הבלוג של דניאלה פורת פנסו

daniellarp

מאמנת אישית וזוגית בשיטת סאטיה, יזמית, מנחה סדנאות, מלמדת ניהול קארמי ומורה לחיים. גרה ביפתח, אי שם על הגבול הלבנוני, אשת משפחה, אוהבת אדם וחי, בודהיסטית בתפישת עולמי ובדרך חיי.

עדכונים:

פוסטים: 48

החל מפברואר 2014

חמותי, בלהה,  נולדה בירושלים הקטנה והענייה של טרום מלחמת העצמאות. ילדה בכורה לשתי אחיות ואח, ובת להורים ילידי יוגוסלביה, שחיו בדוחק רב בדירת חדר (!) במרכז העיר של היום. חוויית המחסור והדחק מלווה אותה עד היום.

בלהה בגרה, סיימה תיכון והשתלמה בסמינר למורות בבית הכרם ובמדרשה לתזונה בעיר והיא מתארת את הימים האלה כחוויה טובה ונעימה, למרות שאני בטוחה שאם היתה תלמידה היום, היתה מאובחנת ב-ADD מובהק וחד משמעי.  מסתבר שעם אינטליגנציה גבוהה, יכולת התמודדות ותושייה, אפשר גם בלי הטבות, הארכת זמן והקראות למיניהן.

את איציק, בן זוגה, פגשה בשכונה בגיל הנעורים ונישאה לו בתחילת שנות העשרים לחייה. יחד גידלו שלושה ילדים. האמצעי מביניהם הוא בן זוגי, חיים.

דמותה של בלהה בתנך לא ממש שמורה בזיכרון הקולקטיבי שלנו. היא לא נחשבת כאחת ה”אימהות”, למרות שילדה שני בנים ליעקב (דן ונפתלי). אולי משום שהיתה שפחה, או בת שפחה? אולי משום שהיוותה תחליף לרחל שבשנים הראשונות לנישואיה ליעקב לא יכלה ללדת. בכל מקרה, היא היתה בת זוג, אם ואחות (בפרשנויות מסויימות היא בתם של לבן ושל אחת משפחותיו, כך שהיא חצי אחות של רחל ולאה) שקטה, חבויה, אבל משמעותית וקיימת.

מרתק שהדמות התנ”כית הזו מזכירה לי כל כך את חמותי בלהה, שלקחה על עצמה כבר מילדות תפקידים שקטים, לכאורה ביתיים ומאחורי הקלעים –  אבל משמעותיים.

אחות גדולה ומסורה, שתעשה כמעט הכל עבור אחיה, אישה בתפקיד מסורתי של אישה, שנמצאת בבית בשביל הבעל והילדים, עובדת משרה שמאפשרת את זה, הולכת אחרי בעלה לכל מקום (ואני מדברת על אפריקה, איראן ועוד), אמא בתפקיד המסורתי של אמא, שמבשלת ארוחה חמה בכל צהריים, מחכה עד השעות הקטנות של הלילה שהמתבגרים יחזרו, שואלת תמיד “לקחת משהו חם?”, גם כשהילדים כבר בני 40… וסבתא שלפעמים שוכחת שהיא רק סבתא ולוקחת תפקיד של אמא ואחות לנכדיה.

בלהה שהיתה נוכחת תמידית בחיי בני ביתה, מעולם לא הגשימה את עצמה במובן הפמיניסטי של המונח. היא לא בנתה לעצמה קריירה, לא מצאה לעצמה מקום להתפתחות אישית או מקצועית. אני בטוחה שהיא היתה מורה טובה ומסורה לתלמידיה, אך מעולם לא חשתי שההוראה היוותה ייעוד עבורה. ייעודה היה טיפול בבני ביתה והיא עשתה זאת כמיטב יכולותיה המעשיות והרגשיות, במאמץ לא קטן ובהרבה מחוייבות. היא היתה שם תמיד!

בבית של בלהה יש ריח של תבשילים ירושלמיים ספרדיים – מרק שעועית מהביל, אורז אחד אחד, קציצות כרישה הכי טעימות בעולם (פראסה), סלק מוחמץ, “מינה” בפסח (פשטידת מצות עם תרד או בשר), סלט חצילים מעושן ומתובל בצורה הכי מדוייקת שיש, כרוב מאודה, אורז עם גזר וחזה עוף ומה לא. הכל פשוט, מזין, חם ועם טעם גן עדן.

בבית של בלהה, הריהוט ישן ולא מפואר, אבל תמיד מזמין ונוח. כשאני באה, אני מתיישבת ובלהה לא מרשה לי לקום. היא מביאה לי תה עם עלים מבחוץ, היא מביאה לי נעלי בית ולא מרשה לי לקום לעזור במטבח או בעריכת השולחן. בבית של בלהה אני מרגישה אהובה ובטוחה.

בבית של בלהה יש מתח. יש כאוס, יש בלגן וחיים – האיש שלי והבן שלה – מתקשה להישאר רגוע. לפעמים גם בתי המתבגרת, שאומרת שחוסר השקט הפנימי של סבתא פוגש את שלה ואת של אבא ולכן כל כך קשה להם. וזה נכון.

אבל לי יש שקט פנימי ובבית של בלהה אני רגועה ונינוחה. אני ישנה נהדר, אוכלת טוב (יותר מדי טוב…), קוראת עיתונים ורואה סרטים בכייף.

מבלהה למדתי להכין מלא תבשילים, אבל לא משנה מה אני עושה, תמיד שלה הרבה יותר טעים.

מבלהה למדתי להגן ולדבוק במה ובמי ששלך בלי היסוס ובלי פניות. הילדים שלה תמיד צודקים ותמיד בסדר. זה העולם מבחוץ שלא בסדר איתם.

מבלהה למדתי לשרת ולהיות מסורה לבני ביתי – וזה לא בא לי טבעי בכלל. רק היום אחרי 20 שנות היכרות, אני קצת מתחילה להיות שירותית ומפנקת.

אני מודה לה על הבית החם שהיא מציעה לי, על האיפוק והחכמה שהיא נוהגת בי ככלתה, על האהבה והנתינה שלה לילדיי, אבל הכי הכי  על כך שילדה וגידלה את חיים, אהובי. 

בלהה

עוד מהבלוג של דניאלה פורת פנסו

תצוגה מקדימה

מה עושים כשהיא לא רוצה ללכת לבית ספר יותר?

לפני חצי שנה היא אמרה לי: "אמא, החלטתי שאני לא רוצה להמשיך ללמוד בשנה הבאה". הילדה, אז בת 15 וחצי, תלמידת כיתה י' במגמת אומנות בבית הספר האיזורי. והיא לא רוצה ללמוד! "זה לא מתאים לי, הלחץ הזה של הבגרויות, לא מתאים לי ההמוניות...

תגובות

פורסם לפני 5 years
תצוגה מקדימה

קוראים לי דניאלה ואני אכלנית כפייתית

שלום, קוראים לי דניאלה ואני אכלנית כפייתית. עכשיו אתם צריכים להגיד: "אנחנו אוהבים אותך דניאלה".  אז תודה לכם על האהבה, תודה על כל מה שנוכח בחיי, תודה על כל המתנות שקיבלתי ואני מקבלת מדי יום. תודה גם על ההתמכרות שמלווה אותי...

תגובות

פורסם לפני 5 years
תצוגה מקדימה

בכל יום שעובר, אני אוהבת אותך יותר

כשהמתקשרת אמרה לי שכבר נפגשנו בחיים אחרים, זה לא הפתיע אותי. זה היה לי די ברור. רק זה יכול להסביר את המפגש שלנו, שלכאורה היה מקרי לחלוטין ועם קורטוב של "בלתי אפשרי". נפגשנו בירושלים בבית מלון קטן ומט לנפול. אני הייתי...

תגובות

פורסם לפני 4 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה