הבלוג של Daniela Shany

עד שיהיה

עדכונים:

פוסטים: 9

החל ממאי 2012

פוליטיקה? עכשיו?!

09/05/2012

היי בנות

(אולי יש פה גם בנים? בכל אופן כיוון שמדובר ברוב נשי, טכנית אם נפגעתם- בעייתכם, אבל דעו שהפנייה מנוסחת בלשון נקבה, אך מתייחסת לשני המינים)

לאור החיבור בפייסבוק לעמוד של “סלונה”, זכיתי להיחשף לבלוגים נבחרים של חלק מהנשים שכותבות פה. מודה שחשבתי שאני עוד בכלל לא אישה, ושבאופן כללי אין לי יותר מדי מה להגיד ואיך, בפורום נרחב כל כך.

ובכל זאת, בתור מי שסובלת ונהנית מלהתרגל לטייטל “אישה”,
על כל המשתמע ממנו-

כמי שמוצאת עצמה בדילמה הניצחת,
שבטח רובכן מכירות: בין אם אני פמיניסטית מספיק,
או שוביניסטית מדי, וגם איך לעזאזל לא משנה מה אעשה,
ארגיש טובעת בבוץ טובעני של קונבנציות ארורות (שקבעה הפטריארכיה,
שידה עודנה על העליונה, גם בישראל של שנת 2012?!?!?)
התגלגלתי לכאן.

אז נעים מאוד.
דניאלה שני, 27- כאמור- לא ילדה, אבל עוד לא מרגישה לגמרי אישה….(כן, כן רפררתי לשיר של בריטני ספירס…לגמרי התחלתי ברגל שמאל, אבל בהתחשב בעובדה שאת הימנית ריסקתי כהוגן פעם- לגמרי סיפור ארוך ליום אחר…זו כנראה התחלה לא רעה).
אז איפה היינו? כן, 27…נכון- זה הגיל בו השעון הביולוגי אמור לתקתק כפצצה מתקתקת (במקרה הטוב), בדרך לחתונה או לאסוף את אחד הילדים מהגן.
אבל לצערי או לשמחתי זה עוד לא המצב. לא המצב בכלל.

כן, אתן בטח מצפות לאיזה מונולוג קורע לב, או לכל הפחות- וידוי מהואגינה. מבטיחה שבטח יגיעו כאלו מתישהו,
אבל באופן חריג בא לי לדבר על פוליטיקה. לא שאני מבינה גם בזה יותר מדי, אבל בדיוק זה העניין שרציתי לפתוח.

אז למה לי פוליטיקה עכשיו? (משינה, התקדמנו קצת מבריטני, תודו)
בגלל מופז וביבי.
ז’תומרת, עד שכבר היו בחירות שרציתי להצביע בהן, שהרחתי שינוי, שקיוויתי לטוב או לפחות רקוב פחות- הם מיסמסו לי את זה!!!!!!!!!!!
חמסו את התקווה שלי (ש-ל-י, אבל בטוח גם של עוד רבים ורבות, טובים וטובות) לראש ממשלה לא עסקן, לא שרלטן, שעוד לא איכזב ולא כיזב.
אתן יודעות על מי אני מדברת. קראו לי נאיבית, קראו לי פתייה, אולי אפילו אענה לכן….אבל
יאיר לפיד היה נשמע כמו אחלה דיל.
ולא כי השרירים שלו מהלכים עליי קסם, נהפוך הוא.

עכשיו הסקפטיות שביניכן בטח חושדות שמדובר בפוסט “מטעם”, אבל היי- הבחירות בוטלו….
(כן, כן יש הפגנה, אולי יהיו בחירות אם נחליט והכל, והכככככל) עד הודעה חדשה.
נכון שזה חוסך כסף למדינה, כמו שכל ימני טוב יגיד לכן.
אני גם לא שמאלנית שאומרת אחרת. אני בחורה, כלומר “אישההה” שחושבת שיש בעייתיות במשק:
אין צדק חברתי, הוא ממממש לא הושג והכי רחוק מלהיות מושג היום.
אני גם חושבת שיש בעיה חמורה יותר מחוסר הצדק החברתי, וכוונתי לחוסר הנגישות לצדק החברתי.

תרשו לי להסביר- בעיני, מדינת ישראל, כמדינה שצעירה מרוב הסבים והסבתות של חבריי,
אוצרת הסטוריה פוליטית עתירת תככים, מזימות, שקרים וקונספירציות.
כעם “נבחר” ונרדף, לא רק שההסטוריה שלנו מסועפת, אלא עקובה מדם, יזע, ודמעות של שכול וחוסר צדק, חברתי ומדיני- כאחד.

בישראל 2012, לנו- ה”נ ש י ם” יש נגישות לכתיבה ולקריאה, ולראייה חלקנו כותבות בלוג ומקדשות את היכולת הלכאורה בכלל לא מובנת מאליה הזו.
כבחורה שמגדירה עצמה כלא נבערת, עד כה נמנעתי מהזדהות פוליטית עם מפלגה או דעה חד משמעית לעניין פתרון הסכסוך הערבי-ישראלי.
רציתי ועודני רוצה להאמין שיש דרך אחרת. חייבת להיות.

בחיי שאני לא פוחדת מלמות, אלא דווקא מלחיות במלחמה.


המציאות היומיומית כאן, בידיעה שיש אנשים ששונאים אותי רק כי אני חיה בטריטוריה שהם חושבים ששייכת להם,
ולא משום סיבה אחרת, מחלחלת אותי ומכאיבה לי כאחת. הידיעה שאין לי מה לעשות בנידון, שכן הפילוג בעם שלי כשלעצמו כה גדול,
עד שמפלגות שלא אנקוב בשמן- בוחרות לצלם מעשי עוולה של הצבא שאמור כיכול להגן עליי למען ה”אוייב”…
שלא לדבר על לובשי השחורים שלוקחים מזיעת אפינו בכדי לקרוא ספרים, שלא מכילים תשובות לשום שאלה ששאלתי,
ובטח ובטח שלא לבעייה הלאומית הקיומית שלנו (ואלו רק מקרי הקיצון, כי אני חסה עליכן מפאת קוצר היריעה, וגם רוצה להעביר נקודה).

אז לא- אני לא מכירה את כל המלחמות. בניגוד לאבא שלי, גם לא חוויתי את רובן.
ולא- אני לא באמת יודעת מה כל מפלגה הייתה בעברה ומי ומה ואיך ייסד או נתן לה את שמה.
אני יכולה לקרוא על זה, וללמוד את זה, אבל זה פשוט לא מעניין אותי.
אותי מעניין צדק. מעניינת אותי טובת הכלל בכלל והפרט- בפרטיו.

אני באמת ובתמים רוצה שימצאו פתרון לכל הברוך הזה, פשוט כי חייבת להיות דרך אחרת.

חשבתי שדווקא לפיד, כמי שמתיימר לבוא מהעם, כאיש תרבות, ספר, צבר, תל- אביבי, לא-ביביייייייייייייייייי,
אולי דווקא מי שלא מדבר גבוהה- גבוהה, שלא מתיימר להפיץ אג’נדה מסחררת- יוכל להביא אותנו לאנשהו,
או לפחות לא להכניס אותנו עמוק יותר לפי השחת בו אנו שרויים…

אז כתבתי פה הרבה יותר מדי על הפוליטיקה בעיני, כאזרחית תושבת המדינה, שרוצה קצת שקט. שמאמינה שיכול להיות טוב.

ויהיה.

(ועד אז, אולי אכתוב פה לפעמים…מבטיחה שלא על בריטני ספירס, וסביר שלא על פוליטיקה)

להתראות.

עוד מהבלוג של Daniela Shany

שלום עולם!

שלום, ברוכים הבאים לבלוגים של סלונה. שיהיה הרבה בהצלחה, ויש לנו גם כמה טיפים בעמוד הראשי של הבלוגים (הקישור הכי שמאלי בסרגל הניווט)....

תגובות

פורסם לפני 8 years

פירורים/ דניאלה שני

היו אז פעמים בהם ניגנת לי על הרגש- פרטת על העצבות, והשמחה שאחזת כבשלך, במיתרים שלא כיוונתי, מזייפים לנו אהבה. חשפת מילים בחשיפה מוגזמת לאור שמש יוקדת ביום בהיר ומטעה, מזייף לנו תמונה. ודיסק אחד- מזוייף,...

תגובות

פורסם לפני 8 years

"גברת רגש" פארודיה על "גברת קרש" זו מהלביבות לחנוכה, ליום ראשון

מוקדש לכל מי שזוכר את הטקסט מפרפר נחמד או "קשת בענן", לכל מי שמזדהה עם הקושי שבפתיחת שבוע, בגלל שאף אחד עוד לא עוקב....בדומה לניטשה אקדיש את זה: לכל אחד ולאף אחד. (זה המקור, אגב, בקובץ וורד למעוניינים: img1.tapuz.co.il/forums/42747263.doc)...

תגובות

פורסם לפני 8 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה