הבלוג של דנה מויסון

danamois

תעתועה אפלה

עדכונים:

פוסטים: 44

החל מיולי 2014

“מותחן חד כתער (…) המתח מורגש בכל עמוד” (פבלישרז וויקלי) “הרועה הטוב”, רוצח סדרתי אכזרי שלא נתפס מעולם, שב לפעול לאחר הפסקה של עשר שנים. המטרה שלו הפעם היא לפגוע במשפחות הקורבנות שאותם רצח בעבר. ויש לו מטרה נוספת: דייב גרני, הבלש המהולל ביותר בתולדות משטרת ניו יורק, שמנסה להתרגל לחיים שלווים עם אשתו בבית חווה מבודד לאחר שפרש לגמלאות. האם גרני יהיה הקורבן הבא של הרוצח הסדרתי המבריק? ואולי זאת בעצם הדרך היחידה לתפוס את מי שחמק עד כה מטובי החוקרים? תנו לשד לישון, הספר השלישי בסדרת החקירות של דייב גרני, מצליח להיות מרתק ומותח לא פחות מהספרים הקודמים בסדרה, חשוֹב על מספר ועצמי עיניים חזק. כמו שני קודמיו, תנו לשד לישון משלב בין דמות בלש בלתי נשכחת, עלילת חקירה רווית תעלומות וקצב מסחרר. ג’ון וֶרדוֹן, לשעבר איש פרסום, הוא אחד מסופרי המתח המצליחים בעולם. שלושת הספרים בסדרת החקירות של דייב גרני תורגמו לשפות רבות והיו לרבי-מכר, גם בישראל.

04/09/2017

דייב גרני, הבלש בגמלאות – שמוחו עדיין חד כתער – חוזר אל הקוראים עם תעלומה נוספת. במשך שנים על גבי שנים אף אחד לא גילה מי הוא “הרועה הטוב”, הרוצח הסדרתי שעל הכוונת שלו היו בעיקר העשירים כקורח. לאחר הפסקה של כעשר שנים, הוא חוזר לרצוח את בני המשפחה של הקורבנות אחרי שידורה של תכנית טלוויזיה בנושא, שככל הנראה מוציאה אותו משלוותו ומלבה בו את אש הנקמה. גרני חושב שיש כאן יותר מן הנראה לעין, ומתנגד להנחות היסוד עליהן התבססו מיטב החוקרים שטיפלו במקרה במשך השנים. כמובן שהדבר גורם לעוינות כלפיו לגדול ומקשה עליו לקבל גישה למידע רלוונטי שעשוי לזרז את פתרון התעלומה. שוב אני חייבת לציין לטובה את דמותו של ג’ק הרדוויק, שמהווה הפוגה קומית שנונה בתיאור שיחותיו עם גרני, ומוציאה מגרני צדדים חביבים יותר. דמות נוספת היא דמותו של מקס קלינטר, שמרדפו אחר “הרועה הטוב” הרס את הקריירה שלו ואת חייו, עד כי נאלץ לנטוש את חיי הציוויליזציה ולעבור לבקתה מבודדת – מה אני אגיד, אני מתה על כל המשוגעים האלה (אלה שקראו את הספרים שלי יודעים – אימוג’י מתחכם). במהלך הספר הזה אנו נחשפים לא מעט לעולמו הפנימי של גרני, התהיות והחרטות שלו מתערבבות יחדיו וזולגות ממחשבותיו החוצה. דמותו של גרני היא דמות מורכבת ומעניין לקרוא את הסיפור דרכה. בתור סופרת מתח, שאוהבת לקרוא ולשזור בספריה טוויסטים והפתעות ממש עד הרגע האחרון, אני חייבת להצדיע לוורדון על כך שהפך את הפתרון המתבקש לבלתי אפשרי ואז חוזר חלילה. כרגיל, הוא מצליח להפתיע עם הפשטות שבפתרון. מה שכן, מדובר בספר ארוך ועמוס, וכך קרה, שאני, תולעת ספרים בהווייתי, שלוקח לה פחות משבוע לסיים ספר ממוצע ועוד פחות מכך אם מדובר בספר מתח קולח, מרחתי את קריאת הספר הזה במשך כמה חודשים, נותנת לספרים רבים לעקוף אותו בדרך אל קו הסיום. יכול להיות שאם הייתי קוראת את הסיפור ברצף, אולי הייתי פחות מופתעת מגילוי התעלומה (בכל זאת, לקח לי זמן אפילו להיזכר מי נרצח ולמה – אימוג’י מתנצל). מה שכן, אברך על יכולתו של ורדון לכתוב בצורה זורמת שהצליחה לגרום לי להיכנס אל הסיפור מחדש גם לאחר הפסקה ארוכה, ועל קצב טוב בעלילה המסועפת הזו. זה אולי אינו ספרו הטוב ביותר של ורדון, אבל בהחלט מדובר במותחן ראוי ולא הייתי מוותרת על קריאתו, בעיקר לא לחובבי הבלש דייב גרני. 966641

עוד מהבלוג של דנה מויסון

Thumbnail

מלכוד 22

המצב הביטחוני הזכיר לי את התקופה בה קראתי את "מלכוד 22". כבר אז תהיתי לעצמי מדוע במקום כה יפה כמו האי פיאנוזה, בני האדם מתעסקים רק במה שרע ומכוער... בדומה למצבנו כיום, גן עדן...

תגובות

פורסם לפני 6 years
Thumbnail

מספרת הסיפורים / ג'ודי פיקו

אזהרה: אם אתם בעיצומה של דיאטה – אל תקראו את הספר הזה. כי כל מה שהקריאה בו תגרום לכם לרצות לעשות זה לאכול לחם וחמאה, לחמניות מתוקות עם פיתולי שוקולד וקינמון, חלה קלועה שהרגע יצאה מהתנור לכבוד שישי, מאפים מתוקים עם מעט ריבה...

כמעיין המתגבר / איין ראנד

מה עוד אפשר להגיד על הספר הזה שכבר לא אמרו? מוזר שכה רבות ההמלצות ששמעתי עליו אך מעולם לא ידעתי מהו למעשה גרעין העלילה – הנוסב סביב הקשר שבין עולם האדריכלות לעולם העיתונאות בעיר ניו-יורק – ואולי זאת מפני שהעלילה מתגמדת...