הבלוג של chicsalad

chicsalad

עדכונים:

פוסטים: 2

עוקבים: 0

החל מאוקטובר 2017

תמיד אהבתי להתלבש יפה, מגיל צעיר, להרגיש שונה ובולטת בלבוש לי, להשקיע מאמץ ומחשבה בדרך בה אני מתלבשת.

עם השחרור מהצבא (וסף היכולת שלי להכיל צבע ירוק זית), הרגשתי שהגיע הזמן לבחון אם באמת יש לי חוש ותשוקה לבגדים ואופנה, מצאתי עבודה ברשת בגדים כמוכרת- בעוד שלפעמים שנאתי להתחרות על מכירות עם מוכרות אחרות והיה לי קשה לדחוף ללקוחות פריטים, נהניתי מכל רגע בו הרכבתי ללקוחה סט, אם זה היה סט לאירוע, לעבודה או ליום יום- מתתי על זה! הייתי דורשת מחברות שלי שיגיעו לחנות רק כדי שאוכל להלביש אותן. לאחר שלוש שנים כמוכרת ואח”משית מיציתי את העבודה במכירות, אבל זה לא מנע ממני להמשיך לגרור את חברות שלי לקניון, להושיב אותן בתא, ולהביא להן בגדים שונים למדוד.

למרות שהארון שלי תמיד התפוצץ מעודף בגדים (עבודה בקניון לא תמיד תרמה להתמכרות שלי) תמיד הרגשתי חוסר, היה חסר לי עוד פריט לבוש, בא לי עוד משהו, אין לי מה ללבוש בבוקר- עד כדי כך שפעם אחת החלטתי לאתגר את עצמי ללבוש כל פריט בארון שלי, היה אסור לי לחזור על פריט או לקנות בגדים חדשים עד שלבשתי הכול, לקח שישה שבועות עד שנשברתי.

לפני כמה שבועות קמתי בשישי בבוקר וקיבלתי מייל מעצבן מהעבודה שהוביל לכמה אירועים מלחיצים במהלך הבוקר, ישר הושטתי את היד למחשב הנייד שלי וסימנתי את כל הדברים שבא לי להזמין מאורבן אוופיטרס, מיד הרגשתי יותר טוב ופתאום זה נפל עליי- כמה בגדים משמשים לי כלי- איך אני מגדירה את עצמי דרך בגדים, איך אני מרגישה את הצורך להראות לאנשים שזה חלק מהחיים שלי, שזה משהו שאני טובה בו- נדיר מאוד שאגיע לבושה בטרנינג לבית של חברה, גם לג’ינס וטי-שירט אני חייבת להוסיף איזו שרשרת של שלי דהרי.

באוגוסט הקודם עשיתי שינוי משמעותי בחיים, עזבתי את המשפחה שלי ואת החברות מאחור והתחלתי עבודה (זמנית- שנתיים) בארצות הברית. לאחר החמישה החודשים הראשונים (וחמישה קילו נוספים של אכילה רגשית), טסתי לחתונה של אחותי בישראל, בחודשים שקדמו לחתונה לא הצלחתי למצוא שמלה מתאימה בארצות הברית והחלטתי שכמובן שביומיים שנותרו לי בישראל בין הנחיתה, החינה והחתונה אמצא שמלה, כל מה שאני צריכה זה סיבוב מהיר בדיזנגוף. בעוד שמדדתי ביומיים האלה לפחות עשרים שמלות מהממות, לא מצאתי את השמלה המושלמת וכתוצאה ערב לפני החתונה ושעה לפני שהקניון נסגר קניתי סתם שמלה, שאפילו לא כזה אהבתי, כי כבר לא הייתה לי ברירה.

כעת, כמעט שנה אחרי החתונה, אני מבינה שלא חיפשתי שמלה, חיפשתי ‘אובייקט מעבר’- חזרתי לארץ, אחרי חמישה חודשים בודדים מאוד, קצת יותר שמנמנה ומלאת התרגשות (ולחצים) לראות את כולם, הייתי זקוקה לפריט האולטימטיבי שייתן לי ביטחון, משהו שיזכיר לכולם שאני עדיין מלאת שיק ושעדיין יש לי את זה.

ככל שיצא לי לחשוב על זה עוד ולחפור בעבר שלי אני מבינה כמה עמוקה ההגדרה העצמית שלי דרך בגדים, בגיל צעיר עברנו בין מדינות ובתי ספר וזה תמיד מה שהיה לי- הקלף הזה- “אני מתלבשת יפה”.

החלטתי להמשיך לתת לבגדים מקום בחיים שלי, אני נהנית מזה- אבל זה חייב להיות בריא- לא מנגנון התמודדות. אם ברגעי קושי אני מושיטה יד למחשב אני צריכה לנסות לעצור את עצמי ולהזכיר לעצמי שאסוס יהיה שם גם מחר- אז תאחלו לי בהצלחה

אם אתם מעוניינים בעוד מוזמנים לעקוב אחריי באינסטרגרם :)  

עוד מהבלוג של chicsalad

שלום עולם!

ברוכים הבאים לבלוג החדש שלי!...

תגובות

פורסם לפני 3 weeks

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה