרים, שהשמש זרחה מישבנם והלכו וישבו כפופים. סיפורים רבים היו להם. לספר לי. הייתי פוגשת אותם בדרך כלל תוך כדי תנועה. ליתר דיוק בכלי תחבורה. נחמדים מאוד, בתוך כל בליל האנשים חסרי החן, הם מצאו חן...

תגובות

פורסם לפני 3 months

בלוג סתווי

חיש עבר לו הקיץ והנה רוחות המנשבות עתיד. קצת עתיד לנחמה. הביאו לי עתיד בבקשה. על מעקה המרפסת שלי מנשבות שלוש חולצות לבנות, מתייבשות על מגבת לבנה. כי היום יום כיפור. הקיץ היה תקופה קשה, ישבתי בבית. יצאתי מהבית כדי ללמד...

תגובות

פורסם לפני 2 months

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה