הבלוג של חן סיון

אופנאית

מעצבת אופנה | אוהבת תרבות | מומחית בסטיילינג אישי לנשות עסקים | קניינית אישית | ייעוץ | סדנאות אופנה וסטיילינג | סידור ארונות | www.facebook.com/ChenSivanFashion

עדכונים:

פוסטים: 164

עוקבים: 101

החל מיולי 2013

המלבין פני חברו ברבים, כאילו שופך דמים

08/12/2017

.

הפמיניזם שלי הוא שוויוניזם, שוויון מוחלט בין גברים ונשים, מכל מוצא שהוא, בני כל אמונה שהיא; שוויון בזכויות, בהזדמנויות, בהשתכרות ובכל בחינה אחרת; מול החוק ומול החברה האנושית כולה, והישראלית בכללה.

השוויוניזם שלי אומר שלנשים – כמו לגברים – זכות מולדת לבחור את דרכן בחיים.
האם קריירה, ואיזו, או גידול ילדים והתמסרות לבית, ובאיזה אופן. האם לנהוג בדרך חופשית או בדרך אמונית,
אם להאמין באל, ובאיזה – או שלא, אם לשמור על מצוותיה של דת, באיזה אופן ועד איזה גבול.

השוויוניזם שלי טוען שכל אישה זכאית לבחור את מקומה על מנעד הפמיניזם, ולהגדיר אותו לגמרי בעצמה, מבלי שאנטי-פמיניזטית כלשהי – אנטי-שוויוניסטית – תגדיר עבורה מי היא, עד כמה קיצונית,
ועד כמה לגיטימית דעתה או מחאתה.

רדיקליזם, באשר הוא, פסול בשוויוניזם.
גם פמיניזם רדיקלי מתאים פחות לנו השוויוניסטיות והשוויוניסטים, מעצם קיצוניותו, אבל עוד פחות מתאים לנו שמייחסים אותו לנו.

*

השוויוניזם שלי לא יכול לסבול התייחסות בלתי הולמת לאף אדם, ובוודאי שלא לנשים.

קם אדם אחד, חוזר בתשובה, שרוצה להיות יותר קדוש מ… מי בעצם? מעז לגבות תשלום על הופעה בפני נשים, שממנה הוא מתפרנס היטב, ואז הוא מעז לכסות את עיניו באופן פרובוקטיבי ובוטה, שחלילה, חלילה לא יתפתה להן, לאותן ליליות מסיטות, שרוקדות לפי המוזיקה שלו.

זו יריקה בוטה לבאר שממנה הוא שואב את מימיו ואת לחמו, וגם בפניה של כל אישה שמכבדת את עצמה – של כל אדם שמכבד את עצמו.
זו הלבנת פנים מהסוג האטום ביותר, והרי כבר נאמר במקורות, “המלבין פני חברו ברבים, אין לו חלק לעולם הבא” (או, בגרסה קדומה יותר “המלבין פני חברו ברבים כאילו שופך דמים“). בשום מקום במקורות לא כתוב שיש למנוע מנשים לחיות את חייהן, ולהיראות כנשים, רק כדי לחסוך מהגברים את הכניעה ליצרם.

*

| יונתן רזאל | לא רואה רע | חן סיון | אופנאית |

| יונתן רזאל | לא רואה רע |

את תמונתו של הזמר מאותה הופעה חוויתי כסטירת לחי, כעוד לבנה בקיר היהדות, שהולך וסוגר על הנשים בתוך הגטו המצומצם שמקצים לו… רדיקלים.
שהרי לא כל החברה הדתית אחידה ברמת הביטול, ההרחקה, ההדרה וההשפלה של נשים בתחומי הציבור הישראלי, אבל אותם קיצונים – רדיקלים – הולכים וכובשים לעצמם מקום בציבוריות הישראלית, וזה מסוכן. מסוכן מאוד

*

“לאורך השנים, פמיניזם נתפס בעיני כמושג מרובה גוונים. התאוריה שלי, שהתגבשה בין השאר משיעורים במדרשה לצד קורסים ללימודי מגדר באוניברסיטה העברית, גרסה שיש הרבה דרכים לבטא פמיניזם וכאישה, את חייבת לחפש את הפמיניזם”.
כך כותבת מרלין וניג, בפתיחה של מאמר תגובה להתנפלות של פמיניסטיות קיצוניות – אם הבנתי אותה נכון – על יונתן רזאל, בעקבות התופעה הבוטה של הדבקת מסקינג-טייפ שחור על עיניו, לבל יחזה בנשים רוקדות.

עד כאן אני מסכימה איתה.
ואולם, בהמשך הפוסט שלה היא יוצאת כנגד כל עדות הפמיניסטיות באשר הן, מכניסה את כולן תחת מטרייה אחת של רדיקליזם, בעודה מוחה על אותן פמיניסטיות קיצוניות, שלטענתה מתייחסות אל כל הציבור הדתי כאל מקשה אחת.

כשמישהי כותבת על רזאל ‘הכי טוב שינקר את עיניו שחלילה לא בטעות יראה אישה רוקדת’ אני תוהה האם היא מכירה דתיים? או שכולם אצלה הם אותו גוש קיצוני שאינו אלא מייצג רק את עצמו? כותבת וניג.

אני שמחה להודיע לך, מרלין, שאני פמיניסטית לא רדיקלית, שאני לא חושבת שעליו לנקר את עיניו, אלא לפקוח אותן, ולראות שהעולם רחב ומגוון בהרבה מאשר נדמה לו.
דעי שאני לא רואה את כל הציבור הדתי כמקשה אחת, אלא מכירה בו גוונים רבים, מרביתם לא קיצוניים, ורובם גם לא מדירים נשים מקהלם ומהציבוריות הישראלית.

*

| מרלין הניג | ציטוט

זיעזע אותי במיוחד הטיעון שלך, שטעותו היחידה של הזמר היא שהוא עיוור עצמו (מילים שלי) באופן מופגן וגלוי. היתה לך עם העניין בעיה שעיקרה אסתטי. אם היה מסתתר מאחורי משקפי שמש, כשההתסייגות שלו ניכרת ובוטה פחות, זה היה מבחינתך בסדר. זה היה אפילו “קול”

לא, מרלין, זה לא קול, וזה לגמרי לא בסדר. מההופעה הזו – התופעה הזו – רזאל דווקא יצא פנאט. לא בסדר להתייחס לכל המין הנשי – חצי המין האנושי – בעיניים פורנוגרפיות, כאילו אין בנו – באף אחת מאתנו – שום דבר אחר פרט לקימורים ולנקבים, ולשאיפה החד משמעית לפתות את הגברים,
ולגרום להם, חלילה, להיכנע ליצרם.

*

אני קוראת אותך לעתים, ובאמת קשה לי להאמין שאת מקבלת על עצמך את המגבלות האלה.
אבהיר, אני מתקשה להאמין שאת מוכנה שאדם כלשהו יתייחס אלייך בחד-ממדיות כזו.
את הרי אישה משכילה, למדת קולנוע ומגדר, יש לך דעות ויכולת מוכחת להביע ולבסס אותן היטב.
האם את באמת מאמינה בזכותו של גבר להטיל עלייך את האחריות לכניעה שלו עצמו על יצרו?
האם את מוכנה לקבל את היחס אלייך – כאישה – בתור לילית מפתה, וזה הכול?

מה שמעורר בי חששות כבדים, הוא שהקיצוניות הדתית הזו עושה לה נפשות, באופן לא ברור, דווקא במקומות ששייכים לכלל אזרחי ישראל, ולא לחברה הדתית. מפחיד אותי שגופים כללים עוברים הדתה גורפת, שנראית כאילו היא באה לרצות מישהו בממסד הדתי. הקיצוני. המדיר.

מקומם ומפחיד

 

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

למאמר של מרלין הניג

דעה נוספת בנושא כתבה בת שבע רוזנפלד, יוצאת בשאלה מבית חרדי

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

מוזמנות לבקר באתר שלי ‘יהלומים’

עוד מהבלוג של חן סיון

תצוגה מקדימה

על כנפי הכסף

. זה קורה ברחוב, בבית הספר של היורש, בקניון או בנחל הג'ילבון, תוך-כדי טיול משפחות: אני מחמיאה לנשים מכסיפות שיער, שנקרות בדרכי רוב המוחמאות מחייכות בשמחה. חלקן הקטן מסתכלות עליי כאילו נפלתי על הראש ממקום גבוה במיוחד השיער...

תגובות

פורסם לפני 3 years
תצוגה מקדימה

טייץ הם לא מכנסיים | גרבונים הם לא טייץ!

. טייץ הם לא מכנסיים וגם, למען הסר ספק, גרבונים הם לא טייץ! סוגיית הגרבונים-טייץ-מכנסיים מטרידה אותי כל חורף מחדש. הגיע הזמן לטיפול שורש האופנה מכתיבה לנו מכנסיים הולכים ונצמדים, כמו העור חלקנו לובשות מכנסיים שהם כל כך...

תגובות

פורסם לפני 3 years
תצוגה מקדימה

לפרגן, לפרגן. לפרגן!

. | בית יוסף ויעקב בהדרו | . האהבה שלי לאופנה היא בעלת שורשים עמוקים בעולם החומרים הטקסטיליים בדים, מרקמים, צבעים, דפוסים אהבה מיוחדת יש  לי לבדי ריפוד, כאלה שמשמשים...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה