הבלוג של dalitush

dalitush

עדכונים:

פוסטים: 59

החל מפברואר 2014

לבחור בי זאת עבודה קשה; עבודה יומיומית מאתגרת. הבנתי שצריך לטפח ולהשקות תמיד, כי אם לא אני נובלת. שנת 2015 היא בהחלט השנה שלי.

28/12/2015

אני מטיילת לי בשכונת הילדות שלי בכרמיאל והכול שקט ורגוע. פתאום רצה אליי ילדה בלונדינית ממש קטנטנה עם חיוך שובה לב, ורק לאחר שנייה אני מבינה שזו אני בת החמש. היא מגיעה אליי ומחבקת אותי מאושרת עד הגג. אני מביטה בה באהבה, יורדת אל גובה העיניים שלה, מנשקת אותה בשתי הלחיים ועוטפת אותה חזק. כשהיא משתחררת מהחיבוק שלי היא צועקת אליי בגאווה “דלית, עשינו את זה!” אני מחייכת אליה שוב, מחבקת אותה ומציעה לה שאקח אותה לטיול על הכתפיים שלי. היא מסכימה כמובן ואני מרימה אותה בלי שום בעיה. אז, אנחנו מגיעות אל שכונת הילדות הבוגרת שלי בקרית ביאליק. היא עדיין על הכתפיים שלי ויחד אנחנו צועדות אל עבר הבית של חברה שלי. כשאנחנו כמעט מגיעות ליעד היא נעלמת כלא הייתה ופתאום מופיעות בקצה הרחוב שתיים מחברותיי הטובות היום. יחד אנחנו ממשיכות ללכת צוחקות מאושרות.

אני מתעוררת מהחלום עטופה בתחושת אהבה ובעיקר התרגשות. דלית הקטנה הופיעה לי בחלום וסימנה לי שוב את הדרך שקצת אבדה לי בחודשים האחרונים, ומצד שני גם נתנה לי סימן – תשחררי אותי. תשחררי את הקורבן, את התלות, את ההזדקקות. קשה לשחרר ילדה מתוקה עם שיער בלונדיני חלק ועיני שקד חומות וגדולות, ובעיקר קשה לשחרר ילדה קטנה ושברירית כל כך, אבל בהחלט הגיע הזמן.

אני בת שנה

אני בת שנה

שנת 2015 ממש עוד רגע נגמרת ובזכות דלית הקטנה, אני בוחרת בי ככוכבת של שנה. זאת הייתה שנה משמעותית מאוד עבורי. שנה גדושה בתובנות חדשות, למידה, הקשבה, הצבת מראות וחיפוש עצמי. שנה שבה לראשונה התיאוריה הפכה הלכה למעשה ופשוט לא הסכמתי שיזלזלו בי ושיוותרו עליי; גם אם המחיר ששילמתי היה לעזוב מקום עבודה שאהבתי את התפקיד שעשיתי. השנה הבנתי שאני צריכה לסלוח לי באמת, להשאיר את העבר בעבר ולהתמקד בהווה ואז גם אוכל להיות ממוקדת יותר, עסוקה בעשייה במקום בהתבוננות.

החשוב מכל הוא שהשנה לא וויתרתי לי; התעמתי גם אם היה קשה וכואב. עשיתי טעויות ולאחר כמה ימים של הלקאה עצמית ועצב, גם למדתי מהן. בשקט בשקט, מבלי שאף אחד הרגיש, בחודשיים האחרונים לערך נפלו האסימונים ואני כל כך גאה בי.

אני היום

אני היום

יש לי עוד שפע חלומות. אני רוצה לחשב מסלול מחדש ולבחור תחום אחר בהיבט המקצועי. אני רוצה להגשים חלום ישן ולנסוע לכמה ימים לזלצבורג ולערוך סיור באתרים שבהם צולם הסרט “צלילי המוסיקה” שאני כל כך אוהבת. אני רוצה לעבוד על הגמגום ולהתחייב לכך. למצוא זוגיות נכונה לי ופשוט להיות אני – הדלית שיש בה שמחת חיים, חיוך, נתינה וטונות של אהבה.

2016 בואי. אני מחכה לך!

תמונה נושא: Shutterstock

עוד מהבלוג של dalitush

תצוגה מקדימה

הקסם של דיסני מגיע לקריות: אלאדין ויסמין בקרית ים

כל שנה נשאלת אותה שאלה: לאיזה מחזמר ניקח את הילדים בחנוכה הקרוב? "היי סקול פסטיגל"? "הקוסם"? או אולי "פיטר פן"? אין ספק; מדובר בהפקות מושקעות ומוקפדות וכבודן במקומן מונח. אך אי שם בקרית ים ישנה אלטרנטיבה מקסימה, איכותית...

תגובות

פורסם לפני 4 years

"המשקפיים של סבתא": ספר ילדים שהוא שיעור בעזרה, יזמה ונחישות.

הורים יקרים, דודים ודודות, גננים וגננות, אנשי מקצוע לגיל הרך, ואנשים שילדים הם עולם יקר לליבם. הפוסט להלן מיועד עבורכם. קבלו המלצה אישית ממני לספר ילדים מיוחד מאוד, שחי ונושם את רוח התקופה שבה אנו חיים. אזהרה קטנה. אני...

תגובות

פורסם לפני 5 years

אני השברירית? חוגגת שש שנים של לידה מחדש

אני לא זוכרת הרבה. בטח שלא שעה מדויקת. אני רק זוכרת שבדיוק היום, (26.3.15) בשעה הזו פחות או יותר (שעת בוקר די מוקדמת), התעוררתי לאחר שישנתי יממה שלמה. את עיני סנוורו אורות ניאון בוהקים, ובלית ברירה, לאחר כמה שניות או דקות שמעתי...

תגובות

פורסם לפני 5 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה