הבלוג של חן סיון

ספרים ו…

הבלוג הראשון שלי, 'אופנאית' saloona.co.il/chensi, כבר ילד גדול, והולך לבד | אבל עולמה של אופנאית רחב בהרבה, ולכן יצרתי לי כאן מקום להגג על ספרים, תערוכות, מוסיקה וכל דבר אחר שמעסיק את הנפש

עדכונים:

פוסטים: 17

החל מספטמבר 2014

כל המשפחות המאושרות דומות זו לזו. משפחת ברדלי היא לא משפחה מאושרת

27/12/2015

.

כל המשפחות המאושרות דומות זו לזו. אך המשפחות האומללות – אומללות הן כל אחת על פי דרכה“. כה אמר טולסטוי ב’אנה קרנינה’.
כשקוראים את סיפורה של משפחת ברדלי, שמספר על התמודדותם של חברי משפחה אחת עם אסון כבד שפקד אותם, מתברר שכל אחד מחברי המשפחה כורע תחת נטל התמודדות משלו, אומלל על פי דרכו הייחודית.

משפחת ברדלי היא משפחה מורמונית, חברה בקהילה בעיר קטנה בצפון מערב אנגליה. אבי המשפחה, איאן, הוא מורמוני מלידה, אדוק באמונתו ונאמן לתפקידו כבישוף בקהילה הקטנה. לוח הזמנים שלו מורכב מעבודתו כמורה למתמטיקה בבית ספר, ומחובותיו לקהילה. ואולם, תפקיד הבישוף הוא, בחברה המורמונית, תפקיד אליו לא צריך להתכונן במיוחד, לא ללמוד ולהיבחן, ולא להיות בעל תכונות מיוחדות, פרט לאמונה חסרת הפניות באל ובדרך המורמונית. עבור איאן מהווה תפקידו בקהילה כסות מושלמת, ואמצעי בריחה מההתמודדות עם האסון הכבד, ועם אשתו וילדיו.
לדעתו, אם תישמר השיגרה, ההתמודדות עם האסון תהיה מושלמת.

קלייר התאהבה באיאן בזכות הנאמנות המובטחת בצמוד לאמונה האדוקה שלו. היא הגיעה ממשפחה חילונית והצטרפה אל הקהילה למענו. לנוכח האסון האמונה שלה, הפריכה, מאותגרת, וכשהיא לא מוצאת באיאן את התמיכה והנאמנות להן היא מצפה, קלייר בורחת אל עולם משלה, שבו הזמן נעצר בזמן שהיא מנסה להגיע לאיזושהי הכרה של המצב החדש.

ציפי, הבת הבכורה, מתמודדת עם תלאות גיל ההתבגרות, אהבה (ותשוקה) ראשונה והסתירה שעומדת בינן לבין האמונה; אלמה, הקרוי על שם קדוש מורמוני, וסובל קשות מהשם האדוק והמגוחך שנתן לו אביו, חולם בכלל על עולמות אחרים, שכמובן לא יתאפשרו לו בחייו כמורמוני; וג’ייקוב הקטן מנסה להחיות יצורים קטנים שמתו – עדיין מאמין בנסים.

אין כאן דמות אחת ראשית, עמה ניתן להזדהות. אין נבל אחד ויחיד אותו ניתן לתעב. קריס בריי, שזה הרומן הראשון שלה, כותבת את הסיפור בטכניקה מיוחדת, כאשר היא כותבת את הפרקים לסירוגין מנקודות הראות של כל אחת ואחד מבני המשפחה, אולם נוקטת בלשון מספרת-יודעת-כל. כך היא יכולה לחלוק איתנו, הקוראים, את צפונות לבם הכמוסות ביותר, אבל גם להרחיב את היריעה ב’זום אאוט’. והכל, פרט לזכרונות העבר, מסופר בזמן הווה מתמשך, כמו תנועת מצלמה חומלת ואוהבת.

.

שיר לאיזי ברדלי

.

קריס בריי פותחת בפנינו צוהר אל קהילה דתית נדירה, שהיא מיעוט שבמיעוט בכל מקום שבו היא מתקיימת. מסתבר שיחסי הציבור האמריקאים שנעשו לקהילה, לא לגמריי תואמים את המציאות. כך, כבר יותר ממאה שנה שמרבית המשפחות בקהילות המורמוניות אינן משפחות פוליגמיות, כפי שתואר בסדרה ‘אהבה גדולה’, המתארת את המתרחש במשפחה פוליגמית אחת, בקהילה מורמונית פונדמנטליסטית, שהיא פלג קטן מהקהילה המורמונית במדינת יוטה, ארה”ב.

לקהילה המורמונית אין מוסדות חינוך ושלה, וכך בני ובנות הקהילה משולבים בבתי ספר רגילים, שם הם, כמובן, יוצאי דופן בלבושם ובמנהגיהם.

בתוך כל אלה מראה לנו בריי תמונה של אדיקות דתית, על דרגותיה השונות, שעשויה להיות רלוונטית גם בקהילות דתיות בנות דתות אחרות, בהן פלגים חרדיים בדת היהודית.

פסקה אחת הידהדה באוזניי במיוחד, בהקשר הזה, בפרק שמסופר מנקודת מבטה של ציפי, סמוך לתחילת הספר:
“בנות שבוחרות להתלבש בצניעות בוחרות שיעריכו אותן. אם תבדקו את הבגדים שלכן כל יום לפני צאתכן, לעולם לא תהיו פורנוגרפיה מהלכת (הדגש במקור). אני בטוחה שאף אחת מכן לא רוצה להיות זו שתכניס מחשבות רעות לראשו של גבר. אנא מכן, חשבו על הגברים”, אמרה האחות קמפבל.
וזה מה שציפי עשתה. היא חשבה על גברים; כשירכו של אדם מתחככת בירכה, ואצבעותיו החמימות מלטפות את זרועה, היא בקושי הצליחה לחשוב על משהו אחר.
(עמ’ 32)

—–

הספר כתוב בשפה נעימה וזורמת, תוך הבחנה ברמה הלשונית בין הדמויות השונות, ובינן לבין המספרת-היודעת-כל בכל אחד מחלקי הפסיפס.
המתרגם, שי סנדיק, שהוא גם המייסד של ההוצאה, שבה הוצא הספר באמצעות מימון המונים, מספר שכבר כשהתחיל לקרוא את הספר בפעם הראשונה, התנסחו במוחו משפטי התרגום.
אני עצמי חוטאת במחלה הזו, ‘תרגמת’ שבגללה לרוב אני מעדיפה שלא לקרוא ספרות מתורגמת מאנגלית. ואולם התרגום הזה מצויין, הבחירות הלשוניות שסנדיק עושה תואמות היטב את המקור, ויחד עם זאת את השפה העברית והתרבות הישראלית. נראה שסנדיק, כיהודי דתי, הוא המתרגם האולטימטיבי לספר הדתי הזה.

—-

כשאני קוראת ספר, אני מאמינה שאינו יכול להתקיים במנותק מסיפור החיים של הכותבת או הכותב. מסיבה זו, וכן כיוון שאני מתייחסת אל ספרים רבים גם כאל בית ספר לכתיבה, אני אוהבת להקשיב או לצפות בראיונות עם הכותבים.

הראיון הבא עם קריס בריי מכיל ספויילר עבור הקורא העברי.
הקשיבו אם כבר קראתם את הספר הנפלא הזה, או אם לא מפריע לכם ספויילר (יחסי).

embedded by Embedded Video

—–

‘שיר לאיזי ברדלי’, ספר השנה המתורגם שלי לשנת 2015.

עוד מהבלוג של חן סיון

תצוגה מקדימה

להפוך את כל האבנים

. כשגיליתי שהסרטן ששב לבקר אותי בפעם השלישית, עושה פרצוף רציני במיוחד, חזרתי לחפש את הדרך שתבריא אותי, שתעזור לי. לי היה ברור שיש בעולם משהו שיכול לעזור, וכל מה שאני צריכה לעשות עכשיו זה למצוא אותו. (עמ' 23) ...

תצוגה מקדימה

נס האהבה

\ \ כל סיפור אהבה הוא אקס-טריטוריה. יש לו כללים משלו, מקצב משלו, גיאוגרפיה, טופוגרפיה כל זוג מאוהב בורא לו שפה, ומקום והקשר כך ליאת וחילמי – היא תלאביבית אופיינית, שהוריה ממוצא איראני, והוא פלשתינאי מרמאללה, שמשפחתו...

תגובות

פורסם לפני 5 years
תצוגה מקדימה

אתנחתה קומית (?) - על 'בעלי לא בבית' ועל 'כסא בת הים'

. . לקחתי לידי את 'בעלי לא בבית' של מירב הלפרין כאתנחתא, לאחר קריאה של ספר לא פשוט, כמו שאומרים היום במקומותינו 'כסא בת הים' של הסופרת האמריקאית סו מונק קיד, מחברת ה- רב-מכר...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה