הבלוג של חן סיון

ספרים ו…

הבלוג הראשון שלי, 'אופנאית' saloona.co.il/chensi, כבר ילד גדול, והולך לבד | אבל עולמה של אופנאית רחב בהרבה, ולכן יצרתי לי כאן מקום להגג על ספרים, תערוכות, מוסיקה וכל דבר אחר שמעסיק את הנפש

עדכונים:

פוסטים: 17

עוקבים: 5

החל מספטמבר 2014

בין אם מסכימים איתו או לא, אי אפשר לצפות בתערוכה רטרוספקטיבית של דוד טרטקובר בעיניים שאינן פוליטיות

28/06/2016

.

| שלום עכשיו | או שלא... |

| שלום עכשיו | או שלא… |

.

בין אם מסכימים איתו או לא
אי אפשר לצפות בתערוכה רטרוספקטיבית של דוד טרטקובר בעיניים שאינן פוליטיות.
בין אם מסכימים איתו ובין אם לא
גוף העבודה של טרטקובר הוא פוליטי במובהק.
בעולם מקביל, אילו הוא היה ‘ממלכתי’ – או אילו הממלכתי היה קרוב לדעותיו –
יכול היה להיות המעצב הלאומי.
במצב הנוכחי, הוא המעצב הגראפי
של חלק הולך ומצטמצם באוכלוסיה בישראל – השמאל המתון והשפוי.
זה שרוצה שלום בשבילנו ובשביל שכנינו, כי ככה יהיה יותר טוב.
יותר טוב לכולנו, ישראלים בני כל הדתות
ופלסטינאים.
ולא מתוך הדרתנו משיח בינלאומי כלשהו, אקדמי, אומנותי, פוליטי או אחר.

.

| רצח רבין | ואחרי עשרים שנה |

| רצח רבין | ואחרי עשרים שנה |

.

בהגדרתי העצמית אני לא בתחווה פוליטית,
אבל החיים פה לא באמת מאפשרים אדישות פוליטית.
יש לי דעות.
הן קרובות לאלו שמביע טרטקובר בעבודותיו לאורך השנים
ככל שאני מבינה אותן.
אני מזדעזעת מההתעמרות באוכלוסייה הפלסטינאית
מהרוע הצרוף (לפחות כך נדמה), שבו מתייחסים אל רבים כלכך
בשם בטחונם של מעטים כלכך;
אני לא מאמינה ששלטון על עם אחר שחי בקרבנו
יכול להוביל למקום טוב – לא אותנו ולא אותם;
אני מצרה על ההידרדרות הפוליטית, האנושית והמוסרית
שאליו הגיעה המדינה שלנו;
אני מצדדת בשתי מדינות לשני עמים.
יותר מזה, אני מאמינה שככל שנתעמר בהם יותר
ונקשה עליהם יותר את החיים והצמיחה,
כך יהיה להם פחות מה להפסיד, ויגבר בהם הרצון להתנקם.
בנו.
גם באלו ש’לטובתם’.
הם לא יבחינו דם מדם.

.

| 1978 ; 2011 |

| 1978 | 2011 |

.

כאוהבת עיצוב בכלל, שמורה בלבי פינה חמה מאד לעיצוב הגראפי:
אמנות שימושית, שהיא לפעמים אמנות מגוייסת – שהשימוש שלה הוא הבעת רעיון.

וכאוהבת עיצוב, מעניין אותי לראות את ההתפתחות של טרטקובר
הנושאית והטכנית, לאורך שנות פעילותו.
בתחילת דרכו צייר ביד, גם את האותיות.
בהמשך ‘הקליד’ באמצעות לטרסט – LETRASET –
סט של אותיות מוכנות שניתן היה להעביר בהדבקה אל הנייר.
אחרכך עבר לקולאז’ים של צילומי זירוקס – מכונות צילום-המסמכים של פעם,
שבעזרת תכונת ההגדלה שבהן ניתן היה להגיע לאיכויות ייחודיות –
ובמשטחים גדולים צבועים בצבעים פרימריים בניגודים עזים.

.

| שלונסקי | בצלאל |

| שלונסקי | בצלאל |

.

סדרה אחרת של כרזות מכילה צילומי עיתונות גדולים,
שמקורם בסוכנויות הידיעות – שאליהם הותאמו כותרות של טרטקובר עצמו,
שמאירות את המתועד-מתואר בתצלום מזווית שונה.

טרטקטבר לא מגדיר עצמו כאמן, אלא כמעצב גראפי
כך אמר בראיון למוסף גלריה של הארץ
הוא לא מייחס לעצמו קאנוניות, אבל מרגיש נוח בתערוכה במוזיאון תל אביב לאמנות
שבאצירתה השתתף

.

| רישומי צבע | כפולה מספר האמן שמלווה את התערוכה |

| רישומי צבע | כפולה מספר האמן שמלווה את התערוכה |

.

מבחינה אסטטית, לא כל העבודות שלו לטעמי
אפשר אפילו לומר שאני מחבבת רק חלק קטו מהן.
אבל האסטטיקה היא רק אחד המקומות שבהם מתקיים ערכה של היצירה.
מקום חשוב יותר הוא הדיאלוג בין העבודה לצופה.
משני המקומות האלה יחד,
הרשימה אותי במיוחד כרזה שעיצב לתחרות,
לבחירת הכרזה הרשמית ליום העצמאות ה-30 לישראל.
ההצעה שלו הגיעה רק למקום השלישי.
הרקע, שמיים תכולים, עם מעט עננים לבנים פזורים.
המילה ‘שלום’ באותיות צבועות זהב.
זו האמא העיצובית של הלוגו והכרזה המכוננת של תנועת שלום עכשיו,
שסימלה את הכניסה של טרטקובר לקאנון של השמאל הישראלי.

הכרזה עצמה של ‘שלום עכשיו’ מוצגת גבוה גבוה מעל ראשי הצופים.
השלום הוא לא עכשיו.
עדיין לא מושג, השלום הזה.
לא עכשיו.
רחוק היום

.

| מגילת העצמאות | מחזון למציאות |

| מגילת העצמאות | מחזון למציאות |

.

כתומכת אינטואיטיבית של מחנה השלום
לבי נחמץ מול המראה הלא מחמיאה לציבוריות הישראלית
שמשקפות אליי עבודותיו של טרטקובר.
אני נעצבת ומתביישת מול מה שנעשה ומה שהשתנה בעם הזה,
העם היהודי, היושב בציון מכורתו.
העם היהודי הזה אמור, על פי מגילת העצמאות
לאפשר שוויון זכויות ושוויון הזדמנויות לכל תושביה של המדינה הזו
בלי הבדל דת, גזע ומין.
העם הזה ששולט ללא מצרים בעם שאינו יהודי, רק כי אינו יהודי,
מדרדר את עצמו (אותי!) ואת כל מי שסביבו, למקום ממש לא טוב.

.

*

.

התערוכה מוצגת בחלל לא גדול, ועמוס מאד בעבודות.
כשבחלל המוגבל הזה מהדהד גם קולה של מנחת הסיור המודרך
קצת קשה להתייחד עם העבודות ועם המחשבות
עם החוויה האישית הפרטית שלי.
מעט תמוהה בעיני העובדה שתערוכה עשירה כלכך
בעבודות ובנושאים
מוצגת בחלל כלכך מוגבל.
העובדה הזו מתמיהה אפילו יותר
כשהחללים שמובילים אליה הם רחבים ומרווחים
ומכילים מעט עבודות – רכישות חדשות
שאכן ראויות למקום משל עצמן –
אבל אולי ניתן היה לצמצם את הפיזור שלהן במרחב,
ולפנות מקום ומרחב נוסף לעבודות של טרטקובר.

.

| יציאה חד צדדית |

| יציאה חד צדדית |

.

.

שלא תהיינה טעויות: לא הייתי מוותרת על הביקור בתערוכה הזו.

רב הסיכוי שאבקר בה שוב לפני שתינעל, ב-17 ביולי

תערוכת דויד טרטקובר במוזיאון תל אביב

במילה אחת: דיכאון

בעוד מילה אחת: חובה!

לא לשמאלנים בלבד

 

עוד מהבלוג של חן סיון

תצוגה מקדימה

להפוך את כל האבנים

. כשגיליתי שהסרטן ששב לבקר אותי בפעם השלישית, עושה פרצוף רציני במיוחד, חזרתי לחפש את הדרך שתבריא אותי, שתעזור לי. לי היה ברור שיש בעולם משהו שיכול לעזור, וכל מה שאני צריכה לעשות עכשיו זה למצוא אותו. (עמ' 23) ...

תצוגה מקדימה

נס האהבה

\ \ כל סיפור אהבה הוא אקס-טריטוריה. יש לו כללים משלו, מקצב משלו, גיאוגרפיה, טופוגרפיה כל זוג מאוהב בורא לו שפה, ומקום והקשר כך ליאת וחילמי – היא תלאביבית אופיינית, שהוריה ממוצא איראני, והוא פלשתינאי מרמאללה, שמשפחתו...

תגובות

פורסם לפני 3 years
תצוגה מקדימה

אתנחתה קומית (?) - על 'בעלי לא בבית' ועל 'כסא בת הים'

. . לקחתי לידי את 'בעלי לא בבית' של מירב הלפרין כאתנחתא, לאחר קריאה של ספר לא פשוט, כמו שאומרים היום במקומותינו 'כסא בת הים' של הסופרת האמריקאית סו מונק קיד, מחברת ה- רב-מכר...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה