הבלוג של ארנה קזין

לאן הולך הכסף

כותבת סיפורים, מסות, מאמרים וכתבות. עורכת. מנחה סדנאות: של כתיבה עיונית פוליטית, של כתיבת יומנים ושל ביקורת תרבות

עדכונים:

פוסטים: 44

החל מיולי 2010

או: איך קיבלתי את ההחלטה להפסיק לקנות ספרים ברשתות הגדולות

19/07/2010

האם שמעתם על פרשת שעון הנוכחות הביומטרי ב”צומת ספרים”? אזכיר בקצרה וברפרוף: מנהלי רשת “צומת ספרים” ביקשו לחייב את עובדי סניף “הספרייה” הגדול בדיזנגוף סנטר להצהיר על שעות העבודה שלהם באמצעות שעון נוכחות משוכלל, שנוטל מהעובדים טביעת אצבע – דבר שמפר על פניו את זכותם של העובדים לפרטיות. עובדת הסניף, מעין דק, הובילה מאבק משפטי וציבורי מרשים נגד ההחלטה הזאת, ובינתיים המאבק נשא פרי: לאחר שפוטרה, הוחזרה לעבודתה בצו בית משפט והיא לא תחויב להיענות לצווי השעון המתוחכם [ראו אחד הדיווחים על הפרשה כאן]

כל הסיפור הזה גרם לי לעצור ולחשוב על הרגלי קניית הספרים שלי בכלל, ועל היחס שלי לסניף של “צומת ספרים” בדיזנגוף סנטר בפרט. החלטתי לערוך רשימה של סיבות בעד קנייה בסניף ונגדה. הנה מערכת השיקולים לפניכם:

למה כדאי לקנות בסניף הספרייה של צומת ספרים בקניון דיזנגוף סנטר:

1. זה נוח. יש מיזוג. אפשר לעשות עוד סידורים בקניון.

2. הסניף מרווח. יש בו כיסאות לקריאה.

3. פינת הילדים בקצה החלל חביבה ונעימה. אפשר להשתהות שם עם בתי שעה ארוכה, לקרוא בספרים, גם כאלה שאין לנו כוונה לקנות.

4. יש כמה עובדים מקסימים בסניף. במיוחד אחד ותיק, שאיני יודעת את שמו, אבל נדמה לי שהוא הומו, והוא יפה בעיני, ונראה לי תמיד משכיל וחכם וממליץ המלצות נבונות, אישיות, כנות.

5. אפשר להשיג ספרים בהנחה גדולה, תלוי במבצע.

למה ממש לא כדאי לקנות בסניף הספרייה של צומת ספרים בקניון דיזנגוף סנטר:

1. ההנהלה של הרשת החליטה לחייב את העובדים להצהיר על העבודה שלהם בשעון נוכחות משוכלל, שמיועד לשפר את יכולת ההנהלה לשלוט בעובדים, לדלות מהם פרטים.

2. כסף שהולך מהכיס שלי לסניף של צומת ספרים עובר ברובו לבעלים ולא לעובדים. אלה האחרונים משתכרים בהתחלה לא יותר מ-21 שקלים לשעה –  ולא חשוב מה עמוקה ורחבה השכלתם. אמנם עם הזמן אפשר לבקש העלאה אבל זבניות בעלות ותק מתקשות להגיע לשכר שעולה על 24 שקלים לשעה. מנהלים עשויים להעפיל אל 26 שקלים לשעה.

3. כדי להשתכר מעט יותר העובדים נדרשים להמליץ על ספרים שבמבצע. הבונוסים מתקבלים לפי הצלחתן של ההמלצות. לא משתלם לעובדים להמליץ על ספרים שאינם “מומלצי החודש” [ואלה פעמים רבות ספרים של הוצאת זמורה ביתן, מבעלי הרשת]. כלומר, העובדים מתבקשים להימנע מהמלצות אישיות לפי טעמם ושיקול דעתם המקצועי [ראו פרטים נוספים במאמר מעניין שהתפרסם באתר העוקץ, כאן]

4. זבנים מתקבלים לעבודתם – לא לפי השכלתם בספרות, אלא לפי יכולות המכירה והשיווק שלהם. למעשה, אהבת הספרות ויושרה מקצועית בתחום הספרותי עשויות להכשיל את מאמצי המוכרים להתקדם ברשת. הטעם הספרותי שלהם עשוי לחרוג מרשימת המומלצים במבצעים, ולחבל ביעדי המכירות של הרשת.

5. בכל פעם שאני קונה ספר בצומת ספרים בקניון – המשמעות היא שלא קניתי את אותו ספר בחנות קטנה בעיר. החנויות הקטנות – נניח, “לוטוס” העניינית והאינטימית ברחוב אלנבי, “סיפור פשוט” המסוגננת ברחוב שבזי, “תולעת ספרים” האליטיסטית והחיננית בכיכר רבין, או חנות הספרים לילדים “אמילי” בשדרות בן גוריון, או החנות לספרים יד שנייה, “רובינסון”, בנחלת בנימין -  מתקשות לשרוד מול ענקי המבצעים. אני זקוקה לחנויות הספרים הקטנות האלה בשביל הקשר האישי, ההמלצה הכנה, הרעיונות.

6.בכל פעם שחנות ספרים קטנה נסגרת, העיר מאבדת מרכיב במגוון שלה. מרקם החיים שלה מצטמק. עיר מגוונת היא עיר חיה. עיר אחידת רשתות היא עיר מפלסטיק.

7. המבצעים שמובילות רשתות הספרים חונקים את הוצאות הספרים הקטנות. קשה מאוד – כמעט בלתי אפשרי – להביא ספר חדש אל ידיעת הקהל אם הוא לא נכנס למבצע.

8. בגלל סיבה 7, קשה יותר מתמיד לפרסם ספרים בישראל. אם ספר מצליח להגיע לקהל הרחב, זה קורה בדרך כלל בגלל המבצעים, והתמלוגים שנשארים לסופרת פעוטים. אם הספר החדש אינו משתלב במבצע, הוא נעלם באחד המדפים האחוריים ונופח את נשמתו הציבורית עד מהרה.

9. בגלל סיבות 7 ו-8 חשוב להיאבק לטובת חוק המחיר האחיד. חשוב שאנשים יתרגלו לקנות את הספרים הזולים שלהם בחנויות יד שנייה. אין בעצם שום צורך במבצעים –  דרושה רק סבלנות. הרי הספר הוא לא מוצר שמתקלקל.  כשם שבחו”ל נהוג לחכות לכריכה הרכה, הזולה – כדי לחסוך כסף – לפני  שקונים ספר חדש ומדובר, כך גם הקהל בישראל יכול לחכות כמה חודשים עד שהספר החדש מתיישן מעט, ולקנות אותו בזול. כדי שנתרגל לכך, חשוב להפסיק לקנות ספרים חדשים במבצע ברשתות הגדולות. חשוב להתחיל לחפש חנויות יד שנייה, וחנויות קטנות בעלות מגוון ספרים ישנים כחדשים.

10. יותר מדי ספרים ישנים, מעניינים, חורגים מהשורה, חסרים בסניף “הספרייה” הגדול של צומת ספרים בקניון.

טוב, נראה לי שההחלטה שלי קלה. אפסיק מעתה לקנות ספרים בסניף “הספרייה” של צומת ספרים בדיזנגוף סנטר. אצא לרחוב. אחפש הרפתקאות בחנויות הקטנות. אקווה שרבים יצטרפו אלי, שהמחאה תירשם, אבל לא אתפלא אם שום דבר לא ישתנה.

עוד מהבלוג של ארנה קזין

שיחה חפוזה עם שלי יחימוביץ' על כוחה של השפעה

בהקשר של נשים ופוליטיקה, קשה לי לחשוב על בשורה מעוררת ומשמחת מזו: בימים אלה שבהם העולם מציין מאה שנה לאירועי יום האשה הבינלאומי, מכריזה פוליטיקאית בכירה בישראל כי היא מועמדת לראשות מפלגה גדולה. זו בשורה מעוררת ומשמחת...

תגובות

פורסם לפני 8 years

פוסט לידה

---בראש השנה, בשלוש וחמישים לפנות בוקר, ילדה בת זוגי מיכל את בתנו, אחות לנעמי. ---אני כותבת את הדברים האלה שישה ימים לאחר הלידה. שעת בוקר מאוחרת. מהרחוב נשמעים שירת בולבולים, צווחות של דררה וקולות של מקדחה. התינוקת, יעל, נמה...

תגובות

פורסם לפני 8 years

מניפסט האוהלים - טיוטת הצעה

אני מבקשת להחרות להחזיק אחרי מרב מיכאלי, ניר ברעם ואחרים הקוראים לראשי המחאה: אל תציבו רשימת דרישות. אל תישבּו בשיח הקפיטליסטי של ההסדרים והתן והקח והעלות-תועלת. המשיכו להרים את...

תגובות

פורסם לפני 8 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה