הבלוג של דניאלה פורת פנסו

daniellarp

מאמנת אישית וזוגית בשיטת סאטיה, יזמית, מנחה סדנאות, מלמדת ניהול קארמי ומורה לחיים. גרה ביפתח, אי שם על הגבול הלבנוני, אשת משפחה, אוהבת אדם וחי, בודהיסטית בתפישת עולמי ובדרך חיי.

עדכונים:

פוסטים: 48

החל מפברואר 2014

זה סיפור על טיול עם המלצות למקומות לבקר בהם. זה סיפור על אהבה וזוגיות של 50 שנה. בסוף יש גם שיעור!

22/02/2015

זה סיפור על טיול עם המלצות למקומות לבקר בהם. זה סיפור על אהבה וזוגיות של 50 שנה. בסוף יש גם שיעור!

הכל התחיל בבוקר אחד בהיר בפברואר 1965. על רחבת המועדון הקיבוצית באו בברית הנישואין יורם לבית פורת ודינה לבית פרסנס –  שניהם ממשפחות וותיקות וחשובות בקיבוץ. השמחה, מן הסתם, באותו יום, היתה כפולה ומכופלת.

תמונות שונות 011

שמחה וששון – 12 בפברואר 1965

שנתיים אחרי האירוע המכונן,  נולדה לזוג הצעיר (מאוד!)  בת, ובעשור שלאחר מכן, עוד 3 בנים. סך הכל 4 צאצאים כיום: דניאלה (48), ידין (44), עפרי (41) ועמירם (38)

החודש ציינו 50 שנה לאירוע המשמעותי כל כך עבורנו ויצאנו לטיול בדרום רמת הגולן – רק אנחנו והם, כמו פעם. היה קר, היה גשם ואני התלוננתי בפניהם על כך שהם בחרו להינשא דווקא בפברואר. עם זאת, היה קסום, מאיר עיניים ומזכך.

ידין  נהג והדריך, אבא יורם לידו, אמא דינה ועמירם בשורה השניה, ובשורה השלישית, שאליה צריך לדלג בקלילות מעל כיסאות גבוהים, ישבו דווקא הדובונים שבחבורה: עפרי ודניאלה.  נו, סדר וארגון אף פעם לא היו הצד החזק במשפחה שלנו.

עלינו לקצרין ובית הקפה היחידי שהיה פתוח הגיש קפה ובורקסים בטעם של שנות השמונים. היה לנו קר ולא היה מזגן אבל סיכמנו זאת כחוויה מצחיקה של נסיעה אחורה בזמן. הומור מעולם לא חסר אצלנו…

הדרמנו לאניעם, אבל לאכזבתה של אמא, כפר האומנים הקסום היה סגור, אז המשכנו לאליעד. צפינו על נחל אל על שהמפל שלו זרם בשצף קצף באותו יום ולאחר שצילמנו מספיק, חצינו את הכביש ליקב שאטו גולן. למרות שלא תיאמנו מראש (כי אנחנו אנשים ספונטניים ולא מתוכננים), התמזל מזלנו לפגוש את בעלת הבית, גילת ריבק, שסיפרה לנו עליה, על משפחתה ועל המקום המופלא שהם מטפחים.

מדובר במתחם יפהפה של כרם קטן, פסלים בסגנון רומי, יקב ומרתף גדול ומרשים של חביות עץ אלון ושולחן עצום מימדים שעשוי מחתיכה אחת של עץ מהגוני! והיין, אוה, היין. טעמנו לבן וורוד ואדום וחזרנו מתנדנדים לרכב.

אמא שאטו מוקטן

 שומרת על הזוגיות כבר 50 שנה. דינה בשער האחוזה… 

פסל אישה מוקטןשאטו גולן – פסלים בסגנון רומי

פסלים מוקטן

מרתף מוקטן

מרתף מרשים ועמוס חביות עץ אלון – שאטו גולן

שולחן יקב מוקטן

שולחן מיחידה אחת של עץ מהגוני – שאטו גולן

בקבוקים מוקטן

מסדרת גשם המופלאה: גשם ורוד – היין אוה, היין… – שאטו גולן

משם למצפה שלום, דרומית לכפר חרוב. הרוח כמעט העיפה אותנו אבל שרדנו כדי לצלם את הנוף המרהיב של הכינרת ושל שמי הסופה המאיימים.

אחים מוקטן

מימין לשמאל: ידין, עמירם, עפרי, אבא יורם – משתדלים לא לעוף ברוח – מצפה שלום

בדרך למטה סטינו מעט ונכנסנו לאנדרטת הטייסים הטורקים, ליד בית קציר. האנדרטה היא לזכרם של שני טייסים טורקים  ששילמו בחייהם על המאבק הנצחי בין המעצמות “למי יש יותר גדול”. שווה לבקר ולהכיר את הסיפור. המקום מטופח ושדות החיטה ומטעי הבננות סביבו יפים לא פחות.

טורקים מוקטן

אנדרטת הטייסים הטורקים – קורבנות המאבק בין המעצמות 

סיימנו את הטיול בגשר הישנה במסעדת רוטנברג. אחרי שעמירם נרגע מהרעב, התפנינו לשיחה. אמא שלנו הקריאה את הצוואה שהיא לא צוואה, אלא כמה שורות שכתובות בכתב יד על נייר צהוב עם משבצות. עפרי עורך הדין המשפחתי, אמר שזה נחשב צוואה כי זה נקרא מול עדים. היו שם כמה דברים חשובים מאוד, כמו לא להחיות ולא להנשים כשמגיעים ל”מצב”, כמו מי מקבל אפוטרופסות כשהם לא יוכלו להחליט על עצמם, כמו מי מקבל את הספרים, את הציורים של אמא, את עבודות הנפחות של אבא, את אוסף הבולים, ובעיקר שהם לא מרשים לנו לריב על כלום. הכל רשום כרשימה רצופה ובאותו סדר חשיבות.  למרות שלאף אחד מאיתנו לא היה נוח לחשוב על המוות ועל החולי הבלתי נמנעים, הפנמנו והסכמנו.

כל אחד מהאחים בתורו הודה להורים על שלימדו אותנו להיות בני זוג, על שלימדו אותנו להיות הורים, על שנתנו לנו הכל תמיד, על שהיו כל כך נהדרים ושזה כל כך לא מובן מאליו. ההורים התמוגגו ובצדק!

וכמו שהבטחתי – שיעור: מה למדתי מהוריי על להיות בת זוג?

1. להקפיד להיות תמיד גם ביחד וגם לחוד. שיהיו לי את תחומי העניין שלי בלי שום קשר לבן הזוג שלי ואת תחומי העניין שלנו ביחד.

2. להיות מסוגלת לפרנס את עצמי ולטפח את הקריירה שלי כאישה עצמאית וחזקה. לא להיות תלויה כדי שהאהבה לא תהיה תלויה בדבר. 

3. לבחור את הקרבות שלי. לריב על מה שחשוב, לוותר על ריב ואפילו לבלוע קצת צפרדעים כשזה לא באמת חשוב. 

4. לגדל את הילדים בשיתוף ולהבין שגם בן הזוג מביא את החלק שלו בגידולם, אפילו שהוא לא עושה את זה בדיוק כמו שאני חושבת.

5. לכבד את בן זוגי באמת. לחמול את בן זוגי באמת. לשתף פעולה באמת.

6. לאהוב עד כלות.

מזל טוב, הורים אהובים. בורכנו אנחנו, בורכו בני ובנות זוגנו ובורכו ילדינו – נכדיכם.

רוטנברג מוקטן

 מסעדת רוטנברג, גשר הישנה – טעים טעים…  

 (הצילומים, מלבד הצילום משנת 1965, הם פרי הסמסונג גלקסי שלי)

עוד מהבלוג של דניאלה פורת פנסו

תצוגה מקדימה

מה עושים כשהיא לא רוצה ללכת לבית ספר יותר?

לפני חצי שנה היא אמרה לי: "אמא, החלטתי שאני לא רוצה להמשיך ללמוד בשנה הבאה". הילדה, אז בת 15 וחצי, תלמידת כיתה י' במגמת אומנות בבית הספר האיזורי. והיא לא רוצה ללמוד! "זה לא מתאים לי, הלחץ הזה של הבגרויות, לא מתאים לי ההמוניות...

תגובות

פורסם לפני 5 years
תצוגה מקדימה

קוראים לי דניאלה ואני אכלנית כפייתית

שלום, קוראים לי דניאלה ואני אכלנית כפייתית. עכשיו אתם צריכים להגיד: "אנחנו אוהבים אותך דניאלה".  אז תודה לכם על האהבה, תודה על כל מה שנוכח בחיי, תודה על כל המתנות שקיבלתי ואני מקבלת מדי יום. תודה גם על ההתמכרות שמלווה אותי...

תגובות

פורסם לפני 5 years
תצוגה מקדימה

בכל יום שעובר, אני אוהבת אותך יותר

כשהמתקשרת אמרה לי שכבר נפגשנו בחיים אחרים, זה לא הפתיע אותי. זה היה לי די ברור. רק זה יכול להסביר את המפגש שלנו, שלכאורה היה מקרי לחלוטין ועם קורטוב של "בלתי אפשרי". נפגשנו בירושלים בבית מלון קטן ומט לנפול. אני הייתי...

תגובות

פורסם לפני 4 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה