הבלוג של דניאלה פורת פנסו

daniellarp

מאמנת אישית וזוגית בשיטת סאטיה, יזמית, מנחה סדנאות, מלמדת ניהול קארמי ומורה לחיים. גרה ביפתח, אי שם על הגבול הלבנוני, אשת משפחה, אוהבת אדם וחי, בודהיסטית בתפישת עולמי ובדרך חיי.

עדכונים:

פוסטים: 48

החל מפברואר 2014

מונדיאל עכשיו וכל מי שקצת מבין בכדורגל, יודע שזה נפלא שיש קָשרים דינאמיים ואינטליגנטיים משני צידי המגרש, חלוצים שאפתניים עם רגלי איילה ומרכז שדה ממוקד, אבל בלי המגנים שחוסמים בגופם את הדרך לשער, פשוט חוטפים גול, אין מה לעשות.

carlos_puyol_defense

Puyol – אותו קשה מאוד לעבור… 

 

ומה להגנה בכדורגל ולי? ובכן, דווקא בשבועות שקדמו למונדיאל, אירע במשפחתי המורחבת אירוע שחייב אותי להתייחס למושג “הגנה” בחיים הפרטיים שלי. 

כאישה שעוסקת בטרנספורמציה על בסיס יום יומי (זה מה שאני עושה כמאמנת), הכלי החיוני והמשמעותי ביותר עבורי הוא התבוננות בתוך נפשי פנימה. ולכן, כל אירוע קשה או מאתגר בחיי, מהווה עבורי מגדלור עצום שמאיר את המקומות החשוכים שעדיין לא הגעתי אליהם ושכדאי שאגיע אליהם אם אני רוצה לצמוח. 

האירוע הרלוונטי לעניינינו קשור במשפחתי המורחבת, קרי, אחד מאחיי ומשפחתו, שמהרגע שהגיעו לדירתם החדשה, סבלו מבעיית שכנים קשה שהלכה והסלימה במשך חודשים רבים והסתיימה, לצערי, באירוע אלים למדי. לתפישתי, הצד החלש והפחות אגרסיבי בעימות היו בני משפחתי ובנוסף, לתחושתי, הטיפול בעניין מצד מוסדות הקהילה בה הם חיים, היה כושל. לא אכביר בפרטים, מסיבות מובנות של צנעת הפרט, וגם מהסיבה שבאתי לספר על עצמי ולא על אף אחד אחר:

אז מה קרה לי? 

כעסתי מאוד. על מוסדות הקהילה, על האחים האחרים שלי, על ההורים שלי ובעיקר, על עצמי.

הרגשתי אשמה גדולה שלא הייתי שם מספיק עבור בני משפחתי, שאני חלשה, נמנעת מעימותים, עצלנית וכל המילים שיכולתי לגייס למען ההלקאה העצמית.

whip-k3

 

איך הגבתי?

עשיתי את מה שאני יודעת לעשות. נהייתי מנהלת: מייד כינסתי את כל פלגי המשפחה, אמרתי מה אני חושבת שצריך לעשות, אפשרתי וונטילציה, ערכנו דיון ויצאנו עם אקשן אייטמז מסודרים.  אחרי הכל, אנחנו משפחה מאוד מתפקדת. פנינו למוסדות הקהילה, הבענו תמיכה באחי ומשפחתו ובעיקר נזכרנו שאנחנו משפחה ושבכל משבר שהוא, אין לנו מישהו אחר בעולם מלבד אחד את השני.

שאלות ששאלתי את עצמי:

איך זה שלא פעלתי מזמן כדי להגן על אחי ומשפחתו? יש לי את הכוחות ואני יודעת לעשות את זה, אז למה לא?

ממה אני נמנעת כשאני נדרשת לעמוד בהגנה? אולי להתעמת עם החלוץ? אולי עצם העובדה של לקחת צד תקיף מול מוסדות, יהיו אשר יהיו, מפחיד אותי?

למה המושגים של הגנה ושל כוחנות ותוקפנות מתבלבלים לי? למה אם אני מגנה על היקרים לי, אני תופשת את עצמי כפוגענית ואגרסיבית?

למה אף פעם לא היה לי ברור שאני צריכה להגן על הילדים שלי מול מורים, מול מנהלים, מול כל מי שהם חשו שהוא נגדם? תמיד היתה שם שאלה.

למה חשוב לי כל כך להיות מהוגנת ובסדר עם כל העולם על חשבון היקרים לי?

ומה למדתי?

שיש לי בלבול עצום  בנושא הזה. שחוויית הבדידות שמלווה אותי כל חיי קשורה בעבותות למושג הגנה.

כשהייתי ילדה לפעמים הגנו עליי בעוצמה מטורפת ולפעמים לא. ידעתי שלהוריי יש את היכולת להגן עליי כשצריך (כי חוויתי את זה כבר) וכשפתאום הם לא היו שם כדי להגן עלי, התבלבלתי לגמרי.  והבלבול תמיד כואב יותר מאשר התנהגות עקבית, כי אם הגנו עליי פעם אחת, כבר הכרתי את טעמם של המים המתוקים האלה ונשארתי צמאה להם לתמיד…

והמסקנה שלי כילדה היתה בסופו של דבר שמי שצריך להגן עליי זאת אני. אז אני לבד במערכה. ולכן אני לא יודעת לבקש עזרה, אני לא יודעת להגיד שקשה לי, לא יודעת להיתמך. ואני אומרת את זה למרות ובגלל שההורים שלי הם הורים נפלאים בכל קנה מידה אפשרי.

אז זה כואב. ועוד יותר כואב זה שספגתי את הבלבול הזה לתוך נשמתי והתנהגתי כך גם כאמא לילדיי. המזל הוא שמצאתי לי בן זוג שאצלו אין שאלות בעניין – אותו אף אחד לא יעבור בדרך לאהובים שלו. במשפחת פנסו לא מתבלבלים – הם משחקים בהגנה כל הזמן.

אז היום אני מצטרפת לשורות ההגנה. ואני מודיעה לילדים שלי, להורים שלי, לאחים שלי, לגיסות שלי, לאחיינים שלי ולחברים שלי: אני כאן בשבילכם, בעדכם ומבטיחה לקחת צד ולהגן בגופי עליכם בלי שאלות.

טרנספורמציה, כבר אמרתי?

עוד מהבלוג של דניאלה פורת פנסו

תצוגה מקדימה

מה עושים כשהיא לא רוצה ללכת לבית ספר יותר?

לפני חצי שנה היא אמרה לי: "אמא, החלטתי שאני לא רוצה להמשיך ללמוד בשנה הבאה". הילדה, אז בת 15 וחצי, תלמידת כיתה י' במגמת אומנות בבית הספר האיזורי. והיא לא רוצה ללמוד! "זה לא מתאים לי, הלחץ הזה של הבגרויות, לא מתאים לי ההמוניות...

תגובות

פורסם לפני 5 years
תצוגה מקדימה

קוראים לי דניאלה ואני אכלנית כפייתית

שלום, קוראים לי דניאלה ואני אכלנית כפייתית. עכשיו אתם צריכים להגיד: "אנחנו אוהבים אותך דניאלה".  אז תודה לכם על האהבה, תודה על כל מה שנוכח בחיי, תודה על כל המתנות שקיבלתי ואני מקבלת מדי יום. תודה גם על ההתמכרות שמלווה אותי...

תגובות

פורסם לפני 5 years
תצוגה מקדימה

בכל יום שעובר, אני אוהבת אותך יותר

כשהמתקשרת אמרה לי שכבר נפגשנו בחיים אחרים, זה לא הפתיע אותי. זה היה לי די ברור. רק זה יכול להסביר את המפגש שלנו, שלכאורה היה מקרי לחלוטין ועם קורטוב של "בלתי אפשרי". נפגשנו בירושלים בבית מלון קטן ומט לנפול. אני הייתי...

תגובות

פורסם לפני 4 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה