הבלוג של דנה מויסון

danamois

תעתועה אפלה

עדכונים:

פוסטים: 44

החל מיולי 2014

הכירו את לילי קווין. היא בת 24, אין לה פרוטה והיא נאבקת לסיים את לימודיה בקולג´ ולעמוד בתשלומי שכר הדירה שלה – וגם למצוא אהבה. אמנם הדברים המעניינים ביותר בניו־יורק השוקקת קורים דווקא לאנשים הסובבים אותה, אבל לילי אוהבת את חייה חסרי המטרה, והיתה מוכנה להמשיך כך אלמלא איימי, חברתה הטובה ושותפתה לדירה – היתה נעלמת. כאן נכנס לחייה בלש ספנסר אומלי ממשטרת ניו־יורק, שגם לו יש לא מעט שלדים בארון. ואילו סכום כסף גדול שנופל לידיה של לילי, והיה צריך להקל על מצבה, מביא בעקבותיו כוחות אפלים ההולכים ומכתרים אותה. ככל שהחיפושים אחרי איימי נעשים אינטנסיביים יותר, מוצאת לילי את עצמה נלחמת על חייה ונאלצת לבחון מחדש את כל מה שידעה על חברתה ועל משפחתה. הגילויים המזעזעים על האנשים שהיא אוהבת מכריחים אותה לעמוד מול אמיתות שישנו אותה לתמיד. הנערה מכיכר טיימס הוא ספר שצוללים למעמקיו ולא מרפים ממנו עד הדף האחרון. פאולינה סיימונס היא מחברת רבי־המכר פרש הברונזה, טטיאנה ואלכסנדר, גן הקיץ והדרך לגן עדן.

25/09/2017

טרם קראתי את סדרת “פרש הברונזה” של הסופרת, ולכן מבחינתי הייתי “טאבולה ראסה”, ללא דעות קדומות או השוואות, לטובה או לרעה.
מדובר בספר ארוך (מאוד), עמוס בפרטים, שההתחלה שלו אינה זורמת או מוצלחת במיוחד, ורק מפני שמחכים לך כל-כך הרבה עמודים בהמשך הדרך ואת תוהה לעצמך, “על מה היא יכולה לכתוב כבר בכל העמודים האלה?” את ממשיכה לקרוא, ספק בסקרנות ספק בייאוש.
הספר הזה מכיל בתוכו מנעד רחב של רגשות – ייאוש (כבר אמרתי) ואז ייאוש מסוג אחר, עצב, תסכול, כעס, שמחה, אהבה, אכפתיות, אמפתיה ותקווה. כל-כך הרבה דברים קורים במהלך הספר הזה, תמהיל מוזר של ספר מתח, רומן רומנטי, פרוזה פילוסופית ודרמה משפחתית. כאילו נתנו לך פתח הצצה לחייה הביזאריים של איזו ניו-יורקית אחת, בלי סיפור מסגרת קוהרנטי אלא ממש “בום” כזה של כל החיים שלה בפרצוף שלך, ואת צריכה להחליט אם את רוצה להמשיך לקרוא הלאה או לסגור את הספר הזה בבת אחת ולתחוב אותו לפינה הרחוקה בספרייה שלך.
ובכן, אני רציתי להמשיך לקרוא. וכך קרה, שמעמוד לעמוד והיכרות מעמיקה עם הדמויות, הקריאה הפכה למרתקת יותר ומייאשת פחות.
על מה הסיפור בכלל? לא שזה משנה יותר מדי, אבל חברתה הטובה ושותפתה לדירה של לילי קווין בת העשרים וארבע נעלמת, והבלש האפל ספנסר אומלי ממחלקת נעדרים נכנס אל חייה ואל חיי משפחתה כרוח סערה. הדמויות הסובבות אותם גם הן קיצוניות ומסתירות סודות משלהן, שסופם להתגלות.
אני חושבת שהיופי בספר הזה הוא לאו דווקא בסיפור המסגרת, שלא יותר מדי מבריק בעיני, אלא בדרך המפותלת שהגיבורה לילי עוברת בעודה מתבגרת והופכת מנערה חסרת תכלית לאישה שיודעת מה היא רוצה. התיאורים על חדוות הציור והאמנות הנכנסת אל חייה של לילי, כמזור לכל צרותיה ומרכיב מפתח בגיבוש זהותה, גורמת לך לרצות להרים מכחול ופשוט להתחיל למשוך אותו על גבי הקנבס. תיאורים אחרים, מפורטים ומדויקים על ההרס והאכזריות של המחלה, מייאשים ומאיימים ורוצים לגרום לך לקבוע תור לבדיקות דם בקופת החולים הקרובה לביתך.
נו, כבר אמרתי שיש בספר הזה הכול מהכול.
לכן, אני גם לא יודעת אם אני רוצה להמליץ עליו או להזהיר אתכם מלהתקרב אליו. אולי קצת משניהם.

פאולינה

עוד מהבלוג של דנה מויסון

Thumbnail

מלכוד 22

המצב הביטחוני הזכיר לי את התקופה בה קראתי את "מלכוד 22". כבר אז תהיתי לעצמי מדוע במקום כה יפה כמו האי פיאנוזה, בני האדם מתעסקים רק במה שרע ומכוער... בדומה למצבנו כיום, גן עדן...

תגובות

פורסם לפני 6 years
Thumbnail

מספרת הסיפורים / ג'ודי פיקו

אזהרה: אם אתם בעיצומה של דיאטה – אל תקראו את הספר הזה. כי כל מה שהקריאה בו תגרום לכם לרצות לעשות זה לאכול לחם וחמאה, לחמניות מתוקות עם פיתולי שוקולד וקינמון, חלה קלועה שהרגע יצאה מהתנור לכבוד שישי, מאפים מתוקים עם מעט ריבה...

כמעיין המתגבר / איין ראנד

מה עוד אפשר להגיד על הספר הזה שכבר לא אמרו? מוזר שכה רבות ההמלצות ששמעתי עליו אך מעולם לא ידעתי מהו למעשה גרעין העלילה – הנוסב סביב הקשר שבין עולם האדריכלות לעולם העיתונאות בעיר ניו-יורק – ואולי זאת מפני שהעלילה מתגמדת...