הבלוג של דניאלה פורת פנסו

daniellarp

מאמנת אישית וזוגית בשיטת סאטיה, יזמית, מנחה סדנאות, מלמדת ניהול קארמי ומורה לחיים. גרה ביפתח, אי שם על הגבול הלבנוני, אשת משפחה, אוהבת אדם וחי, בודהיסטית בתפישת עולמי ובדרך חיי.

עדכונים:

פוסטים: 48

החל מפברואר 2014

השבוע ימלאו לבתי האהובה 16 שנים.  אני אוהבת כל רגע במחיצתה, היא מקור השראה עבורי ואני נהנית להיות אמא שלה.

במהלך שנות ינקותה וילדותה המוקדמת, יצא לי לשוחח רבות עם הורים שילדיהם היו באותה עת בגיל ההתבגרות. הם הזהירו אותי מפני הגיל הנוראי הזה.ילדים קטנים דאגות קטנות, הם אמרו. ילדים גדולים – דאגות גדולות.

זה בטח נורא ואיום, חשבתי לעצמי, ובטח עם בת, כי ככה כולם אומרים. חיבקתי את הילדה המתוקה שלי והתפללתי לטוב.

 

image

בובה שלי – מרץ 1999

והנה, הפלא ופלא, ככל שהגיל “הנוראי” התקרב, והיום זה כבר מגיע בגיל 10, לא?, השמים לא התקדרו, הרעמים לא רעמו  והברקים לא הבריקו. נהפוך הוא, שמתי לב, שככל שהיא גדלה (וכך גם לגבי אחיה הגדול), אני נהנית יותר ויותר.

אז לטובת חברותיי האמהות, שחוות קושי מול בנותיהן המתבגרות, ולטובת אלה שחובקות תינוקות ופעוטות וחוששות מהבאות, להלן כמה תובנות שמובאות כאן בלשון נקבה, אבל רלוונטיות גם לאבות ולבנים:

1. טפלי בעצמך – עשי צמיחה אישית

כל מה שקשה לך מול בתך המתבגרת  הוא משהו לא פתור אצלך. צמיחה אישית מבחינתי היא אימון סאטי, טיפול רגשי, או כל פעולה שמביאה אותך להתבוננות פנימה ולבדיקה מי את ומה מפעיל אותך. ההתבוננות שלי, שנמשכת כבר כמה שנים, שחררה אותי מכעסים, תסכולים ופחדים, והיום כשהשֳדים האלה מופיעים אצל בתי, אני מסוגלת, גם ברגעי הזעף והכעס הגדולים ביותר שלה, להיות איתה בהרבה חמלה והכלה, בלי להיכנס ל”סרטים” שלי.

2. ראי את גדולתה,  גם אם היא לא במקומות שהחלטת שהיא צריכה להיות

גדולה של מתבגרת לא מצויה רק בציוני בית ספר, סדר בחדר, עזרה בבית והתנהגות הולמת מול מבוגרים. אם תחפשי שם לא בטוח שתמצאי. אז אפשר לנסות במקומות אחרים:

הבת שלי ובית הספר, למשל,  זה כמו מים ושוקולד – לא מתערבבים ממש טוב. כמו כן, בחדר שלה לא רואים את הרצפה מרוב בגדים ואקססוריז שזרוקים שם ובכל בוקר שאני קמה, הכיור מלא כלים מארוחות הלילה שלה ושל חברותיה. עם זאת, אני רואה את גדולתה כל יום מחדש – היא מלאת חמלה לאדם ולחי, מודעת לעצמה, אמיצה, בעלת יכולת הנעת חברות, חברים, אח והורים שמשתווה לבולדוזר וכן, גם יודעת לומר לי את האמת העירומה על עצמי. והיא תמיד קולעת!

3. אַפשרי שיחה על הכל 

מתבגרים מבהילים אותנו בעוצמות שלהם ובתשוקת החיים שלהם. ואני אומרת: אל תיבהלי. אַפשרי במרחב שלך שיחה על כל דבר: סיגריות, מין, סמים, אלכוהול, פוליטיקה קיצונית, שינוי עולם, סרבנות, מחאה, הכל!

אם היא מעשנת, עדיף שתאמר לך. אם היא שוקלת לשכב עם החבר, עדיף שתאמר לך. אם יש שתייה ו/או סמים בחברה שהיא מסתובבת בה (ובטוח יש אחד מהשניים, או שניהם), עדיף שתאמר לך. והיא תגיד לך רק כשאת לא שיפוטית כלפיה מראש. אז לדבר על הכל, לפתוח, לשאול “איך את מול זה?”, “קשה לך לא להיגרר?”, “האם את באמת רוצה מין, או שאת עושה את זה כדי למצוא חן?”, “האם נבהלת כש-X התעלף משתייה לידך?”, “מה את מרגישה כשאת בדעת מיעוט מול החברה’?”, “מה יקרה אם תגידי לא?” וכולי וכולי.

אל תביני אותי לא נכון – חשוב לסמן גבולות – אבל הרבה יותר קל לשים אותם ממקום של הקשבה והבנה מאשר ממקום של בהלה, שיפוטיות וביקורת.

4. אל תאפשרי תקשורת/התנהגות פוגענית 

אז לדבר על הכל אפשר ורצוי, השאלה איך. אם לא תלמדי את בתך תקשורת בונה ומכבדת, איך היא תלמד? ולא, את לא שק החבטות שלה – אל תבלבלי הקשבה והכלה עם ספיגת מכות מילוליות ופוגענות. יש דרך לדבר אלייך ורק את יודעת ללמד אותה ולדרוש אותה. שימי לב, איך שאת מדברת לבן זוגך, לילדייך האחרים, לעובדים שלך (אם יש לך כאלה), לחברות, לאמא שלך ולכל מי שבסביבתך, זאת השפה שתילָמד בבית. זאת השפה שהמתבגרת תכיר ותשתמש בה בעת הצורך.

אצלנו בבית, למשל, אין שימוש בשמות גנאי וקללות אחד מול השני, אז גם כשבתי בשיא העצבים והכעס, המילים האלה לא יוצאות מפיה – לא כלפיי ולא כלפי החברות ולא כלפי אף אחד. אצלנו בבית מתנצלים אם פוגעים, אז גם ההתפרצויות הבוערות ביותר מלוות בהתנצלות.

5. חזרה למספר 1 – צמיחה אישית

אם את מרגישה שאת נופלת לאותם בורות כל הזמן מול המתבגרת שלך, טפלי בעצמך. בלי זה הכל יהיה יותר קשה. ואם את לא רוצה לעשות זאת עבורך, עשי זאת עבורה. בזכותך היא תהיה אדם מלא יותר, ישר יותר, רגוע יותר ובעתיד, אמא טובה יותר לילדיה. וגם את!

יום הולדת שמח לבתי. אני צופה בצמיחה שלך בהשתאות ובפליאה ומחכה לראות איזה קסם תגלי לי ביום הבא ובזה שאחריו ובזה שאחריו…

יעלי בת 16בובה שלי – יוני 2014

 

עוד מהבלוג של דניאלה פורת פנסו

תצוגה מקדימה

מה עושים כשהיא לא רוצה ללכת לבית ספר יותר?

לפני חצי שנה היא אמרה לי: "אמא, החלטתי שאני לא רוצה להמשיך ללמוד בשנה הבאה". הילדה, אז בת 15 וחצי, תלמידת כיתה י' במגמת אומנות בבית הספר האיזורי. והיא לא רוצה ללמוד! "זה לא מתאים לי, הלחץ הזה של הבגרויות, לא מתאים לי ההמוניות...

תגובות

פורסם לפני 5 years
תצוגה מקדימה

קוראים לי דניאלה ואני אכלנית כפייתית

שלום, קוראים לי דניאלה ואני אכלנית כפייתית. עכשיו אתם צריכים להגיד: "אנחנו אוהבים אותך דניאלה".  אז תודה לכם על האהבה, תודה על כל מה שנוכח בחיי, תודה על כל המתנות שקיבלתי ואני מקבלת מדי יום. תודה גם על ההתמכרות שמלווה אותי...

תגובות

פורסם לפני 5 years
תצוגה מקדימה

בכל יום שעובר, אני אוהבת אותך יותר

כשהמתקשרת אמרה לי שכבר נפגשנו בחיים אחרים, זה לא הפתיע אותי. זה היה לי די ברור. רק זה יכול להסביר את המפגש שלנו, שלכאורה היה מקרי לחלוטין ועם קורטוב של "בלתי אפשרי". נפגשנו בירושלים בבית מלון קטן ומט לנפול. אני הייתי...

תגובות

פורסם לפני 4 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה