הבלוג של חן סיון

אופנאית

מעצבת אופנה | אוהבת תרבות | מומחית בסטיילינג אישי לנשות עסקים | קניינית אישית | ייעוץ | סדנאות אופנה וסטיילינג | סידור ארונות | www.facebook.com/ChenSivanFashion

עדכונים:

פוסטים: 170

עוקבים: 102

החל מיולי 2013

דיון מרתק בהדגשים פמיניסטיים בנושא הלבוש כאמצעי לתקשורת בין אישית, לצד התערוכה ‘ז’ה טם רונית אלקבץ’, ובמלאת שנתיים למותה

25/03/2018

.

באופן זה או אחר אני עוסקת באופנה מאז גיל 12
אז גיליתי שבכלל קיים כזה מקצוע – עיצוב אופנה
וגיליתי גם את המקום שבו לומדים את הקסם הזה
כי אימא שלי היתה שם סטודנטית לעיצוב טקסטיל

לאחר למעלה מעשרים שנה בתעשיית ההלבשה,
שהרסה בי כל חלקה טובה של יצירתיות ושל חיבה לאופנה,
ומאז שהתחלתי לכתוב על האופנה ולהתחיל לחבב אותה מחדש
אחד הנושאים שמעסיקים אותי כאופנאית, הוא הלבוש כאמצעי תקשורת
שכולנו – נשים כגברים – משתמשים בו יומיום
בין אם במודע ובמכוון, ובין אם פחות

ביום ששי האחרון, במסגרת ההרצאות שמלוות את התערוכה “ז’ה טם, רונית אלקבץ
ניגשו כמה נשים אל הנושא הזה בדיוק, מהזווית הפמיניסטית שלו

פתחה את הנושא אוצרת התערוכה יערה קידר, בכמה משפטים על אלקבץ עצמה
שבכלל חלמה להיות מעצבת אופנה, מקצוע שבו התמחתה בתיכון
ואל המשחק הגיעה במקרה, דרך הדוגמנות.
אלקבץ בחרה לגלם נשים משולי החברה, ולהעניק להן נראות והזדמנות שקולן יישמע
כשהיא לא חוששת להיראות לא יפה על המסך.

.

| רונית אלקבץ בשבוע האופנה 2015, שמלה בעיצוב אלבר אלבז | צילום: אבי ולדמן - יח"ץ |

| רונית אלקבץ בשבוע האופנה 2015, שמלה בעיצוב אלבר אלבז | צילום: אבי ולדמן – יח”ץ |

.

בהרצאה POWER DRESS – אופנה, עוצמה ומסרים חתרניים
קידר, שהיא אוצרת והיסטוריונית אופנה, ולאחרונה אף התחילה ללמד ב-FIT בניו-יורק,
הביאה בפני הקהל מספר נקודות היסטוריות שבהן נשים עשו שימוש באופנה
לצרכי תקשורת ורכישת מעמד, החל במארי אנטואנט, במאה ה-18.
לדברי קידר, למרות השם הרע שיצא לה בציבור, אנטואנט היתה למעשה נערה צעירה שהגיעה לבדה אל חצר המלוכה הצרפתי, בגיל 14,
ובאמצעות הלבוש מנקר העיניים שלה הצליחה לרכוש לעצמה ניראות שהתחרתה היטב בזו של המלך הגנדרן.
כך, למרות שבארמון המלוכה עדיין ‘לא ספרו’ אותה, בעיני העם היתה לה עוצמה וגם נוכחות.
בסופו של דבר היא גם הוצאה להורג בגלל הנוכחות הזו וניקור העיניים.

בהמשך ציינה קידר את אמיליה בלומר, שבאמצע המאה ה-19, בתקופה הוויקטוריאנית,
המציאה את מכנסי ה”בלומרז” התפוחים, מכנסיים לנשים, שהיו נוחים משמעותית מהשמלות והקרינולינות שנהגו עד אז.
מובן שהבלומרז, כמו גם הקרינולינות, זכו לייצוג בקריקטורות, מעשה ידי גברים כמובן.
המכנסיים, כך נטען, יהפכו את הנשים לגברים, דבר שיסכן את החברה.

.

| בלומרז. מימין איור, עם מחוך מחניק מותניים. משמאל תצלום, בבגד חופשי יותר | התמונות http://www.victoriana.com 1 |

| בלומרז. מימין עם מחוך מחניק. משמאל בבגד חופשי יותר | התמונות http://www.victoriana.com  |

.

קידר סיפרה על  נשות המהפכה הסופרג’יסטית, שנאבקו על זכות הבחירה לנשים.
צבעי המאבק שלהן, ירוק, לבן וסגול, באו לידי ביטוי בתכשיטים בצבעים האלה וכך יכלו להזדהות זו בפני זו – ובפני העולם – מבלי שתיאמר מילה.

.

| צבעי המהפכה |

| צבעי המהפכה |

.

עוד דובר בגרייס ג’ונס, שהביאה לשיא את אופנת הכתפיים הרחבות המודגשות של שנות השמונים;
במדונה, שהפכה את המחוך מפריט מוצנע ומגביל, לפריט שנלבש בחוץ, בגאווה, ומפגין עוצמה;
בחברות התנועה נגד בחירת טראמפ לנשיא ארה”ב,
שבחרו להזדהות בתומכות במאבק באמצעות Pussyhat
כובע סרוג ורוד שכל אחת יכולה לסרוג עבור עצמה או עבור חברותיה, ולהצטרף למאבק.
עבודה בנושא זה מוצגת גם במוזיאון חיפה, במסגרת אשכול התערוכות ‘אמנות מסוכנת’

.

embedded by Embedded Video

.

| מריה מריה אחא-קוצ'ר | האינדיגנדס (נשים זועמות) 2012-2017 (פרט) |

| מריה מריה אחא-קוצ’ר במוזיאון חיפה | האינדיגנדס (נשים זועמות) 2012-2017 (פרט) |

.

את דבריה סיכמה קידר בדברים על הטוטאליות של אלקבץ כאמנית וכשחקנית, ועל העובדה שבארון הבגדים הפרטי שלה נמצאו, ממש לצד בגדי היומיום,
גם פריטים בעלי משמעות, כמו חולצת טריקו שחורה קרועה, לציון אבלות, מהסרט ‘שבעה’,
או החצאית מלבוש הכלולות שלה עצמה, שאותו עיצב אלבר אלבז,
ואלקבץ לבשה שוב בבואה לקבל את  פרס ‘אופיר’ על הסרט ‘גט’, הפעם יחד עם מחוך צמוד, שחור.

.

[youtube embedded by Embedded Video

.

החלק השני של המפגש כלל פאנל בהנחיית רונית הבר, העורכת הראשית של סלונה.
השתתפו בפאנל: יערה קידר,
מבקרת האופנה דורין אטיאס,
הסופרת (כותבת ומוחקת אהבה) ועורכת מדור הלייפסטייל של ידיעות אחרונות, ענת לב אדלר,
והבמאית הישראלית-פלסטינית מייסלון חמוד, במאית הסרט המצוין ‘לא פה ולא שם’.

הבר פתחה את דבריה עם אורור ברז’ה, מקורבת לנשיא צרפת, שהופיעה בתכנית ראיונות בטלוויזיה,
וזכתה להמוני טוקבקים אלימים שלא התייחסו בכלל אל דבריה, אלא התייחסו בסקסיזם אל בגדיה.
כשלבסוף בחרה ברז’ה להגיב, והודיעה שלאיש אין זכות לשפוט אותה על לבושה,
הצטרפה אליה בתמיכה השרה הצרפתית לשוויון מגדרי, בטענה שאין מצב שאדם יישפט על עצם העובדה שיש לה שדיים ואין לה איברים גבריים.

ענת לב אדלר, דיברה על חינוך הדור הצעיר, שהוא שונה מהחינוך שהיה רווח בתקופת נעורינו.
חברותיה לפאנל הסכימו איתה שבקרב המתבגרים שאנחנו מגדלות השוויון הוא מובנה, וההחפצה כמעט שאינה קיימת.

הבר ציינה שיש נשים שטוענות שיש לעשות שימוש לטובתנו ב’הון האירוטי’ שנמצא בידינו,
ולכך השיבה קידר שכל אישה בוחרת את דרכה – שהזכות לבחור היא בעצם מהות הפמיניזם –
אבל לצד זה ציינה גם את נושא קוד הלבוש, דבר שכמעט ולא קיים כאן בארץ.
בארה”ב, שם היא חיה, הקוד קיים גם קיים. על כל הזמנה לאירוע רשמי מציינים מה נדרשים המוזמנות.ים ללבוש, כולל גובה עקבי הנשים.

על כך השיבה דורין אטיאס, בג’ינס צמוד וסנדלי סטילטו כסופים, שהיא אמביוולנטית,
והציגה עמדה פחות מקובלת בחברה הפמיניסטית.
מצד אחד, כולנו מודעות לעובדה שהגברים מונעים, ביולוגית, מאינסטינקטים מיניים;
מצד שני, אם הם מתנהגים כחיות – יש להרחיק אותם מהחברה האנושית;
ויש גם צד שלישי – אם כבר הגברים הם כאלה, אז למה שלא ננצל את זה לטובתנו;
וצד רביעי שבו מדברת אטיאס על האחריות שלנו כנשים, לעומק המחשוף שלנו,
כי אנחנו מודעות לאפקט של החשיפה על הגברים.

מייסלון חמוד שואלת, אם הם לא שולטים במעשיהם, האם יש לנהוג בהם בסלחנות, כאילו היו ילדים?
בסרטה, מהסרטים הפמינסטיים ביותר שנוצרו בארץ,
היא מציגה שלוש נשים ערביות-ישראליות שחולקות דירה בתל אביב, נמצאות בנקודות שונות על מנעד שחרור-האישה מכבלים מסורתיים
ומתמודדות שלושתן עם ההשלכות של התנהגותן ושל התנהגות חברותיהן.

.

| לא פה לא שם | במאית: מייסלון חמוד |

| לא פה לא שם | במאית: מייסלון חמוד |

.

כאן נכנס לשיחה גם נושא קוד הלבוש בחברות מסורתיות, והבר מביאה כדוגמא נשים חרדיות שנתקלה בהן באירוע,
שפורצות בצהלה אופנתית את קוד הלבוש המגביל בחברה החרדית, מבלי לעבור על ההגדרות והכללים,
ואת השייחה מוזא בינת-נאסר אל מיסנד, אשתו של אמיר קטאר לשעבר, חאמד בן חליפה,
שכבשה לעצמה מעמד בקרב העם ובעולם בזכות נחישותה, והיא אופנתית גם אם מכוסה כראוי מבחינה מסורתית.

.

| השייחה מוזא בינת-נאסר   אל מיסנד, מקטאר |

| השייחה מוזא בינת-נאסר אל מיסנד, מקטאר | התמונה: צילום מסך |

.

.

עוד דובר על החינוך הרווח היום לצריכת יתר, ועל האקסיומה ש’סקס מוכר’ הכול, לא רק סקס -
כל המשתתפות בפאנל מסכימות שאין לכך כל מקום בחברה שוויונית ומתקדמת;
על העובדה שמהות הפמיניזם בזכות של כל אישה לבחור את דרכה;
על האחריות הציבורית לכלול נשים בכל פאנל שמקבל החלטות על השימוש החוזר בעירום
בתנוחות חשופות וסקסיות למכור… הכול
– אחריות שמוטלת גם על נשים, להתאמץ ולהיכנס למקומות האלו;
על האופן שבו רונית אלקבץ הפכה את הבגדים לחלק ממנה, ולחלק בלתי נפרד מהדמויות;
ועל הסיסמאות שמודפסות על הטי-שירטים של ענת לב אדלר ו’גולף’,
באוסף ‘תלבשי את מה שיש לך להגיד‘:
בנות 40 נהנות יותר
לא עוצרת באדום
באתי, אפשר להתחיל
החיים זה עכשיו

אדלר מספרת שהיה לה חשוב שהסיסמאות האלה ייכתבו בעברית, שייקראו אותן, ולא יתייחסו אליהן רק כאלמנט גרפי.

את הדיון מסכמת רונית הבר במשפט Your Can’t Be what you Can’t See
וקוראת לכולנו להיות להראות ולהפגין את מהות השוויון

.

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

האירוע נערך בחסות חברת גולף

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

הכותבת היא אופנאית, עורכת הרצאות וסדנאות בנושאי אופנה וסטיילינג, ייעוץ אישי וליווי לקניות

מוזמנות לדף המקצועי  https://www.facebook.com/ChenSivanFashion/
ולהתקשר 050-6416967

עוד מהבלוג של חן סיון

תצוגה מקדימה

על כנפי הכסף

. זה קורה ברחוב, בבית הספר של היורש, בקניון או בנחל הג'ילבון, תוך-כדי טיול משפחות: אני מחמיאה לנשים מכסיפות שיער, שנקרות בדרכי רוב המוחמאות מחייכות בשמחה. חלקן הקטן מסתכלות עליי כאילו נפלתי על הראש ממקום גבוה במיוחד השיער...

תגובות

פורסם לפני 3 years
תצוגה מקדימה

טייץ הם לא מכנסיים | גרבונים הם לא טייץ!

. טייץ הם לא מכנסיים וגם, למען הסר ספק, גרבונים הם לא טייץ! סוגיית הגרבונים-טייץ-מכנסיים מטרידה אותי כל חורף מחדש. הגיע הזמן לטיפול שורש האופנה מכתיבה לנו מכנסיים הולכים ונצמדים, כמו העור חלקנו לובשות מכנסיים שהם כל כך...

תגובות

פורסם לפני 4 years
תצוגה מקדימה

לפרגן, לפרגן. לפרגן!

. | בית יוסף ויעקב בהדרו | . האהבה שלי לאופנה היא בעלת שורשים עמוקים בעולם החומרים הטקסטיליים בדים, מרקמים, צבעים, דפוסים אהבה מיוחדת יש  לי לבדי ריפוד, כאלה שמשמשים...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה