הבלוג של קרין מילשטיין

הכל אפשרי …corny

סטייליסטית, מאמנת כושר ובוגרת תואר שני לתקשורת ועיתונאות. זה מה שיוצר את הבלוג על תרבות, סגנון חיים, טיולים, ביקורת ספרותית, שירה ועוד... מוזמנים לקרוא, להגיב ובעיקר להנות... XOXO אחת שיודעת ;-)

עדכונים:

פוסטים: 535

עוקבים: 17

החל מדצמבר 2013

המחנכת מתלוננת על הילד? הגננת חושבת שהילד עצוב? אולי הבעיה אינה רק בילד…. פעמים רבות, ברצוננו להיות הורים טובים ומוצלחים אנו מתמקדים בדרכי הטיפול בילד. אך, לפעמים אנו שוכחים שלא פחות חשוב זה לטפל בנו כהורים… המודלים לעזרה רגשית להורים,בניגוד למענה הטיפולי לילדים, אינם ברורים, מובנים ומקצועיים די הצורך, לא מבחינה תיאורטית ולא מבחינת הפרקטיקה. הספר פונה לכל אדם שהורות מסקרנת אותו, למי שעוסק בהורות שלו ולמי שמנסים לסייע להורים. מטרת הכתוב היא לעורר חשיבה,רגש ולהציע חוטים מקשרים להבנה ולמפגש עם מעמקי החוויה ההורית הכללית והאישית.

17/01/2016

20160114_193801~2

“אין הורה בלי ילד”, אבל למעשה הורות הופכת להוויה מרגע שאדם מודע לכך שהוא הורה למישהו. מרגע שהפך לאדם שהוליד או ילד צאצא ועד מותו הוא הורה, לטוב ולרע. ההיעדרות, הקושי, ההצלחה או המורכבות של הקשר, אינן מעלות או מורידות מכך שזהו שלב התפתחותי מרכזי.
החוויה של ‘להיות הורה’ מתחילה מהרגע שאנחנו חובקים ילד (ויש יאמרו אף קודם) ומתחילים היחסים בינו או בינה לבינינו. בין אם ההורות מתחילה כצורך אישי,חברתי, ביולוגי או משפחתי, או כהתפתחות כמו טבעית של מהלך החיים, הרי שבפועל היא מתפתחת, נוצרת, מתהווה ומשתנה במהלך הזמן.
מול ההורות כולנו מגיעים מתוך היסטוריה אישית, תפיסות, ציפיות ומחשבות, מודעות ושאינן מודעות. במפגש עם משימות החיים, התולדה של כל אלו תבוא לידי ביטוי במעשים שלנו כהורים.
ההורות נתפסת כהתפתחות טבעית, ברורה כמעט מאליה, של חינו הבוגרים. לעיתים קרובות מתייחסים להורות כאל תפקיד, ולעיתים אף כזהות.

בעידן שבו אנו חיים, רווח היחס להורות כאל חלק משמעותי מהתפתחות הזהות האישית. אך יחד עם זאת, מקומן של הקהילה והמשפחה, שבעבר ספקו מסגרת מתערבת ותומכת להורים, השתנה עד מאוד.
הספר מהווה ניסיון למחשבה שנייה על התהליכים הרגשיים שמלווים את שלב ההתפתחות המרכזי ביצירתיות הבוגרת- ההורות. הוא אינו עוסק בילדים ובגידולם, אלא בהורה ובהתפתחותו, תוך נגיעה במגוון רחב של סיפורי חיים והתמקדות במודל הטיפול הפסיכו דינמי בהורות, כמודל ייחודי המציע מענה אפשרי של שיח רגשי עמוק עבור הורות המלווה בחוויה של סבל ורגשות קשים.

השינוי הרגשי המשמעותי בהורות הוא המעבר מהוויה שעיסוקה הוא בעצמיות ובזוגיות להוויה הורית שבמרכזה הילד הצעיר- הוויה של טיפול ודאגה.
למעבר להורות, או להולדת בן בחברות מסוימות, נלווה גם מתח הקשור להחלטות סמליות וטקסיות.
להפוך להיות הורה פירושו, לעיתים קרובות, להיות מוצף ברגשות חדשים או בעוצמת רגש חדשה. לעיתים קורה בהיריון, לעיתים בלידה עצמה, לעיתים זמן מה לאחר מכן.
האדם מרגע שהיה להורה, יהיה ויחווה את עצמו כהורה עד יום מותו. את זה לא ניתן לשנות מרגע שהלידה התרחשה. צומת החיים ה”פשוט” הזה קשה להכלה עבור מרבית האנשים. קשה, כי הוא בחזקת נקודת אל- חזור.

ההורות מעניקה לאדם רגעים משמעותיים של שמחה, אושר וסיפוק. לצד זאת, היא טומנת בחובה אחריות, ואם קיימת מודעות למשמעותה של ההורות, תיווצר גם, בהמשך, תחושת אשמה.
אי הצלחה, סבל או תסכול לא ברור אצל הילד או הילדה, יביאו אתכם להרהר “איפה טעיתי?” ובאופן טבעי להרגיש גם אשמה.
האשמה הזו היא תחושה קשה להכלה ומוחשית ביותר.אשמה אמנם יכולה להיות בסיס להלקאה עצמית ולקיפאון רגשי, אבל כאשר עושים בה שימוש יעיל אפשר להסב אשמה לאחריות.

הילדים באים לעולם שבו יש לנו גם ציפיות מהם, לא רק לגבי המראה החיצוני, הבריאות והכוח שלהם, אלא גם לגבי אופיים, יכולתם להתמודד, בחירותיהם וחייהם הרגשיים. אנחנו בעיקר מקווים שהילד שלנו לא ייפול וייפגע באותם ‘בורות’ שבהם נכשלנו אנחנו. לבורות אחרים נתקשה להכין אותם ולכן אולי גם פחות נחשוש מהם, מאחר שאינם מוכרים. מתוך הזדהות, אם ילדינו, כצעירים או כמתבגרים, ‘נופלים’ לאותם בורות, נמצא את עצמנו כועסים או נבוכים על שלא מנענו זאת מהם.

לא אחת מניח ההורה, בין אם במודע ובין אם לאו, שאם הילד יסגל עצמו לנורמות החברתיות המקובלות תקל עליו דרכו.
אם את רוצה שהילד שלך יהיה אדם טוב ומאושר, במקום לנסות להשפיע עליו, לחנך אותו או ללחוץ עליו להיות כזה, נסי בעיקר להיות את האדם שהיית רוצה להיות.אם תצליחי להיות אותו אדם, מן הסתם יקבל ילדך דוגמה טובה איך לחיות.

הורים רבים מגיעים עם הזמן להכרה שהיו רוצים ילדים שיהיו עצמאים, ובמקביל ישמרו על קשר טוב וקרוב איתם, ושהמשפחה תהיה ערך מרכזי שיוביל את החלטותיהם כבוגרים.
עולה לעיתים קרובות שלמעשה אחד המפתחות החשובים לאושר הורי הוא היכולת לעודד קשר וקרבה מתמשכים, שיצלחו את שלבי ההתפתחות השונים של הילדים.
התקווה היא שעם הזמן, כשיגדל הילד (ויהיה להורה בעצמו) הקשר שהתפתח עם ההורה יוכל להיות קשר של בוגר- בוגר, קשר שמעבר ליחסי הורה- ילד. לשם כך יש צורך שהילד יהיה בעל יכולת לחמלה ומחילה כלפי טעויות שעשה ההורה בגידולו, אם לא היו חמורות מידי. המפתח הוא היכולת להכרה ולדיאלוג עם הילד הבוגר בנוגע לטענותיו או לפחות לדיבור על התחושות שהיו בגידולו. אולי מתוך שיח כזה יגבר הסיכוי לסליחה, לתיקון ולבניית אופני תקשורת נוספים ברבות השנים.

ילדים מפגישים אותנו עם שלל רגשות, קונפליקטים וקשיים אחרים. אך עם רובם נמצא דרך ומוצא. אלו שיפגשו עם הצל, את החלק הבלתי פתור שבתוכנו, הם אלו שיובילו אותנו לחוויה של מצוקה או חוסר אונים אישיים, הנובעים מההתנגשות בין הרצון שלנו להיות הורים לבין המועקה ברגשית המתעוררת מול נושא ורגש מסויימים.
בני אדם יכולים לשפר את חייהם עד מאוד, אם במקום להימלט מעברם יתמודדו איתו רגשית באומץ בהווה, ובכך יעצבו את עתידם באופן שאינו עוד שחזור היסטורי מצער.

בימינו, הרבה הורים רוצים להעניק לילדיהם כמה שיותר, מתוך תפיסה שילדים הם פגיעים וזקוקים להדברות ולכך שיגדלו אותם ללא הפעלת סמכות וכוח. מתוך מכלול ההנחות הללו, ההורים מקצינים או משבשים את ההתנהגות הרצויה ושואפים להתמקד בצורכי הילדים. בכך הם מוותרים על תפקידם בגידול הילדים, בייצוג המציאות עבורם, בהקניית ביטחון ובביסוס עמדתם כבעלי הסמכות.

ישנם חמישה סוגי התערבות עיקריים עם הורים: 1) ליווי או מפגש עם הורים כאשר מוקד הטיפול הוא פסיכותרפיה בילד; 2) הדרכה או ייעוץ להורים; 3) טיפול ביחסים או טיפול דיאדי; 4) טיפול משפחתי; 5)טיפול פסיכודינאמי בהורות.
ארבעת הסוגים הראשונים אינם ממוקדים בהורה או בהורות. בסוגי ההתערבות הללו, עובדים עם ההורים למען הילד, היחסים או המשפחה. הטיפול הפסיכו דינמי לעומתם היא שיטת טיפול ממוקדת הורות המיועדת להורים שהמחסום שלהם הוא יותר רגשי ופחות כרוך בהבנה, ידע או כישורים.

טיפול בהורות היא מסגרת שבה מתמקדים לעומק ב’הורות שלי’. זו שיש כיום, זו שקיוויתי לה ו’ההורויות’ השונות שחוויתי במהלך חיי. בגישה זו יורדים לעומקן של שאלות כמו: איך דמיינתי שיהי להיות הורה? איך היו הורי? מה הרגשתי כהורה בעבר, עם ילדי זה ועם ילדתי זו? האם יש נקודות של מנוחה או נחת ביומיום בהורות שלי? ממה אני סובל? מה הכי מדאיג אותי?
הטיפול מוגדר כדינאמי במובן זה שהוא עוסק בהבנת רגשות ודפוסים ובקשר בין העבר, הווה ועתיד. הוא ממוקד בקיים ואינו מערב את הילד.

גורמים אפשריים למחסומים בהורות:
1. מחסומים בהורות יכולים להיווצר בכמה דרכים: קונפליקט פנימי לא מודע יכול להיחוות מחדש- לעבור רה- אקטיבציה על ידי הילד או על ידי מערכת היחסים איתו. הורים עשויים להיות מאולצים על ידי הילד להתמודד עם מגוון רגשות או עם רגש ספציפי שממנו הצליחו להמנע בעבר.
2. ייתכן שכההורים חשבו על הילד העתידי וחיכו לו, דמיינו ילד עם תכונות אופי אחרות, ולכן הם מוצאים את עצמם כעת חסרי אונים נוכח הצורך לקבל ולגדל את הילד כמות שהוא.

בטיפול פסיכו דינמי בהורות הדגש הוא על אנשים הנמצאים במצוקה עקב רגשות שליליים כלפי ההורות ותחושות של כשלון בתפקוד ההורי. ההורה יכול לחוש אמביוולנטיות או אפילו רגשות שליליים כלפי הילד, שמהווים זרז לתחושת הערכתו העצמית הנמוכה שלו כהורה.

עבודת הטיפול הפסיכו דינמי בהורות מבוססת על תנועה מתמדת בין רפלקציה על רגשות והפנמות של האדם עם עצמו לבין התחושות והרגשות בתוך מערכת היחסים עם הילד ב’כאן ועכשיו’.
המודל של טיפול פסיכו דינמי בהורות יוביל לעיתים תכופות להתערבות מוצלחת עם הורה בהורות, דבר שהוא כל שנדרש לשם השפעה ארוכת טווח על המשפחה.
מימוש ההורות תלוי ביכולת ההתפתחות והלמידה, בפתיחות והאפשרות לדיאלוג טוב עם בן/בת הזוג, בנכונות לעבודה עצמית ובמקרים רבים גם ביכולת לפתור את יחסיך המופנמים, אם לא הממשיים, עם הוריך שלך.
בעבודה טיפולית עם הורים מבוגרים, אנחנו נתקלים בשאלות של השלמה מול ייאוש. היחסים עם הילדים שבהם עוסקים אינם עוד בהכרח יחסי ‘כאן ועכשיו’ כמו במקרה של הורות לילדים קטנים. הכאב, הצער ותחושת הפספוס של ההורה מתקיימים בהווה המתמשך, אבל היכולת להשפיע על המצב קטנה יותר, על פי רוב. עם הגעת הילדים לבגרות, עוד בטרם הכניסה של תפקיד הסבתאות לחשבון הכללי של היחסים המשפחתיים, נוצר בהורה שינוי משמעותי. ההורה נותר בתפקידו- אוהב, אמפתי, מעורב ודואג, אך פוטנציאל ההשפעה שלו מצטמצם ועלול להגביר את תחושת הכאב הרגשי. כשמדובר בהורה לילדים בוגרים, אנחנו עוברים מעיסוק באשמה להתמקדות בתחושות של החמצה, בהכרה במה שהיה ובמה שהיה חסר, ובשאלות על הצורך והאפשרות לכפר ולתקן.

ישנן הרבה נקודות למחשבה בספר זה , גם להורים ואפילו לנו כבוגרים וילדים להורים. הספר חושף אותנו לסוג שונה של חשיבה על הורות. הורים רבים מרגישים כואבים ואשמים, ולא יודעים כיצד להתמודד עם סוגיות אלו, דבר שלא רק פוגע בהם, אלא פוגע גם בילדיהם.

מוזמנים לקרוא, בטוחה שהספר יאיר את עיניכם לפחות במספר נושאים…

XOXO

אחת שיודעת ;-)

עוד מהבלוג של קרין מילשטיין

תצוגה מקדימה

פסטיבל אשה בחולון 2016- ללא מחיצות, קרוב לעין , ללב ולנשמה

אדווה ירמיהו ,פלמנקו. צילום:מיכל מנצר כאישה, זה כייף שיש יום אחד עבורנו. אבל לא פחות חשוב איך נתייחס ליום זה. יום האישה הבינלאומי מצוין בעולם כולו בתאריך ה-8 במארס. יום זה...

תצוגה מקדימה

המסע המופלא שלי בקווסטומניה- מתחם חדרי הבריחה הגדול בישראל

חדרי בריחה הם חדרי משחק אמיתיים, אליהם נכנסים בקבוצה קטנה ומטרת המשחק לפתור כתב חידה, כאשר באמצעות הפיתרון ניתן להיחלץ מהחדר . המשחק אורך עד שעה וכמובן שהמטרה היא להימלט...

תגובות

פורסם לפני 3 years
תצוגה מקדימה

"LITTLE BLACK DRESS"- מופע מוזיקלי של 'ENGLISH ON STAGE'

צלם: הרשל גוטמן המופע "LITTLE BLACK DRESS" הינו מופע מוזיקלי, שבבסיסו שמלה שחורה, המשתנה בהתאם לכל אחת שלובשת אותה (כי כל אחת שונה ומיוחדת) ובהתאם לאקססוריז שלובשים איתה. וכמו...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה