הבלוג של אנה נווה-לדרמן

משב הרוח-סטרס, מצבי רוח ומה שביניהם.

מאמינה שהאושר הוא בפנים גם אם לא תמיד קל. כבר לא בת 16 ויודעת משהו על העולם הזה. עכשיו פנויה לחזור לאהבה הישנה-לכתיבה. למילים שיוצאות מהלב וגם מהראש. חולמת על ספר ובו השראה ו"משוטים" לקוראים כדי להשאר בשלווה על פני הגלים.

עדכונים:

פוסטים: 33

החל ממאי 2012

לוותר על המאבק ולפתוח את הלב לנוכחות ברגע ההווה. להיות עם מה שיש גם כשכואב. אהבה נוכחת רק ברגע הווה. ורק ברגע ההווה אפשר לגלות את מה שממנו ברחנו. את החסר בערך,בשמחה, בעניין, בסיפוק, באהבה, בחום. ההחלטה להפסיק את המאבק אינה חד פעמית. זו החלטה שיש לקבל בכל פעם מחדש. בכל פעם שעולה אי נחת ואנחנו ממהרים להמלט ממנה .

04/12/2014

nגיעים אלי אנשים עם מצוקות רבות ושונות. המכנה המשותף הוא פעמים רבות חוויה של חיים במאבק מתמשך. סוג של שדה קרב. זה יכול להיות המלחמה במשקל, באכילה, הערך העצמי, המצב הכלכלי, זוגיות , כאבים פיזיים ועוד הרבה מאבקים אחרים שהם חלק מהחיים.     love yorself

הם מכריזים מלחמה על האופן שבו הדברים קיימים , על הדרך שבה אנשים אחרים מתנהלים וגם על מי שהם בעצמם ועל ההתנהלות העצמית שלהם מול מצבי חיים.

השינויים המתמידים של החיים , אובדנים, כאבים והעדר בטחון הם חלק בלתי נפרד מהמסע הזה שנקרא חיים. המאבק הוא בשבירות הזו, בזמניות, בארעיות. מאבק אשר מוליד הרבה כאב ומוביל למנוסה מהכאב על ידי האחזות אשלייתית בבטחון מדומה, בהנאות , באכילה, בקרירה , במעמד, במערכות יחסים וכו. כל אחד מוצא את דרכו שלו למנוסה מהכאב שבחוסר הביטחון בחיים.התוצאה היא תמיד תסכול עצום מכך שאינם מסוגלים להתגבר ולהשביע את הרצון לשלוט באמת. הנאות אולי מטשטשות לזמן מה את הנוכחות הכאב אך בודאי שאינן משביעות רצון באמת.

הנסיון לברוח מהעובדה שאנחנו מוגבלים בעולם מוגבל על ידי נסיבות שאין ביכולתנו לשלוט בהן מוליד ועד ועוד סבל ועוד חוסר שביעות רצון.

אנחנו מבודדים את עצמנו מהעולם על ידי מסכים וסמסים, מוצפים בפרסומות של אנשים צעירים בריאים ויפים, מבודדים את עצמנו מהרגשות על ידי קרירות עמוסות, רדיפה אחרי הנאות, קניות ,מערכות יחסים לא מספקות וכמובן-אוכל, עישון, אלכוהול, כסף. הרבה מהאכילה הרגשית או אי האכילה קשורים בהמלטות מהמפגש עם הקשיים. עם הרגשות הלא נעימים.

נעשה הכל ובלבד לא לשהות לרגע עם הרגשות, עם המחשבות שמא נפגוש את כאב התסכול , את החור השחור שבפנים אשר מסרב להתמלא בסיפוק המזויף הזה שבא מבחוץ

רומטיקה מוחלפת ב”ערה” , שיחה אינטימית מוחלפת בהאבסה או ווליום במועדונים.הבריחה הזו רק מעמיקה את תחושת הבדידות בהדר קר אינטימי עמוק של אדם עם עצמו ורגשותיו ושל אדם עם חבריו.

אנחנו במלחמה מתמשכת נגד עצמנו, נאבקים לשנות את עצמנו ובכך מנציחים את הנתק הפנימי, הקיפאון הרגשי, התוקפנות, השיפוטיות ושוב ושוב חוזרים להתמכרויות שנועדו לטשטש את הרגש האמיתי.

אז מה האלטרנטיבה.

לוותר על המאבק ולפתוח את הלב לנוכחות ברגע ההווה. להיות עם מה שיש גם כשכואב. אהבה נוכחת רק ברגע הווה. ורק ברגע ההווה אפשר לגלות את מה שממנו ברחנו. את החסר בערך, בעניין, בשמחה, בסיפוק, באהבה, בחום.

ההחלטה להפסיק את המאבק אינה חד פעמית. זו החלטה שיש לקבל בכל פעם מחדש. בכל פעם שעולה אי נחת ואנחנו ממהרים להמלט ממנה .

ואז מתחיל קסם להתרחש:

כשמסכימים להיות עם מה שיש , כשמשלימים עם הכאב, עם הצער,עם העצב, עם הבדידות-הלב נפתח לאהבה. כאשר ההצלחה והכשלון יהפכו להיות תרגול והתנסויות , כאשר במקום להמלט לעוד בילוי נסכים לשהות רגע בשקט עם מה שעולה.

תרגיל:

הרהרו בקושי אחד בחיינו. לא חיבים לבחור את הקשה ביותר. אפשר משהו קטן

שימו לב לתחושת הגוף שבאה עם המחשבה על הקושי המסויים הזה.

מה התגובה לי לקושי הזה? האם היא מיטיבה ? איזה מחיר התגובה הזו גובה?

מה הוא הדבר שאם אשחרר אותו הקושי יראה לי פחות מאיים ויותר אפשרי?

מה מהקושי הזה הוא בלתי נמנע, עובדת מציאות ומוטב לי לקבלו?

איזה עוצמה יש בתוכי בעזרתה ניתן להתמודד עם הקושי יותר בקלות.

לסיכום:

קשיים הם חלק מעובדת הקיום שלנו. תמיד קיים פער בין המציאות כפי שהיא לבין המציאות כפי שאנחנו רוצים שתהיה או חושבים שהיא צריכה להיות.

מה שהופך את הקושי לסבל זה היחס שלנו כלפיו. המאבק, המלחמה.נתונה לנו האפשרות להרפות מהמאבק ולהענות למה שהחים מזמים במקום מלחמת השליטה שמובילה לעוד ועוד סבל ותסכול.

בכל רגע של מאבק אפשר לשאול ממה עכשיו אתם בורחים? מאיזה רגש? מאיזה כאב? רגע המפגש עם הדבר האמיתי הוא סוג של הארה.

אפשר לפתור את האניגמה של חוסר האיזון בתחומי החיים השונים ולהיגמל לא רק מהסימפטומים אלא גם מהסיבות.
אני מזמינה אותך לתהליך מרתק וחוויתי המשלב מודעות ,
תזונה ואיזון רגשי.
זוהי הזמנה לשיחה לא מחייבת, אשר בה נבחן יחד את מטרותייך ונבנה לך תכנית אישית  לחיים בריאים ומאוזנים..

 

( MCIL)   אנה נווה-לדרמן   

 מאמנת בכירה רב תחומית לבריאות ואיכות חיים

אימון רגשי לאיזון פנימי: אכילה מודעת, התמודדות עם מתח ושחיקה.
052-3222803    [email protected]

פייסבוק    www.coaching4health.co.il

 

עוד מהבלוג של אנה נווה-לדרמן

תצוגה מקדימה

אם תדחפו אותי אדחוף בחזרה יותר חזק.

איך הדחף הפך לפחד מכירים את הסלוגן:" להפוך את ה פ-ח-ד    ל...... ד-ח-ף?" אז...במקום בו מפעילים כוח-תמיד יפעל כוח נגד. זה מה שלמדתי בפיזיקה (וזה בערך כל מה שאני זוכרת...לא להתלהב....)....

תצוגה מקדימה

פוסט ארוך על מילה אחת:מחויבות!!!

בסוכות הייתי בריטריט בודהיסטי והפעם במסורת טיך נהאת האן, זן מסטר ויאטנמי. או תאי כפי שקוראים לו תלמידיו. בכל יום , כבכל ריטריט, היתה שיחת דהארמה. בעצם זו לא שיחה במובן הרגיל....

תצוגה מקדימה

למה אסור לי להיות חלשה?

גם לי מותר להיות חלשה סיפור 1 אבא שלי נפטר לפני כשנתיים. הוא היה בן 95 . בחדשים האחרונים לחייו היה מאד חולה ובסוף כבר ממש סבל למרות שיחסית היה עדיין צלול. באותם חדשים גם...

תגובות

פורסם לפני 4 years

תגובות

טופ 20 - בלוגי אוכל

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה