הבלוג של דניאלה פורת פנסו

daniellarp

מאמנת אישית וזוגית בשיטת סאטיה, יזמית, מנחה סדנאות, מלמדת ניהול קארמי ומורה לחיים. גרה ביפתח, אי שם על הגבול הלבנוני, אשת משפחה, אוהבת אדם וחי, בודהיסטית בתפישת עולמי ובדרך חיי.

עדכונים:

פוסטים: 48

החל מפברואר 2014

הבוקר, כשפקחתי את עיניי, ראיתי מבעד לחלון שלי שיורד גשם.

חלון מוקטן

זה התאים למצב הרוח שלי. קצת עגום, קצת לא במקום, קצת משובש. 

לאחר שנתתי אתמול בפעם הראשונה הרצאה בנושא זוגיות, מול קהל של כ-35 איש, התרגשתי, התלהבתי וקיבלתי פידבקים מעולים, פתאום הרגשתי כמו בלון שהוציאו ממנו את כל האוויר. ושוב חזרה השאלה מלפני חודשיים (כשעזבתי את עבודתי המסודרת והבטוחה בחוליות): “מה אעשה עם שארית חיי?”

וכשכל בני הבית יצאו כל אחד לדרכו, נשארתי לי לבד עם החיות, שתמיד יודעות מה הכי טוב בשבילן ופשוט הולכות לישון, ולא ידעתי מה לעשות עם עצמי. אז הכנסתי מכונת כביסה, ניקיתי קצת כלים, ראיתי סוף של סרט דבילי בטלויזיה ובינתיים במקביל, המחשבות רצו בראש.

מה יהיה? מתי יגיעו המתאמנים? למה את לא יושבת ומרימה טלפונים, או מכינה חומר להרצאות עתידיות? אני לא רואה איך את מתפרנסת מאימון. אין מצב שאת מביאה את הסכומים שתכננת להביא הביתה מהעסק שלך. ולמה את לא מחפשת עבודה חלקית? ותראי איך הבית נראה. איך זה יכול להיות, את הרי לא עושה כלום כל היום.

בקיצור, יצא הפטיש וההלקאה החלה. תהליך מוכר, דפוסי, לא נעים ובטח לא יעיל.

ואז נזכרתי במאמנת שפעם טיפלה בי, אישה יקרה ואהובה בשם מירי קליידר, שאמרה לי, “דניאלה, כשאת מזהה שאת מתחילה להשתבלל בתוך עצמך ולחשוב מחשבות עצב ודיכאון, פשוט תחזרי לליבה שלך“.

וזה מה שעשיתי. חזרתי לליבה שלי. יצאתי מעצמי והסתכלתי החוצה - לעברם של אנשים אחרים. כי זאת הליבה שלי, היעוד שלי, התפקיד שלי בעולם: 

להקל על סבלם של אחרים וליצור מעגלים של טוב בעולם. 

נשמע בומבסטי? אולי. אבל כשפורטים את זה למעשים, זה בעצם מאוד פשוט ובנאלי.  והנה המעגלים שנפתחו:

1. התקשרתי לאדם שהופנה אלי, שמחפש עבודה נואשות ונמצא על סף פת לחם. שוחחנו, הכרנו, הקשבתי לו. דייקנו את קורות החיים שלו ביחד וגם את אפיקי החיפוש. שכתבתי את קורות החיים שלו והפצתי אותם בתפוצה רחבה של חברות השמה, יחד עם חוות הדעת שלי. הצעתי את עזרתי בהכנה לראיונות עבודה במידה ויהיו פניות אליו. מעגל של פרנסה, משפחה, ביטחון, קיום. 

2. התקשרתי לקולגה שלי (מאמנת סאטית) וחיברתי אותה עם לקוחה חדשה. אמרתי לה שאני סומכת עליה ושולחת אליה את אותה לקוחה בעיניים עצומות. מעגל של הצלחה, הגשמה עצמית, פרנסה

3. החלטתי לפרסם את הקבוצה לניהול קארמי שפתחתי לפני מספר חודשים ולפתוח אותה לאנשים חדשים. וכך עשיתי! מעגל של ידע, תרומה, טוב, נתינה

4. שלחתי לקולגות הצפוניות שלי את התמלול (שלקח לי שבועות להכין) של קורס אימון זוגי באמושיין. שיהיה להן מול העיניים, להעמיק בו וללמוד עוד. מעגל של שיתוף, הבנה, פרגון, הרחבת התודעה.

ושמחתי!

זה עבד. זה תמיד עובד.

חפשו את הליבה שלכם. חפשו את המקום בו אתם הכי קרובים לעצמכם. חפשו את הדבר המיוחד הזה שממלא את ליבכם בשמחה פשוטה ונקייה.

בהצלחה, אני הולכת לנקות את הבית :)

ליזי מוקטן 

לונה מוקטן

 

עוד מהבלוג של דניאלה פורת פנסו

תצוגה מקדימה

מה עושים כשהיא לא רוצה ללכת לבית ספר יותר?

לפני חצי שנה היא אמרה לי: "אמא, החלטתי שאני לא רוצה להמשיך ללמוד בשנה הבאה". הילדה, אז בת 15 וחצי, תלמידת כיתה י' במגמת אומנות בבית הספר האיזורי. והיא לא רוצה ללמוד! "זה לא מתאים לי, הלחץ הזה של הבגרויות, לא מתאים לי ההמוניות...

תגובות

פורסם לפני 5 years
תצוגה מקדימה

קוראים לי דניאלה ואני אכלנית כפייתית

שלום, קוראים לי דניאלה ואני אכלנית כפייתית. עכשיו אתם צריכים להגיד: "אנחנו אוהבים אותך דניאלה".  אז תודה לכם על האהבה, תודה על כל מה שנוכח בחיי, תודה על כל המתנות שקיבלתי ואני מקבלת מדי יום. תודה גם על ההתמכרות שמלווה אותי...

תגובות

פורסם לפני 5 years
תצוגה מקדימה

בכל יום שעובר, אני אוהבת אותך יותר

כשהמתקשרת אמרה לי שכבר נפגשנו בחיים אחרים, זה לא הפתיע אותי. זה היה לי די ברור. רק זה יכול להסביר את המפגש שלנו, שלכאורה היה מקרי לחלוטין ועם קורטוב של "בלתי אפשרי". נפגשנו בירושלים בבית מלון קטן ומט לנפול. אני הייתי...

תגובות

פורסם לפני 4 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה