הבלוג של דנה סתוי

זמן. איכות.

עדכונים:

פוסטים: 38

החל מיולי 2011

ירושלים ראויה להרבה יותר ממה שאנחנו נותנים לה, ובמקום להתרחק ממנה עד יעבור זעם שוב… בחרתי עם המשפוחה לצאת לטיול בוקר שישי הפעם עם הוריי האלופים וסימה דודתי המשגעת:) בחיפוש אחר מה שמאחד את ירושלים ומה שמהווה את המהות שלה ומחבר אותנו בחבל הטבור אליה.

20/09/2015

12047044_10153689413892082_2565921311321203632_n

פעם קראתי סיפור על “האיש שרצה להעביר את הכותל המערבי”, בסיפור יש קבלן שיפוצים ירושלמי שאוהב אהבת נפש את העיר שלו בה גדל כל חייו אבל קשה לו עם מה שהאנשים עושים איתה, רבים עליה, מנכסים לעצמם, מפלגים ומרחיקים אותה מהלב והמשמעות שלה כמקום רוחני נדיר (נשמע לכם מוכר:), אז יום אחד הוא עושה מעשה ושוכר כמה משאיות ומחליט להגיע באישון לילה ולהתחיל לפרק את הכותל אבן אבן ולהעמיס על השיירה כדי להעביר אותו למקום שיתייחסו אל הכותל בכבוד כפי שמגיע…אני לא אהרוס את הסיפור, ואתם מוזמנים לחפש אותו בעצמכם/ן (אושר/עוזי וויל), אבל נראה לי שזו היתה ההרגשה שלי לאור הסערות האחרונות בבירה…הרגשה שמחרחרים מלחמות משני הצדדים על מקום שזו לא המהות שלו וזו לא הקדושה שלו, במיוחד בתקופה שבין כסה לעשור שדורשת שהסליחות יעשו לא רק בסיור, אלא גם בין בן אדם לחברו ובין בן אדם למקום.

ירושלים ראויה להרבה יותר ממה שאנחנו נותנים לה, ובמקום להתרחק ממנה עד יעבור זעם שוב… בחרתי עם המשפוחה לצאת לטיול בוקר שישי
הפעם עם הוריי האלופים וסימה דודתי המשגעת:) בחיפוש אחר מה שמאחד את ירושלים ומה שמהווה את המהות שלה ומחבר אותנו בחבל הטבור אליה.
10421232_10153689419062082_2763891836047027693_n

וכך הצטרפנו לטיול מאורגן כחלק מפסטיבל הפיוט המתקיים בעיר, שכלל סיור בשכונת נחלאות, שמסתבר שאיננה כלל שכונה אמיתית אלא מעורב ירושלמי של שכונות ואנשים הקלועים כ חלת שבת, האחד בחייו של השני, ועדין קלועים כל אחד במסורות שלו ובתרבות שכל אחד אוחז כחלק משרשרת דורות שאסור לנתקה.
12033059_10153690898317082_1971307929061712075_n

12033092_10153690892802082_2008281090093250238_n

המעבר בין השכונות נתן לי לרגע תחושה של נחת, שבכל זאת אפשר לחיות זה לצד זה ולהיות שונים ודומים ולהתחבר אחד לשני מהמקום הכי אנושי של חיים יחד,
שאיבת מים יחד, תליית כביסה, משחק כדור שכונתי…קיבוץ של אנשים שמצליחים בכל זאת לראות את המאחד יותר מאשר את המפריד והמפלג.

12027578_10153689418857082_8557590057885714693_n

בין סיפורים על אגדות תרבות חיות ונעלמות ,כמו: מלכת היופי של ירושלים, יצחק נבון ובוסתן ספרדי, פרנס בניחוח יווני, רבנים שהיו אגדות בחייהם, וקצת הרבה מיוסי בנאי, שמוסיף עוד כמה תבלינים לירושלים והיחידי שמצליח בכתיבה שלו להעביר את ניחוח הריחות של הבישולים והסירים שלה בבוקר יום שישי,
בצורה שתוכלו אולי לרגע להריח את הניחוח הזה מהמילים שבדף, אליכם לנחירים…הנה טעימה:

12049391_10153690903277082_8854052111825162076_n
בשוק הקטן שמאחורי
השוק הגדול
ראיתי במטבח בתוך
סירים על גבי פתיליות
געגועים רבים שחפשו
קצת חום על אש קטנה וכל
ריחות תפוחי האדמה
האורז, וקציצות
התרד שחדרו לנחירי,
החזירו לי לרגע
את אמי,
שממני אני בא, ואליה,
לא מפסיק ללכת.
(יוסי בנאי, מתוך “כשאמא שלי היתה מלכה”)

אז אימי אכן מלכה וגם אבי ודודתי סימה, מלכים שזרמו איתי לצאת לסיור שכזה בבוקר השכם, למרות החששות מהמצב הבטחוני וסמכו עלי שאקח אותם למחוזות טובים, וכך היה , מצאנו עצמנו בין סיפורים וסירים של השוק הכי טעים בארץ, מעורב ירושלמי של עדות- עירקים וכורדים וס”טים (ספרדי טהור) ובאסטות של ערבים וחרדים וסלים מכל המינים והסוגים…וטעימות של קציצות עיג’ה וקיגל מתוק עם קינמון ותבלינים מפרס וממרוקו…ובית מרקחת טבעית שיש בה הרבה מיצים ושיקויים לבריאות, אבל אני בחרתי לקחת שלוק דווקא ממיץ אתרוגים!!!…מוזר אבל מתוק וטעים:)
חחח, כמה שפע במקום אחד וכמה מגוון של מתכוונים שהתערבבו בין המטבחים ויצרו כותל קולינרי לכל הבאים וההולכים….כותל שלא הייתי רוצה להעביר ומקום אמיתי של קבלה של כל הפסיפס האנושי שיש לארץ להציע ולאלוהים לקבל.

12006102_10153690901762082_2483773434813902572_n

וכיאה לסיור טעימות, חייבים קינוח ואין כמו “טרטוריה-חבה” בראשית השוק…מקום שהוא גן עדן של מתוקים.
פטיסרי של מאפים ועוגות לשבת, קפה משובח ואווירה של תחנת רכבת (קלה) הומה אנשים ונעימה להפליא…
12043230_1158293210851587_6080372929222398727_n

12042910_1158293254184916_7778624117015280349_n
סימנו ביומן שחייבים לחזור ועם טעם של עוד גלשנו במורד הרחובות חזרה לבית אביחי שם חיכתה לנו הופעה מיוחדת במינה של מספר אמנים ויוצרים, כולם ישובים במעגל פנימי וסביבם במעגלים -אנחנו.
התמקמנו בין השורות עם שירון ביד ורון בלב, השירון הפך מהר מאד למניפה אבל לאט לאט השמש עברה עלינו וההופעה החלה ונהיה נעים.
פסטיבל הפיוט בחר לכנס את הקהל למעגלים של שירה עם יוצרים מגוונים ונהדרים לחוויה בלתי אמצעית של חיבור בין אדם לאדם, בין מסורת למסורת ובין הארץ לשמים.

מוזיקאים ומוזיקאיות מכל קצוות הקשת הישראלית ישבו בתוך הקהל ושרו מתוכו בליווי מינימליסטי. כך גם הודגש הקול המיוחד של כל מוזיקאי, התפילה שהוא נושא והמפגש בין הקולות. בין האמנים שהשמיעו קול היו: שי צברי, ויקטוריה חנה, הדס קליינמן ואביב בכר, דוד לביא, חווארו, מאניושה ביקונט ורפאל רוז’ינסקי (פולין), הרבה תמר אלעד-אפלבאום ויאיר הראל

הקהל הוזמן להיות שותף לתפילה ולשיר או לרקוד או גם וגם ובכך הפך לקהילה ולקח חלק בתפילת קבלת שבת מיוחדת של השבת הראשונה של השנה.
הטקסטים היו לרוב מהמקורות והניגון היה מכל הזרמים והגוונים שיש לפיוט להציע…השפע הזה הזכיר לי לרגע שוב את מחנה יהודה ואת נחלאות, קדרה ירושלמית של פיוטים ומזמורים יפים ומרגשים בכל וורסיה בין אם יוצאי אשכנז ובין אם יוצאי ספרד…בין אם ניגון של חסידים גמורים ובין אם פזמון של חילונים גמורים, הכל היה שם לשם שמים ויפה ומרגש וענוג.
12003365_10153690892137082_1100176080301827752_n

12036915_1158293174184924_4837083346436217701_n

12047153_10153690891702082_8845758997457326765_n

כמה כיף לפתוח ככה שבת, בחברה טובה, בטעם טוב ובתחושה שבכל זאת יש סיבה או שלוש למה כדאי להשאיר את הכותל בירושלים בכל זאת!
כי אחרי יום שכזה, רואים בעיקר את הכוח והעוצמה שיש בביחד מאשר בפילוג, וכמה אנחנו מרוויחים מזה בכל אספקט בחיינו.
ומעבר לפוליטיקה ולביטחון, מה שבעיקר רואים ומרגשים זה את מה שהקבלן בסיפור ניסה לומר בדרכו-אהבה למקום, אהבה אמיתית לירושלים שלא תלויה בדבר או באבן או בהר, אלא מעצם היותה ירושלים …שהיא מלכה, ממש כמו אמא של יוסי בנאי.
וכמו אמא שלי :)

11047916_10153690903522082_4371061021307352174_n

12036957_10153690893512082_4027041739919647524_n

עוד מהבלוג של דנה סתוי

תצוגה מקדימה

Cose della vita -הדברים שיש בחיים

"שחקי שחקי על החלומות, זה אני החולם שח, שחקי כי באדם אאמין, כי עודני מאמין בך!" (ש, טשרנחובסקי) החלטתי שאני מגשימה לעצמי את החלומות...שנים של עזרה בחלומות של אחרים, עודדו אותי להאמין שאם אני יכולה לאחרים אני בטח ובטח יכולה...

תגובות

פורסם לפני 4 years
תצוגה מקדימה

זמן אסיף

פעם הסתובבתי בסוכות בירושלים מתוך סקרנות ועניין, והעין שלי נמשכה לסוכה שממנה בקעו זמירות וצלילי נגינה שהיו מאד...

תגובות

פורסם לפני 4 years
תצוגה מקדימה

"כיכר החלומות"

האמת שקשה להירדם אחרי ערב מרגש ועוצמתי כמו  הערב בכיכר המדינה...או יותר נכון לומר "כיכר החלומות". מזמן לא שמעתי נאום שחדר את השריון הכבד והישראלי שלי עד שגרם לי להאמין מבפנים שזה בהחלט יכול להיות תחילתה של מציאות אחרת...

תגובות

פורסם לפני 8 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה