הבלוג של דניאלה פורת פנסו

daniellarp

מאמנת אישית וזוגית בשיטת סאטיה, יזמית, מנחה סדנאות, מלמדת ניהול קארמי ומורה לחיים. גרה ביפתח, אי שם על הגבול הלבנוני, אשת משפחה, אוהבת אדם וחי, בודהיסטית בתפישת עולמי ובדרך חיי.

עדכונים:

פוסטים: 48

החל מפברואר 2014

יעל, חברתי האהובה, היא מלכה אמיתית בעיניי. היא יודעת מה היא רוצה וגם יודעת לחיות בשלום עם זה שעושים מה שהיא רוצה. האיש היקר שלה,יעקב, הוא איש פעלתן וחסר מנוח ולרוב הוא עובד בגינה או מתקן משהו. ליעל אין בעיה לשבת בנחת ובטבעיות ולהביט בו עובד. ולא רק זה, היא גם מרגישה בנוח להעיר הערות – והוא מקשיב לה. אני מעריצה את החברה שלי, יעל, מהרבה סיבות, אבל זאת העיקרית: היא יודעת לבקש. היא יודעת לרצות וגם להגיד שהיא רוצה, או לא רוצה.

28/01/2016

יעל, חברתי האהובה משכבר הימים, היא מלכה אמיתית בעיניי. היא יודעת מה היא רוצה וגם יודעת לחיות בשלום  עם זה שעושים מה שהיא רוצה. אחד הבילויים האהובים עלינו הוא לשבת במרפסת היפה של יעל ולשתות קפה ביחד. האיש היקר שלה,יעקב, הוא איש פעלתן וחסר מנוח ולרוב הוא עובד בגינה או מתקן משהו. ליעל אין בעיה לשבת בנחת ובטבעיות ולהביט בו עובד, בעוד היא לוגמת מהקפוצ’ינו שלה. ולא רק זה, היא גם מרגישה בנוח להעיר הערות  - והוא מקשיב לה. אנחנו חברות כבר עשרים שנה ואני עדיין המומה מכמה שזה טבעי עבורה וכמה זה בסדר  בשבילו.

אני מעריצה את החברה שלי, יעל, מהרבה סיבות, אבל זאת העיקרית: היא יודעת לבקש. היא יודעת לרצות וגם להגיד שהיא רוצה, או לא רוצה.

על שנת 2015 כבר כתבתי, ועל כמה היא היתה לי לא קלה, אבל היא כנראה היתה הכרחית כדי לעבור למשהו אחר לגמרי. אני יודעת את זה כי 2016 התחילה אצלי בהתפוצצות של אנרגיות, מחשבות, רעיונות והזדמנויות מפתיעות.

יחד עם האֵש הזאת מגיעים גם הרצון וההתלהבות וזה לא פשוט לי, כי אני מפחדת לרצות. מוזר קצת, לא? אני שואלת: אם אני אישה שבטבע שלה יש המון תשוקה, התלהבות ורצונות עזים, איך זה שאני לא מעזה לרצות? איך זה שאני לא מעזה לומר מה שאני רוצה? איך זה שכל פעם שאני חווה התלהבות עצומה, אני מוצאת איזה טיעון הגיוני שממתן אותה באבחת מחשבה? כמה חנק ועריפת התלהבות יש בחיי וכמה לא שמתי לב לזה עד היום.

שנים לא אהבתי מסאז’, למשל, כי לא הרגשתי נוח שמישהו טורח עבורי ואני לא עושה כלום.  מזל שפגשתי את איה סלע המופלאה שתחת ידיה האמונות למדתי שזה בסדר. שנים לא ביקשתי עזרה – גם לא מהאנשים הקרובים אלי ביותר, שנים לא אמרתי מה אני רוצה ואם אמרתי, זה היה מלווה במיליון התנצלויות וטיעונים הפוכים. לא העזתי לרצות כסף, לרצות הצלחה, לרצות להיות גדולה. ותנחשו מה, הם לא הגיעו כל הדברים האלה – לא באמת.

ממי למדתי שלהתלהב זה ילדותי וטיפשי ולא שקול? איפה למדתי שאסור לרצות יותר מדי? נכון, אני אשכנזייה, אבל לא עד כדי כך. מה זה האיפוק הזה?  מה יש שם שכל כך מפחיד?

סיבות אפשריות לפחד שלי:

1. נולדתי עם נוכחות טבעית ולפעמים לא נוח לי המקום שאני תופסת בסביבה שלי – אני מרגישה שאני מדברת יותר מדי, צוחקת מדי, באה על חשבון אחרים. אם אעז לרצות, לבקש ולהתלהב, בכלל לא יישאר מקום לאף אחד אחר. העוצמות שלי מפחידות אותי, אז אני חונקת אותן.

2. אם ארצה משהו מאוד וגם אספר על כך לכל העולם ואז זה לא יקרה, אהיה נלעגת בעיני עצמי ובעיני אחרים.

3. אם ארצה שיתוף פעולה עם מישהו, בכל מאודי, והוא לא ירצה אותי חזרה, הכאב יהיה קשה מנשוא ואני לא רוצה שיכאב לי.

4. אם מישהו עושה משהו רק בשבילי ועבורי, אני מרגישה שאני חייבת להחזיר לו ולעשות מייד עבורו אפילו יותר. אני לא אוהבת להיות חייבת.

5. ולבסוף, קבלו את השוביניסטית במסווה: לרצות זה לא נשי, לרצות זה גברי. אישה לא אומרת שהיא רוצה, אישה רומזת.

אז על מנת להתרחק קצת מהשוביניזם שלי ומהאשכנזיות המאופקת שלי, השנה אני מבטיחה לעצמי לשים את הרגליים במים הקרים/רותחים של הרצון:

- השנה אני מסכימה לתפוס מקום גדול במרחב שלי גם אם אשלם על כך מחיר.

- השנה אני אומרת לפחות לשלושה אנשים מה אני רוצה מהם באמת.

- השנה אני אומרת פה ובכל מקום: אני רוצה להצליח בעסק שלי וגם לעשות כסף.

- השנה אני מרשה לעצמי לפחות פעם אחת להתלהב ממשהו עד כלות הנשימה.

קבלו את 2016, שנת  הרצון וההתלהבות של דניאלה. יהיה רותח!

daniella_70

 מעזה לתפוס מקום, דניאלה 2016 (צילום: מוריאל פיסלזון). 

 

אהבתם את מה שקראתם? רוצים לקרוא עוד ? לחצו על הכפתור “עקבו אחריי” למעלה משמאל. 

רוצים להכיר אותי טוב יותר? בקרו אותי בדף הפייסבוק שלי או באינסטגרם

עוד מהבלוג של דניאלה פורת פנסו

תצוגה מקדימה

מה עושים כשהיא לא רוצה ללכת לבית ספר יותר?

לפני חצי שנה היא אמרה לי: "אמא, החלטתי שאני לא רוצה להמשיך ללמוד בשנה הבאה". הילדה, אז בת 15 וחצי, תלמידת כיתה י' במגמת אומנות בבית הספר האיזורי. והיא לא רוצה ללמוד! "זה לא מתאים לי, הלחץ הזה של הבגרויות, לא מתאים לי ההמוניות...

תגובות

פורסם לפני 4 years
תצוגה מקדימה

קוראים לי דניאלה ואני אכלנית כפייתית

שלום, קוראים לי דניאלה ואני אכלנית כפייתית. עכשיו אתם צריכים להגיד: "אנחנו אוהבים אותך דניאלה".  אז תודה לכם על האהבה, תודה על כל מה שנוכח בחיי, תודה על כל המתנות שקיבלתי ואני מקבלת מדי יום. תודה גם על ההתמכרות שמלווה אותי...

תגובות

פורסם לפני 4 years
תצוגה מקדימה

בכל יום שעובר, אני אוהבת אותך יותר

כשהמתקשרת אמרה לי שכבר נפגשנו בחיים אחרים, זה לא הפתיע אותי. זה היה לי די ברור. רק זה יכול להסביר את המפגש שלנו, שלכאורה היה מקרי לחלוטין ועם קורטוב של "בלתי אפשרי". נפגשנו בירושלים בבית מלון קטן ומט לנפול. אני הייתי...

תגובות

פורסם לפני 3 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה