הבלוג של דניאלה פורת פנסו

daniellarp

מאמנת אישית וזוגית בשיטת סאטיה, יזמית, מנחה סדנאות, מלמדת ניהול קארמי ומורה לחיים. גרה ביפתח, אי שם על הגבול הלבנוני, אשת משפחה, אוהבת אדם וחי, בודהיסטית בתפישת עולמי ובדרך חיי.

עדכונים:

פוסטים: 48

החל מפברואר 2014

התכונה הזו של להביט לעצמי בלבן של העיניים בכל רגע נתון ולתפוס את עצמי גם בניואנסים הכי עדינים של חוסר יושר, היא תכונה שאני לא יכולה להסיר אפילו לרגע – גם כשזה מעיק וחונק. מה כבר ביקשתי? קצת אסקפיזם ורמאות עצמית? כל הזמן רק אמת אמת אמת אמת אמת. די כבר! מה שכן, ביום אחד בשנה, אני לא לבד. ביום כיפור כולם אמורים להסתכל לעצמם בלבן של העיניים.

21/09/2015

נולדתי עם התכונה של להביט לעצמי בלבן של העיניים בכל עת.

התכונה הזו של להיות ישרה עם עצמי בכל רגע נתון ולתפוס את עצמי גם בניואנסים הכי עדינים של חוסר יושר, היא תכונה שאני לא יכולה להסיר אפילו לרגע – גם כשזה מעיק וחונק. מה כבר ביקשתי? קצת אסקפיזם ורמאות עצמית? כל הזמן רק אמת אמת אמת  אמת אמת לפרצוף. די כבר!

מה שכן, יום אחד בשנה, אני לא לבד.  ביום כיפור כולם אמורים להסתכל לעצמם בלבן של העיניים.

IMG_20150921_080911

אני אישה חילונית בכל רמ”ח אבריי וחוץ מפעם אחת בגיל 16, כשצמתי יחד עם החבר המיתולוגי, מעולם לא צמתי. בילדותי נהגנו ללכת לשמוע את תקיעת השופר בבית הכנסת בקיבוץ (כן, בכפר בלום תמיד היה בית כנסת), אבל גם זה משהו שמזמן לא עשיתי. ביום כיפור אני מבלה כרגיל עם משפחתי, פשוט קצת יותר בשקט.

עבורי היום הזה הוא מופלא משום שכולו התבוננות פנימה וחשבון נפש. מרגש אותי שביהדות הקדישו לפעילות החשובה הזו יום שלם – יום שעולה בחשיבותו ובעוצמתו על כל חג ומועד אחר במשך השנה.

מניסיוני כמאמנת וכמתאמנת בעצמי, ההתבוננות היא החלק הכי חשוב בהתפתחות האישית שלנו כבני אדם ולצערי, לא מספיק יום אחד בשנה לעשות אותה.

צריך המון אומץ על מנת להישיר מבט לתוך ליבנו ולהבין כי כל מה שקורה בחיים שלנו הוא על אחריותנו ושכל מה שאנחנו מניחים בעולם בצורת מחשבות, מילים ומעשים, בורא את עולמנו, אבל האומץ הזה הוא חיוני לתיקון עולם. ואם אני מתחברת אל אחד השירים האהובים עלי, אז אם אנחנו חפצים חיים כדאי שננצור את לשוננו מרע, נסור מרע ונעשה טוב. אנחנו נעשה את זה ולא נחכה שאחרים יעשו.

אז לקראת יום כיפור הבא עלינו לטובה, כמה דברים ששמתי לב אליהם כשהתבוננתי: 

כמה אשמה והַאֲשָמה נוכחות בחיי. כמה קלילות ושמחה יש בויתור על מילים עם השורש א.ש.מ. 

כמה מילים ומחשבות אני מבזבזת על רכילות ופילוג. כמה מלחמה נוכחת סביבי כתוצאה מכך. כמה משחרר ונעים לדבר רק על מה שקשור אלי. כמה מתגמל לקרב לבבות ולהבין את הצד השני. 

כמה אני מבקרת ושופטת אחרים ואת עצמי. כמה מקום נשאר לאהבה כשאני מצליחה לקבל את מה שיש. 

כמה רע אני מתייחסת לגופי. כמה מזון לא מזין אני מכניסה אליו בלי לחשוב פעמיים. כמה מרגש להקדיש לו כמה שעות בשבוע לריצה והליכה. 

אני מאחלת לכולכם חשבון נפש נוקב, התבוננות מעמיקה וכמובן, תיקון עולם.

גמר חתימה טובה. 

=======================================================================

אהבתם את מה שקראתם? רוצים לקרוא עוד: לחצו על הכפתור “עקבו אחריי” למעלה משמאל. 

רוצים להכיר אותי טוב יותר? בקרו אותי בדף הפייסבוק שלי או באינסטגרם

 

עוד מהבלוג של דניאלה פורת פנסו

תצוגה מקדימה

מה עושים כשהיא לא רוצה ללכת לבית ספר יותר?

לפני חצי שנה היא אמרה לי: "אמא, החלטתי שאני לא רוצה להמשיך ללמוד בשנה הבאה". הילדה, אז בת 15 וחצי, תלמידת כיתה י' במגמת אומנות בבית הספר האיזורי. והיא לא רוצה ללמוד! "זה לא מתאים לי, הלחץ הזה של הבגרויות, לא מתאים לי ההמוניות...

תגובות

פורסם לפני 5 years
תצוגה מקדימה

קוראים לי דניאלה ואני אכלנית כפייתית

שלום, קוראים לי דניאלה ואני אכלנית כפייתית. עכשיו אתם צריכים להגיד: "אנחנו אוהבים אותך דניאלה".  אז תודה לכם על האהבה, תודה על כל מה שנוכח בחיי, תודה על כל המתנות שקיבלתי ואני מקבלת מדי יום. תודה גם על ההתמכרות שמלווה אותי...

תגובות

פורסם לפני 5 years
תצוגה מקדימה

בכל יום שעובר, אני אוהבת אותך יותר

כשהמתקשרת אמרה לי שכבר נפגשנו בחיים אחרים, זה לא הפתיע אותי. זה היה לי די ברור. רק זה יכול להסביר את המפגש שלנו, שלכאורה היה מקרי לחלוטין ועם קורטוב של "בלתי אפשרי". נפגשנו בירושלים בבית מלון קטן ומט לנפול. אני הייתי...

תגובות

פורסם לפני 4 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה