הבלוג של Dana Taylor דנה טיילור

רציתי לומר ש…

כותבת, יוצרת, תסריטאית. חפשו את הספר 'אחות של...' http://danawow1.wix.com/sister-of-a-vip או באנגלית Sister of A VIP http://www.amazon.com/Sister-Of-A-VIP-ebook/dp/B00A5QXJG6

עדכונים:

פוסטים: 130

החל מאפריל 2010


ב- 19 לאפריל כ”ז בניסן, נציין את יום הזיכרון לשואה ולגבורה.
מדהים לחשוב שניצולי השואה, שחיים בינינו, סוחבים עימם את סיפורם האישי ואת זוועות
העבר, בכל שעה ובכל יום, לאורך חיים שלמים (קשה להבין ואו לתאר איך זה מרגיש)!
מה שבאמת בלתי נתפס זה שחלקם הגדול, עדיין חיים בתנאים מחפירים בעוני ודוחק,
ללא כל קשר למאורעות הקשים, שנפלו בחלקם ואשר צילקו את נפשם עד אחרית ימיהם.
בישראל ובעולם כולו (בעיקר אחרי 9\11) הבינו שאנשים שנחשפו לפעולות טרור וחיילים,
הלומי קרב, זכאים ונדרשים לקבלת טיפול\ עזרה\ תמיכה, ארוכי טווח.
הסיפור של ניצולי השואה הוא שונה, אנו שומעים מבני משפחותיהם על הדיסקרטיות
האופפת את חייהם, ולא פעם קוראים כתבה בעיתון, על הבת של, או הנכד של, שגדלו מבלי
לדעת דבר על עברם.
על המסתוריות והקושי שבלגדול במחיצתם של אלו, שכתוצאה מחשיפה למציאות הקשה,
החליטו לשתוק ולא לשתף.
אולי בכדי שלא להעמיס ולהקשות, אולי כי לא רצו להעציב ולהכביד ואולי מפני שאינם
מעוניינים להיתפס כחלשים שחיים את הכאב.
הם מעדיפים להמשיך ולנצח, בכך שהם פשוט חיים ומגדלים משפחה, בארץ ישראל
שהוקמה בין היתר, בכדי לקלוט את העם היהודי.
אכן, מעורר השתהות ופליאה, לצד גאווה והערכה, על חוסנם ואומץ ליבם.
אך נשאלת השאלה, האם העובדה שהם לא מתלהמים ומתלוננים ובוכים ומסתובבים כל
היום עם פרצוף, שמביע קושי ותסכול וכאב, מצדיקה את ההתעלמות הבוטה לנוכח מצבם?
ההרגשה היא שבכל שנה, יומיים לפני יום הזיכרון, יכתוב העיתונאי התורן כתבה, בה יפרט
על מצבם הקשה של הניצולים, ועוד לפני שתשקע השמש כבר נמשיך הלאה,
עד לשנה הבאה.
יש לשים את הדעת על-כך, שהמדינה שלנו, שהוקמה בכדי שיהיה להם לאן לבוא ואשר
התחייבה לספק להם בית חילופי, בו ירגישו שייכים חופשיים ורצויים, לאחר שנרדפו, ספגו
והושפלו, נבזזו ונשארו ערומים, ללא משפחה וללא חברים, המדינה הזו שמצפה ודורשת
מכל מדינות העולם להתייחס, להתנצל ולשלם, ומטיפה לזכור ולא לשכוח, מסמנת וי
פיקטיבי וממשיכה להתנהל בצורה מבישה ומסוכנת, כלפי אלה שנתנו את הלגיטימציה
להקמתה מלכתחילה.
“עצם ההגדרה של יום הזיכרון הבינלאומי לקורבנות השואה, כמועד המצוין בכל רחבי העולם,
מהווה דחייה גורפת של כל ניסיון להכחשת השואה ולהביע גינוי לתופעות של שנאת זרים ואלימות
על רקע מוצא אתני או אמונה דתית”. אומר שר בממשלת ישראל.
לחנך את העולם, בזה אנחנו מצוינים, אבל מה עם הגזענות השולטת בארצנו והשנאה
והאלימות כלפי זרים? ומעצם העובדה שאנחנו נותנים לניצולים, לחיות מהיד לפה
(לעתים מהפח לפה) שמה אותנו כמתכחשים הגדולים והבוטים ביותר לשואה!
איך נצפה מהעולם לזכור ולא לשכוח, כשהאמת היא שמהרגע שהשורדים עלו ארצה,
שכחו אותם ומעולם לא נתנו להם את הכלים להבריא ולחיות בכבוד.
מחוסר תקציב (הלא זה התירוץ הקבוע שנוקבים בו בכל פעם שמשהו צריך להשתנות)
הממסד, אשר מתבונן בעיניהם, רוויות הכאב ובו זמנית מציץ בשעון וסופר כמה מהם
עדיין בחיים, עושה חישוב מהיר, קר ופשוט, וחורץ את הדין, כי כבר לא נשארו הרבה מהם,
ולכן כמות שכזו, אינה מצדיקה רפורמה והשקעה. (בהחלט מעורר זעם!)
להיוולד במדינה שלנו זה לא קל, לגדול ולשרת אותה, להתמודד בבגרותנו עם האיומים
והקשיים מבית ומחוץ, זה מעייף ושוחק.
רק המחשבה, על להזדקן במדינה אנטיסוציאלית שכזו, בהחלט מעלה חרון, מורידה דמעה,
ובהינף יד מבטלת את התקווה.
במדינה מתוקנת, היה מתבקש לעטוף את ניצולי השואה ולספק להם יציבות כלכלית ותמיכה
נפשית, לה הם כל כך ראויים.
אך מה לעשות שישראל של היום, רק מתיימרת להיות
מתוקנת וכרגיל, במבחן המציאות הדברים נראים אחרת.
את השורדים, הנאציזם ‘לעס’ וירק!
ומה עושה מדינת ישראל, שמתיימרת להיות אנינת טעם?
בעקביות, חסרת טעם, ממשיכה ‘ללעוס’ כבר 63 שנים!
ועושה רושם, שאין בכוונתה להפסיק, עד שיבלע הניצול האחרון.

עוד מהבלוג של Dana Taylor דנה טיילור

תצוגה מקדימה

שירים ליום הזיכרון לחללי מערכות ישראל

ערב יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל הזדמנות להתרפק על השירים היפיפים שנכתבו על אומץ וגבורה, חברות ואהבה, בעקבות המאורעות הקשים, העצב והשכול שמדינתנו הקטנה סופגת לאורך השנים. גדולי הכותבים, המלחינים והמבצעים שידעה...

תגובות

פורסם לפני 7 years
תצוגה מקדימה

יום חדש עולה על העיר הלבנה

מוקדם בבוקר, שמש, לח וחם, סרחון מרוכז, מציף את הרחוב המנומנם. ערימות של זבל מונחות תחת גדר, פרו ורבו של זבובים, בריקבון המצטבר. בכניסה לבניין, אוכל של חתולים, מסודר במעגלים, חתולי פרא מדושנים, שולטים, נהנתנים. ברחשים...

תגובות

פורסם לפני 7 years
תצוגה מקדימה

הכול קורס

הכול קורס סביבנו ולא עקב רעידת האדמה שהבטיחו... הכול חרב סביבנו תנאים סוציאליים, תרבות, חינוך ובעיקר התמימות. אחיות, אחים ובני דודים, כולם פגועים, כולם שחוקים. קשישים...

תגובות

פורסם לפני 7 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה