Saloona

• >> דנה גילרמן, 05/05/2010
• 2 תגובות
• 0

בבית הספר היסודי הייתי מנהיגת האופוזיציה. לאופוזיציה התקבלו כל אותם ילדים שהתנגדו לשלטון של מלך ומלכת הכיתה (מעמד חברתי מעורר אימה שנוהגים לדכא, ובצדק, במרבית בתי הספר), או שנדחו על ידי שלטון זה. ההתנגדות המשותפת יצרה תחושה של קבוצה מלוכדת בעלת כוח שאינה צריכה להתיישר על פי משטר מסוים ואינה צריכה לעמוד בקו תקן חברתי כזה או אחר.

ביום שישי אחד, במסיבת כיתה, התרחשה הפיכה בקבוצת המקובלים. מלכת הכיתה הודחה ואני התבקשתי למלא את מקומה. כמובן שקיבלתי עליי את התפקיד, וכמו כל מלכה רחבת לב הצעתי למלכה המודחת לחלוק איתי את המלכות.

גם לחממת האמנים העצמאיים ביריד "צבע טרי" נבחרה קבוצה של מקובלים. אלו נבחרו על ידי ועדה אמנותית שכללה את מיטב אנשי המקצוע: האמן יאיר גרבוז, האוצרים דרורית גור אריה, אורי דסאו והדס מאור, האספנית מריון נגר והגלריסטיות נעמי גבעון ותמר דרזדנר. השופטים קיבלו מאות תיקים אנונימיים לידיהם ובחרו מתוכם 66 אמנים. יהיו שייטענו שלא באמת מדובר בתהליך אנונימי. חלק מהאמנים שנבחרו כבר הציגו בעבר, ויש להם כתב יד מוכר שקל לזהות, כמו אמן הרחוב know hope, פלג דישון, בוגר מדרשה צעיר שמזוהה עם תהליך יצירה ייחודי, בועז קדמן, טל אמיתי, איתן בוגנים ושרית רוזן. אך גם אם כן, מדובר במקרים בודדים.

השנה נוצר מצב מעניין: האמנים שלא התקבלו לצבע טרי לא איבדו את הביטחון, או חזרו הביתה מבוישים, וחשבו לשנות מקצוע. להיפך, הם בחרו להציג את היצירות שנדחו בתערוכה מקבילה במרכז עמיעד הסמוך, באותם תאריכים. את התערוכה יזמו יעל בן שלום ומיכל ריבלין, שתי אמניות בוגרות המדרשה, והיא זכתה לכותרת "סלון הדחויים", על שם התערוכה האלטרנטיבית הראשונה בתולדות האמנות, שנוסדה בשנת 1863. בתערוכה זו הוצגו עבודות שנדחו על ידי האקדמיה לאמנויות היפות בפריז ולכן לא הוצגו ב"סלון הרשמי". הציגו בה מייסדי הציור האימפרסיוניסטי בהם סזאן, פיסארו ואדוארד מאנה, שהציג את הציור מעורר הסקנדל "ארוחת בוקר על הדשא".

אין ספק ששאלת הבחירה היא עניין של טעם ושל אופנה, אך שני הקריטריונים האלו הם תלויי פוליטיקה ועמדות כוח, מקום ותקופה. פעמים רבות הבחירה נעשית דווקא על סמך המוכר, הידוע ואולי גם המעט מקובע (ממש כמו מלכת הכיתה. אצלי אמנם היתה מלכת כיתה בעלת עור, שיער ועיניים כהות, אך בדרך כלל מדובר בילדה בלונדינית יפה בעלת עיניים כחולות).

לצערי, מעיון מהיר בעבודות של מקובלי "צבע טרי" ומשתתפי "הדחויים", גיליתי שלמרות היותי מנהיגת אופוזיציה בעברי, המבט שלי מזהה איכות עם קריטריונים מסוימים, שכנראה על פיהם גם קבעה הוועדה. לכן הפעם אתאפק ולא אמליץ על אמן זה או אחר, על עבודה כזו או אחרת. העבודות יפורסמו באתר, נתונות לשיפוטן של הצופות. בימים הקרובים אסתכן ואפרסם בבלוג כמה המלצות קנייה מההיצע הרב שביריד וסביבותיו.

» לחצו כאן כדי לצפות בתמונות נוספות מתוך צבע טרי 3.

» לחצו כאן כדי לצפות בתמונות נוספות מתוך סלון הדחויים.

צבע טרי: האנגר 1, נמל יפו. תאריכים 5.5-8.5

סלון הדחויים: עמיעד 12, שוק הפשפשים. תאריכים 5.5-8.5

• תוכן לא ראוי
• 2 תגובות
•  שתפו בפייסבוק

תגובות בפייסבוק

תגובות