מקום לצמוח בו ומישהו שיאמין בהם." /> זמן. איכות. | חיה בסרט

הבלוג של דנה סתוי

זמן. איכות.

עדכונים:

פוסטים: 38

החל מיולי 2011

בימים בהם המצב הביטחוני מציף בנו חששות ודעות כלפי האחר בלי הכר, ובימים של חורף וגשם שמציף כבישים ומזכיר לנו מה משותף בסופו של דבר (ביוב, הפסקת חשמל,הצפות וחברת חשמל:) רציתי לנסות ולעשות חינוך במקום לדבר חינוך וגם קצת “ללכת נגד הזרם”… רציתי ליצור בנחלת האלוהים הקטנה שלי, מעין בית שני שהוא חממה אנושית לבני ובנות נוער ולאנשי צוות שהם חיילים, שישינים (שנת שירות), סטודנטים ומתנדבים שמביאים את עצמם וצריכים בעיקר רק שני דברים: מקום לצמוח בו ומישהו שיאמין בהם.

31/10/2015

מנ”ש זה בית
בין כל אהבותיי, אחד הדברים שממלאים אותי הוא ליצור פרויקטים בשטח החינוכי שלי שהם בעלי משמעות.
בהוויה שלי אני רכזת נוער במרכז קהילתי בנווה צדק, ובפועל אני רועת צאן לעדר מתעצם של בני נוער וצוות הדרכה מגוון, משכונות נווה צדק, פלורנטין, צפון יפו וכרם התימנים.

Huge-Oil-font-b-painting-b-font-font-b-Young-b-font-girl-the-Shepherdess-and
(Daniel Ridgway Knight – The complete works)

המיקס השכונתי הזה יוצר הזדמנות בעיני לערבב ולהפגיש אנשים צעירים באופי ובגיל עם הדמות האחרת מהם במראה של עצמם,
ודרך המפגש המשותף, השבועי, היומי, הרגעי …נוצר חיבור נדיר בין אנשים ורעיונות ובין מגזרים וזהויות.
מהיום שנכנסתי לתפקיד מזה כ ארבע שנים, ידעתי שאני מנסה להרים פה נווה של צדק באמת, שיאפשר את המגוון הזה,
אבל אם יש אפשרות לעלות עוד מדרגה, מעבר למגוון גם לחבר ולייצר להם “בית” שמכיל כל אחד ואחת באשר הם …
הייתי רוצה גם לתת להם קרקע דשנה לצמוח מעלה מעלה.

10480087_642306179209528_3305407022370495504_o
(David de la Mano)

בחלוף השנים שלי בהוראה וחינוך, השכלתי להבין שמה שנער או נערה באמת צריכים כדי לא ליפול לבורות ופיתוים שקיימים מסביב, זה עמוד שדרה חזק ואיתן מול הרוחות. עמוד שדרה זה הביטחון, האהבה וההזדמנות שיש לכל נערה ונערה לממש את עצמם הכי שאפשר ומישהו שיסתכל עליהם, קצת כמו ילד קטן שמתנדנד ומבקש מהאבא להסתכל כמה גבוה הוא מגיע בכל תנופה:)

BeFreepromoshotLarge_thumb
(London Graffiti and Street Art Tour | Free Tours by Foot)

הבנתי שיש בתים שנותנים את עמוד השדרה הזה, ויש כאלה שממש לא, ולפעמים אפילו אנחנו, אנשי החינוך, צריכים לשמור על הנער או נערה מההורה שלהם.
וזו הרגשה שקשה לשאת….לכן מתוך ההבנה הזו רציתי ליצור בנחלת האלוהים הקטנה שלי, מעין בית שני שהוא חממה אנושית לבני ובנות נוער ולאנשי צוות שהם חיילים, שישינים (שנת שירות), סטודנטים ומתנדבים שמביאים את עצמם וצריכים בעיקר רק שני דברים: מקום לצמוח בו ומישהו שיאמין בהם.

10387309_678211175619028_8444695973283088481_n1
(צילום- דנה סתוי)

10903795_708144719292340_1858586553255368440_o
(צילום – שרונה גיא)

המנ”ש כעיר מקלט לבני נוער
המנ”ש (מרכז נוער שכונתי) הוא עמוד השדרה הזה לנערים ונערות רבים…חח, ואולי לא במקרה הוא נמצא בתוך מקלט קהילתי ומשמש עיר מקלט לנערים ונערות רבים.
בחלוף ארבע שנים ומאות תהליכים חינוכים, שיחות, ישיבות צוות ורגעי פרידה שוברי לב מצוות שמסיים או מנערים ונערות שמתגייסים/יוצאים לשירות לאומי…למדתי שגם “אם מסביב יהום הסער, אנחנו במטבח מכינים סלט.”
אנחנו הדבר הכי קבוע, אמיתי, תהליכי, יציב שיש לנער או נערה אצלנו, אל מול העולם שמתהפך בחוץ או המשברים והתהומות שהם חווים בעולמם האישי.

10389989_793493960757415_22383562066265597_n
(צילום- דנה סתוי)

אני קמה כל בוקר (טוב נו, בוהוריים!:) עם תחושת שליחות ואחריות לקדם כל נער ונערה שנתנו לי את ההזדמנות ואת הלב שלהם לשם כך.
ומשתדלת לעסוק בעיקר בחיבור, כי פילוג לא חסר במציאות שלנו,אז לפחות שמהחממה שלנו יצאו אנשים צעירים שמאמינים באנשים אחרים מהם ובפתיחות הלב.
המחשבה שלי היא שאם הם רק “יעבירו את הלאה” לאדם אחד לפחות, אנחנו ניצור מלמטה חברה שכיף לחיות בה ונהיה לשלם שגדול מסך חלקיו.

10351602_631676500272496_5590550852865054407_n
(Tahel Maor – Israeli Artist & Illustrator | Daily Something)

קוקטיל אנושי
כדי שלא תחשבו שאני חיה בלהלהלנד או באיזו מחשבה אוטופית, אתן לכם הצצה לאתגר היומיומי שהבאתי על עצמי בשפיות רבה כחלק מהרצון לא רק לדבר על הכלה אלא גם ליצור אותה. השנה קלטתי לצוות ההדרכה שני חיילים מפרויקט בי”נה(יהדות מתחדשת) וגרעין נחל, בנוסף שני מדריכים מאיג”י (ארגון נוער גאה) ושתי מדריכות מפרויקט גרעין יפו השייכים למגזר החרדי.
הקוקטיל המטריף הזה דורש הקשבה ורגישות מהרגע ישיבת הצוות הראשונה שבה אנחנו מוודאים שאפילו ברמת הכיבוד יש התאמה למי שאוכל כשר ומי שלא, למי שטבעוני ולמי שלא, למי שרגיש למאכל כזה או אחר ולמי שיש לו העדפות לשוקולד מריר, חלב או לבן:)
חח, הרעיון הוא שהמפגש לשיחה ועשייה משותפת חייב להתחיל מהדברים הכי קטנים של לתת מקום לכל אחד ואחת, ולהראות שיש התחשבות ושמישהו חושב אליהם.

מהמקום הזה נוצרת הנוחות, כי את/ה מרגיש שסופרים אותך, שאת/ה חשוב במעשייך ובמילותיך, שאת/ה יכול להיות סופר משמעותי במתנות שקיבלת ושאת/ה יכול ללמד או להראות אותם לאחרים…שיש לך מה להציע.

11233590_775001259273352_5286740059467222632_o
(צילום -דנה סתוי)
10380572_597031663736980_1411073523214341796_o
(צילום -דנה סתוי)

ובעיקר לראות מבעד לקיטלוג, לסטיגמות ולרושם הראשוני ולתת הזדמנות להכרות אמיתית ולמציאת מכנה משותף מעבר לדעות פוליטיות,זהות מינית, צבע עור ואמונה דתית…לנסות לראות מעבר ולגלות שיש דווקא הרבה במשותף (חח, כמו אהבה לסרטים של וולט דיסני) או לכל היותר, שיש בנו את המקום להכיר מישהו ששונה לחלוטין מאיתנו ועם הזמן והקשר להבין כמה הוא משמעותי עבורנו בזכות זה…וכמה לא היינו רוצים לפספס אותו אם היינו בסיטואציה אחרת!

ללכת נגד הזרם
עוד דוגמה בקנה, למציאות אופטימית שכזו, קרתה השבוע בו פתחנו בשעה טובה ומוצלחת את פרויקט הקולנוע המשותף לנו (מנ”ש(מרכז נוער שכונתי) נווה צדק)
ולמנ”ש הערבי היהודי (מנ”ש יפאתי) בהובלה מקצועית של הסינמטק.
בימים בהם המצב הביטחוני מציף בנו חששות ודעות כלפי האחר בלי הכר,
ובימים של חורף וגשם שמציף כבישים ומזכיר לנו מה משותף בסופו של דבר (ביוב, הפסקת חשמל,הצפות וחברת חשמל:)
רצינו לנסות ולעשות חינוך במקום לדבר חינוך וגם אם קצת “ללכת נגד הזרם” , הרגשנו צורך להפגיש בין הנוער דרך המצלמה
ולאפשר להם להפגש פעמיים בשבוע וביחד ובעזרתם של הסינמטק ללמוד כיצד לכתוב תסריט, לביים ולהפיק יחד סרט שיהיה התוצר המשותף של שניהם.
רצינו לתת להם במה לומר את שעל ליבם.

10455120_615110911929055_8130563969054576040_n11167784_10153765368022082_7352869145207622996_n
(צילום -דנה סתוי)

12063555_10153765368482082_8821558007697984912_n
(צילום -דנה סתוי)

הסינמטק מסייע לנו להגיע לרמה המקצועית הגבוהה ביותר של קולנוע בזמן קצר, ולהנות מתוצר של סרט שיוקרן בהקרנת בכורה בסינמטק במעמד שגרירות ארה”ב.
בין כל רעשי הרקע שמסביב, אנחנו מנסים להזכיר לעצמנו את השורה התחתונה ומהות הפרויקט : באנו להפגיש בין אנשים ולמצוא את המאחד והמשותף ולשמוע את הנרטיב של כל אחד ואחת ולתת לזה מקום ובית.

מטרתי האישית בכל הסרט הזה ובכלל, שאף חניכה או מדריך, לא ירגישו שעליהם להסתיר עצמם למען אחר,
אלא שנראה מבעד לכסות ונכיר את האנשים בשמם ובזכות הדברים שגורמים לנו להכיר ולהנות אחד מהשנייה.
אם עשינו את זה , דיינו …כל אשר סתם רעשי רקע…

אז שנדע לשים אותם “בהשתק”, כי עכשיו מצלמים!
ושנדע להסתכל מבעד לעדשת המצלמה ולראות שזה סרט על החיים שלנו.

12108141_10153747839312082_6745863728137679372_n
(stencil | i love my street art at 12:00)

“בן אדם, תתאמץ, עוד מעט קצה הדרך

בן אדם, עד סוף המרוץ

החידה, לך איתה, תעשה מזה סרט

אל תפחד, לא נשארת בחוץ…” (סוס עץ/אריק אינשטין)

עוד מהבלוג של דנה סתוי

תצוגה מקדימה

Cose della vita -הדברים שיש בחיים

"שחקי שחקי על החלומות, זה אני החולם שח, שחקי כי באדם אאמין, כי עודני מאמין בך!" (ש, טשרנחובסקי) החלטתי שאני מגשימה לעצמי את החלומות...שנים של עזרה בחלומות של אחרים, עודדו אותי להאמין שאם אני יכולה לאחרים אני בטח ובטח יכולה...

תגובות

פורסם לפני 4 years
תצוגה מקדימה

זמן אסיף

פעם הסתובבתי בסוכות בירושלים מתוך סקרנות ועניין, והעין שלי נמשכה לסוכה שממנה בקעו זמירות וצלילי נגינה שהיו מאד...

תגובות

פורסם לפני 4 years
תצוגה מקדימה

"כיכר החלומות"

האמת שקשה להירדם אחרי ערב מרגש ועוצמתי כמו  הערב בכיכר המדינה...או יותר נכון לומר "כיכר החלומות". מזמן לא שמעתי נאום שחדר את השריון הכבד והישראלי שלי עד שגרם לי להאמין מבפנים שזה בהחלט יכול להיות תחילתה של מציאות אחרת...

תגובות

פורסם לפני 8 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה