הבלוג של דפנה אולמן בארי

מיומנה של אמא מתבגרת – השראה-יצירה-לייף סטייל

בשנים האחרונות, תמיד כששאלו אותי שאלה שאמורה לאפיין אותי, הדבר הראשון שעלה לי - שאני אמא, קודם כל אמא, לפני אישה, לפני רעייה, לפני דפנה המצחיקה, דפנה המוכשרת, א מ א. גם עכשיו אני אמא, ברוך השם, רק שעכשיו אני אמא מתבגרת, אמא לשתי... +עוד

בשנים האחרונות, תמיד כששאלו אותי שאלה שאמורה לאפיין אותי, הדבר הראשון שעלה לי - שאני אמא, קודם כל אמא, לפני אישה, לפני רעייה, לפני דפנה המצחיקה, דפנה המוכשרת, א מ א. גם עכשיו אני אמא, ברוך השם, רק שעכשיו אני אמא מתבגרת, אמא לשתי בנות גדולות כבר, לא יאומן, איך הזמן עובר מהר.. אמא לגברת בת 20, חיילת משוחררת, ולנערה בת 15, שהיא היא המתבגרת של הבית, ואני עכשיו הועלתי בדרגה, גם אני מתבגרת, אמא מתבגרת… לי ולבעלי יש יותר זמן איכות ביחד, לי יש יותר זמן ופנאי לעצמי, לעשות רק מה שאני באמת אוהבת, לכתוב, לצלם, ליצור, לטייל, לעשות חיים וללמוד דברים חדשים. בהתחלה לא ידעתי מה לעשות עם הזמן הזה, מהר מאוד למדתי… ומצאתי שאני גם ממש נהנית, והחיים שלי מלאים מכל הטוב שבעולם, אשמח לשתף אתכם…

עדכונים:

פוסטים: 22

החל מיוני 2011

אז אני ובעלי היינו, עם עוד כמה עשרות אלפים, במופע המחווה לאריק איינשטיין בפארק הירקון, וזו הייתה חוויה מרגשת של נוסטלגיה ישראלית במיטבה. כן, הייתי בכל כך הרבה הופעות בארץ, ורק עכשיו, הייתה הפעם הראשונה שלי במופע בפארק הירקון…

08/10/2014

אז אני ובעלי היינו, עם עוד כמה עשרות אלפים, במופע המחווה לאריק איינשטיין בפארק הירקון, וזו הייתה חוויה מרגשת של נוסטלגיה ישראלית במיטבה. כן, הייתי בכל כך הרבה הופעות בארץ, ורק עכשיו, הייתה הפעם הראשונה שלי במופע בפארק הירקון…

בעבר, בכל פעם שרק חשבתי להגיע למופע שם, התעייפתי עוד לפני… מהפקקים, מהתורים ומהבלאגן, ונהגתי ללכת להופעות אינטימיות יותר, (טוב לא כולן, הייתי במופע של כוורת בירושלים בשנה שעברה, ושלמה ארצי בקיסריה, מליון פעם ברור!!). חייבת להגיד שהייתה לי חוויה טובה מאוד אתמול, החל מהנסיעה ברכבת (הייתי חייבת לדלג לפחות על הפקקים בדרך…) דרך הסדר והארגון בפארק הירקון וכלה במופע עצמו שהיה מרגש ברמות!!

שמחתי לראות את התקתוק והיעילות בכל מקום, הגענו ברכבת מחיפה, כשעה וחצי לפני המופע, אני כמובן כבר הייתי די בלחץ שזה ממש מאוחר ושהיינו צריכים להקדים, בגלל הסיפורים ששמעתי על הבלאגן במקום, ועל אלפי אנשים, ורציתי לדעת שהכל יהיה בסדר עם הכרטיסים, אבל החלטתי לבוא רגועה.. ובכלל החלטתי עם עצמי עוד מהבית, שמה שלא יהיה, זאת חוויה! אז הגענו וכבר ההרגשה הייתה טובה, בקופות לא היו תורים בכלל, התורים היחידים שהיו, זה לדוכני האוכל בחוץ!! לקחנו את הכרטיסים, היו לנו הזמנות, והן היו גם לשער 1, שזה ממש על הבמה.. נכנסנו כמו גדולים, הכל היה רגוע, אפילו בדוכן האוכל בפנים לקח רק כמה דקות להמתין, היו עשרות תאי שירותים זמינים, ועוד המון מקומות ליד הבמה לשבת… אני כבר חשבתי שאם הגענו מאוחר אני עומדת ליד הגדר בחוץ… אז כמובן שההפתעה הייתה גדולה, התמקמנו לנו באזור מעולה, קרוב לבמה, טיפה בצד, בין כל המשפחות שהגיעו מצוידים עם שמיכות ומחצלות מהבית, עם המון מקום פנוי מלפנים, שעוד אפשר למתוח את הרגליים, ראינו את השטיח העצום הזה של האנשים שעמדו מאחור, והרגשנו כמו מלכים!

בזמן שחיכינו שהמופע יתחיל הבחנתי בצוות צילום שמסתובב בין האנשים בקהל, ואמרתי לבעלי, “יא.. בא לי שיראיינו אותנו…” אז “היקום” שמע ושלח את המראיינת, היפה מאוד יש לציין, של הערוץ הראשון (זה עוד הצלחתי להבחין שרשום על המיקרופון, מרב התרגשות ומבוכה..) ישירות אלינו, “תרצו להתראיין?” שאלה המראיינת היפה, ואני, כמו הילדים שמתלהבים ואומרים “אני, אני” ובסוף שבאים אליהם הם מתביישים… זהו שאני החלטתי שאני מתגברת… ועניתי בשמחה על השאלות המתקילות, שלא היה לך זמן להתאמן עליהן בבית… היה נחמד, אין לי מושג מתי והאם שודר, לפחות אמרתי לבעלי, שמזל שזה בערוץ הראשון (מבלי להשמיץ…) ולא הרבה (לפחות לא הרבה ממי שאני מכירה) רואים…

חיכינו עוד קצת, עשינו סלפי, העלתי תמונות לפייסבוק, בשלב הזה עוד הייתה קליטה… וראינו את כל האחרים שהעלו תמונות והבנו שגם הם בקהל. ואז זה קרה… רק אז הבנתי, שהמקום המרווח הזה שהיה לנו… איך שמתחיל התו המוסיקלי הראשון, מסתיים מייד, ותוך שניות נעמדים ומתחככים מלפניך, מאחוריך ומצדדיך עוד מלא אנשים…
לבלוג1 (2)

ואז עלה שמעון פרס, האיש והאגדה, שגם הוא כמונו הגיע מחיפה, מהנחת אבן פינה לשכונה חדשה, (הוא לא הגיע כמונו ברכבת… ועכשיו כשאני חושבת על זה, אולי גם הוא נתקע בפקקים ובגללו התחילו באיחור קל?!…) אז אם הוא לא עייף, אז מי אני שאתלונן בכלל… אז מר פרס ברך, והערב התחיל רשמית!

בזה אחר זה עלו לבמה אמנים רבים, ממיטב הזמרים והנגנים בארץ, ההפקה שהרימה ערב מדהים ומרגש, וידעה לבחור את הליהוק האדיר הזה, ולהתאים לכל אחד, עם הצבע והגוון המיוחד שלו, את השיר המתאים לו, ולעשות את השילובים הכל כך מיוחדים האלה בין האמנים, העיבודים המוזיקליים היפים, המעברים החלקים בין אחד לשני, ועל הכל תפאורה מדהימה, עם וידאו ארט יצירתי ומיוחד, עם סרטונים וקטעי קול של אריק איינשטיין מראיונות שונים, שלפחות לי בחלק מהמקרים עשו צמרמורת… דרכם התחברנו כל פעם מחדש לאריק איינשטיין שכולנו כל כך אוהבים, וכך גם “הוא” היה שם… נכון שבחייו מופע כזה להמונים, לא היה הסגנון שלו, אך יחד עם זאת, הערב היה מחווה יפה ומכובדת מאוד.

המופע היה אדיר, הופיעו ענקי המוזיקה הישראלית, שרובם זכו לעבוד, לשיר או לנגן עם אריק איינשטיין בחייו, והרגישו היטב את החיבור, ואמנים צעירים יותר שנתנו כבוד וביצעו שיר מרשימת השירים המכובדת. בין האמנים שהופיעו, שלום חנוך, מיקי גבריאלוב, שם טוב לוי, ברי סחרוף, יצחק קלפטר, יהודית רביץ, קורין אלאל, דפנה ארמוני, דני סנדרסון, מוני מושונוב, צבי שיסל, משינה, נינט, ריטה, שלומי שבת, מוש בן ארי, קובי אפללו, מוניקה סקס, פיטר רוט, דוד דאור, ארכדי דוכין, מיכה שטרית, דודו טסה, דני רובס, קרולינה, אברהם טל ועוד.. כל אחד שם באמת היה מרוגש מהמעמד, ונתן את הכל, הביצועים לשירים היו מעולים, ובעיקר הכל היה נוסטלגי ומרגש. הביצוע המרגש של הערב, היה ללא ספק בשיר “עטור מצחך” כאשר ההרכב המקורי יוני רכטר, יהודית רביץ וקורין אלאל שרו על הבמה, והתמזגו עם קטעי השירה של אריק איינשטיין ששודרו על המסך בתיאום מושלם.

embedded by Embedded Video

ואכן הקטעים הכי מרגשים, מלבד קטעי הוידאו, היו השילובים המוזיקליים שהיו על הבמה, שילובים שלא היינו רואים במקום אחר, כמו זו של גרייניק ואלתרמן עם דני רובס ורועי בר נתן , דני סנדרסון עם משינה, ברי סחרוף ויצחק קלפטר, ריטה ומוש בן ארי, והחיבור שהכי דיבר אלי אישית שם, הוא של חברתי היקרה והמוכשרת דפנה ארמוני, שחברה לשלום חנוך בשיר אבשלום, כאילו לא עברו כמעט שלושים שנה, היה מרגש!!

לבלוג (2)

לסיכום החוויה, היה ערב אדיר, שלוש שעות מהנות, של נוסטלגיה ישראלית, ממיטב השירים שאנחנו אוהבים, וכ-40000 אנשים בקהל, אווירה מחשמלת…

בהמשך לסדר והארגון, ברכבת חזרה, הפתיעו אותנו לטובה והוסיפו שתי רכבות מאוחרות בסיום המופע, הפנו את האנשים בחוץ בסדר מופתי למי שאין עדיין כרטיסים, ולמי שהיו, כרטסו כבר מחוץ לתחנה, כך שכל הנחיל הגדול הזה של האנשים, נכנסו ישירות לרציף מבלי להתעכב בפנים ולהעביר כרטיס, כולם נכנסו לרכבת, כולם מצאו מקום לשבת (הרב לפחות…) ותוך שעה היינו בבית כבר (רכבת מאספת בכל זאת..), תענוג של יעילות!

אז כל הכבוד להפקה אדירה ומתוקתקת, יצאנו מרוצים ובעיקר צרודים… :))

זו אותה האהבה
מילים: אריק איינשטיין
לחן: יוני רכטר

כשהיינו צעירים
את זוכרת,
אז פרחה האהבה
והיום אחרי שנים
אין אחרת -
זו אותה האהבה.

“השתנית אהובי”-
את אומרת
וגם את אהובתי.
“על הכל הייתי שוב,
שוב חוזרת”
כמה טוב שאת איתי.

כשאת איתי שמחה וצוחקת
אז אני צוחק איתך,
וכשאת פתאום בוכה וכואבת
אז אני הולך איתך.

“תחבק אותי עכשיו”-
את אומרת
אז גם את אהובתי.
“על הכל הייתי שוב,
שוב חוזרת”
כמה טוב שאת איתי.

עוד מהבלוג של דפנה אולמן בארי

תצוגה מקדימה

הנבחרת (או איך בחרתי לשדרג לעצמי את החיים)

לפני כחודש הסתיימה לה הנבחרת, מפגש הסיום היה מאוד מרגש, וגם קצת עצוב, תמיד עצוב קצת כשמשהו נגמר, במיוחד כשזה משהו טוב! אך זוהי בעצם רק ההתחלה, התחלה של החיים החדשים שלנו, כפי שאנחנו מכירים עכשיו... כבר אי אפשר לחזור לאחור!!...

תגובות

פורסם לפני 4 years
תצוגה מקדימה

אז מה היה לנו השנה (או סיכום מרגש קטן..)

רגע לפני שמתחילה לה שנה חדשה, הנה כמה מהרגעים הכי מיוחדים מהשנה הנוכחית. הכי מרגש: זאת הייתה שנה מיוחדת בה בתחילתה הבת הגדולה שלי השתחררה מהצבא, וכעת בסיומה, הבת הקטנה שלי קיבלה את הצו הראשון שלה... קשה לי להאמין שגם זה...

תגובות

פורסם לפני 4 years
תצוגה מקדימה

אפשרי גם בריא, או הדרך שלי לטבעונות

אז גם אני בדרך לשם, להיות טבעונית, בתהליך עדיין, הבת שלי המתבגרת, לא מבינה מה זה אומר בתהליך בטבעונות... "או שאת טבעונית או שאת לא..." אצלי זה בא לאט לאט, כל פעם קצת... אולי אני גם פוחדת להכריז, כך אני אדע שאין דרך חזרה... האמת...

תגובות

פורסם לפני 5 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה