הבלוג של דניאלה פורת פנסו

daniellarp

מאמנת אישית וזוגית בשיטת סאטיה, יזמית, מנחה סדנאות, מלמדת ניהול קארמי ומורה לחיים. גרה ביפתח, אי שם על הגבול הלבנוני, אשת משפחה, אוהבת אדם וחי, בודהיסטית בתפישת עולמי ובדרך חיי.

עדכונים:

פוסטים: 48

החל מפברואר 2014

במלחמת ששת הימים הייתי בת חצי שנה. הייתי במקלט עם אמא שלי. אבא היה מגוייס.

במלחמת יום כיפור הייתי בת 7 והייתי מתחת לאדמה 3 שבועות עם חברת הילדים – בלי אמא ואבא שלי. התגעגעתי.

בשנות השבעים המאוחרות, בעקבות חדירות רבות מהגבול הצפוני, פחדתי ללכת בשבילי הקיבוץ לבד, כי אולי מחבל יקפוץ מאחורי השיח ויהרוג אותי.

בשנות השבעים, השמונים, התשעים והאלפיים, חטפנו קטיושות מלבנון. כל פעם מארגון אחר.

ב-2006 הילדים שלי בילו חודש ימים במקלט כשאני נסעתי לעבודה בתוך השריפות והתותחים. בלילה ישנו כולנו בממ”ד ביחד.

ב-2014 נשים, גברים וילדים נמצאים במקלטים או בממ”דים על בסיס קבע.

בסוף החודש הבן שלי, שכבר ישב במקלט חלק ניכר מחייו, מתגייס לצבא. במלחמה הבאה הוא יילחם.

איך זה שאנחנו כל הזמן מנסים  לחסל את אוייבנו, להתחמש, להתמגן, להפציץ יעד כזה או אחר, לטוס מהאוויר, לבוא מהים, להיכנס רגלית, לתחבל תחבולות ולחרוש מזימות – ועדיין יש לנו מלחמה? איך זה שאנחנו אומרים שאנחנו רוצים שלום ושקט ועדיין יש לנו אוייבים? 

אולי משהו פה לא עובד?  אולי חלק מהעובדה שיש מלחמה סביבנו במשך דורות רבים כלכך, קשורה גם אלינו באופן אישי?

אז כן. יש לכל אחד ואחד מאיתנו יש חלק בזה. וביום שניקח על זה אחריות, יבוא שלום!

כששרי אריסון אמרה ש”השלום מתחיל בתוכנו”, היו רבים שצחקו והתייחסו למשפט הזה בציניות. גם אני. אבל היום אני חשה בעומקי ליבי שזה נכון. אין מקום אחר להתחיל מאשר בנו.

אז אני מתחילה בי. אני מבינה שיש לי אחריות לעולם שבו אני חיה – על הטוב והרע שבו.

אני מבינה שמלחמה ענקית  מתחילה בדיבור תוקפני, בדחיפות בתור, בצפירות ברמזור, בסנוור הנהג שבא מולי בכוונה, בהכללות של “הם כאלה וכאלה ואנחנו טובים יותר, מוסריים יותר, גבוהים יותר או ג’ינג’יים יותר”.

אני מבינה ששלום עולמי מתחיל בשליחת אבנים קטנות של חסד לתוך האגם שהוא העולם שלנו. האבנים האלה עושות אדוות קטנות שמתפשטות למעגלים הולכים וגדלים של אנשים. אני יכולה להתחיל לשלוח את האבנים האלה בעצמי.

ripple_effect

 אז אני מתחילה בצעדים קטנים, כי חייבים להתחיל ממשהו:

- אני שמה לב לשפה שלי. כמה אני אומרת “הם” מול “אנחנו” – בכל דבר שהוא –  לא רק ערבים ויהודים. גם בקיבוצניקים ועירוניים, גם בנשים וגברים, גם בשכנים ובי.

- אני מקפידה לא להרים את הקול על אף אחד, גם אם זה קשה, גם אם זה לא תמיד מצליח. אני ממשיכה לנסות.

- בפעילות שלי בפייסבוק אני אך ורק עוסקת בפרגון.  אני לא מצטרפת ולא עושה לייק לשום קבוצה שמטרתה פילוג, כמו למשל “כולנו נגד פלוני או אלמוני”. אני לא עושה לייק לסטטוסים שמשמיצים, מפלגים ומסיתים. וגם לא לסטטוסים שמאדירים צד אחד על חשבון האחר.

ואני עושה גם צעד, שעבורי הוא כבר מובן מאליו, אבל אני מבינה שלרבים הוא נראה גדול, מופרך ואף מקומם:

- אני מקפידה להקדיש זמן לחמלה ולתשומת לב מחשבתית לכל מי שסובל – והסבל בעולם הוא אין סופי. וזה כולל ילדים, גברים ונשים בעזה. זה כולל כלבים, חתולים, סוסים ושאר חיות שסובלות מהמלחמה שבני אדם הביאו על ראשם. וכן, זה כולל גם אנשים ששמו להם למטרה להרוג אותי ואת עמי – סבלם לא פחות משלי.

ואסיים בטקסט שעבורי הוא אור גדול שמראה לי את הדרך. הטקסט נכתב על ידי חכם הודי מואר, בשם ארייה נגארג’ונה, לפני כ-1,700 שנה. תרגום לעברית: לאמה דבורה צביאלי:

“הסגולות הנעלות אתאר בקצרה

של מי שנמצאים על דרך החמלה

נתינה ומוסר, אורך רוח ומאמץ,

ריכוז וחכמה, חמלה וכל השאר.

נתינה היא למסור את אשר ברשותך,

ומוסר פירושו להיטיב עם אחר.

אורך רוח פירושו לוותר על לכעוס

ומאמץ הוא שמחה שתגביר כל שטוב.

ריכוז הוא נקודתי, בלי הרהור של עוון,

וחכמה מבינה את טיבעה של אמת.

חמלה הינה סוג של בינה נעלה

מהולה לעומקה באהבה לכל חי.

נתינה תביא שפע, מוסר – עולם טוב,

אורך רוח יביא יופי, ומאמץ – מעמד.

ריכוז יביא שקט, וחכמה תשחרר;

החמלה תשיג כל אשר לו נייחל

 

 

עוד מהבלוג של דניאלה פורת פנסו

תצוגה מקדימה

מה עושים כשהיא לא רוצה ללכת לבית ספר יותר?

לפני חצי שנה היא אמרה לי: "אמא, החלטתי שאני לא רוצה להמשיך ללמוד בשנה הבאה". הילדה, אז בת 15 וחצי, תלמידת כיתה י' במגמת אומנות בבית הספר האיזורי. והיא לא רוצה ללמוד! "זה לא מתאים לי, הלחץ הזה של הבגרויות, לא מתאים לי ההמוניות...

תגובות

פורסם לפני 5 years
תצוגה מקדימה

קוראים לי דניאלה ואני אכלנית כפייתית

שלום, קוראים לי דניאלה ואני אכלנית כפייתית. עכשיו אתם צריכים להגיד: "אנחנו אוהבים אותך דניאלה".  אז תודה לכם על האהבה, תודה על כל מה שנוכח בחיי, תודה על כל המתנות שקיבלתי ואני מקבלת מדי יום. תודה גם על ההתמכרות שמלווה אותי...

תגובות

פורסם לפני 5 years
תצוגה מקדימה

בכל יום שעובר, אני אוהבת אותך יותר

כשהמתקשרת אמרה לי שכבר נפגשנו בחיים אחרים, זה לא הפתיע אותי. זה היה לי די ברור. רק זה יכול להסביר את המפגש שלנו, שלכאורה היה מקרי לחלוטין ועם קורטוב של "בלתי אפשרי". נפגשנו בירושלים בבית מלון קטן ומט לנפול. אני הייתי...

תגובות

פורסם לפני 4 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה