אז למה לי פוליטיקה עכשיו?

אני שונאת לכתוב פוליטיקה, אבל לפעמים אין ברירה, מישהי צריכה להשמיע את קולן של אמהות העוטף, וכנראה שגם אני המישהי הזו

בחורה עם מחשב נייד

D1191-032

צילום: Kobi Gideon, מתוך מאגר לשכת העיתונות הממשלתית

שלום אדוני ראש הממשלה,

מאז צוק איתן לא הגעת לאזורינו, המכונה "עוטף עזה", היום החלטת לתת קפיצה חשאית וכמובן לא לפגוש את מי שגר פה וסופג כבר 15 שנה, אתה הרי יודע מה אנחנו רוצים לומר ויודע שאין לך תשובות.

הרבה יותר קל לשחרר לאוויר העולם את האמירה על כך שהשנתיים האחרונות היו השקטות ביותר בגזרה. (כך דיווחו אתרי האינטרנט כי אמרת לחיילים). נו, אז עיגלת למעלה את הזמן שחלף מצוק איתן, והפרזת בחוסר שמיעת רעשי ה"צבע אדום", זו לא האמירה הלא מדוייקת הראשונה או האחרונה שלך, הרי.

רוצה לדעת איך השקט נשמע בצד שלנו?

הוא בהחלט נשמע. הוא שקט מדומה ורועם.

אתמול בלילה טרטר לי מסוק מעל הבית במשך שעות. במצב כזה אני לא אומרת לעצמי "וואו, מזל שיש שקט", אני חוששת שאני צריכה להתחיל לתכנן מה לארוז.

בפסח הייתי בבילוי עם שלושה מילדיי, המדריכה הזמינה אותם מאחורי מסך באמירה "בני ישראל, אני משה, בואו אחריי". התגובה של בן הארבע? הוא הסתובב ושאל אותי אם יש צבע אדום. כי לילדיי קול נשי חסר גוף שאומר משהו זה קודם כל אזעקת צבע אדום, ורק אחר כך שומעים מה בכלל נאמר.

בתרגיל הארצי האחרון החלטתם לא לפתור אותנו (כמקובל) אז גם פה היה צבע אדום, הילדים כמובן ידעו שיהיה תרגיל, אבל אמרו "אמא, למרות שזה תרגיל אני אפחד. זה בסדר לפחד?", מחרתיים תעמוד מול אומה שלמה ותאמר שבזכות הצבא עם ישראל כבר לא מפחד מעוד שואה, אבל הילדים שלי מפחדים, לא משואה שניה, אלא מחייהם שלהם, מאזעקות, מלהיות שוב פליטים לתקופה לא ידועה, משיבוש חייהם.

אני מתכננת שיפוץ בית, אחד הכללים הראשוניים למעצבת זה "שהממ"ד יישאר נגיש", והיא, כמי שגרה בעצמה בעוטף עונה "כמובן!". הורים במקומות אחרים תוהים אם בריא להשתמש בממ"ד כחדר שינה לילדים, יש שמועות על גזים וצורך באוורור. לנו אין פריבילגיה שכזו. יש לי 4 ילדים הישנים כל לילה בממ"ד כי אף אחד מהם לא בוגר מספיק לרוץ בשניות ספורות מהמיטה פנימה.

IMGP6051

אני מקווה שפתיחת מעבר ארז המתוכננת תקל על חברינו בצידו השני של העוטף, אני מקווה שהיא לא תקשה עלינו. אני מתפללת שהיא תשמש לשיפור מצבם של אנשי עזה הפשוטים, ולא להובלת חומרים שישמשו לבניית עוד מנהרות, כולי תקווה שזה יהיה פתח התקווה של האיזור כולו, אבל גם אני יודעת שזו בעיקר אשליה עצמית.

ואגב מנהרות, את המנהרות אני מכחישה רוב הזמן. כן, גם אחרי שהתגלתה אחת חדשה עשויה מפיברגלס. אם אתן לעצמי לחשוב עליהן לעומק אני לא בטוחה שאצליח לשרוד את הלילות. אני גרה בצמוד גדר, אתה מבין? אז הדחקה היא הידידה הטובה ביותר שלי.

אבל אתה?

לך אין את הפריבילגיה להדחיק, להכחיש, להתעלם.

אתה ראש ממשלה ותפקידך לנווט את הסירה הענקית הזו, ואנחנו – תרצה או לא – חלק מהסירה. תפקידך לתת מענה לתושבי עוטף עזה, תקווה כלשהי, תוכנית מדינית, משהו שהוא יותר מאשר אמירות ריקות מתוכן והתעלמות מוחלטת.

אני יודעת שיש המון מה לתקן במדינה, אני יודעת שהמצב פה הוא לא הכי בוער על סדר היום בימים אלו, הבעיה היא שגם בדברים האחרים אתה נוהג בדיוק באותה הצורה – התעלמות במקרה הטוב, הסתה במקרה הפחות טוב. אולי בבקשה תתחיל לעשות את העבודה שלך או תתן למישהו אחר לעשות אותה?

שלך

מירית וולך

קיבוץ ארז