הבלוג של חן סיון

אופנאית

מעצבת אופנה | אוהבת תרבות | מומחית בסטיילינג אישי לנשות עסקים | קניינית אישית | ייעוץ | סדנאות אופנה וסטיילינג | סידור ארונות | www.facebook.com/ChenSivanFashion

עדכונים:

פוסטים: 171

עוקבים: 103

החל מיולי 2013

על הספר ‘נו, נו, נו, נו, נו, נו, נו, יס. מסע יצירתי בניו יורק’, מאת גדעון עמיחי. את הספר הזה אני לא קוראת. אני חווה

14/11/2016

.

גם אתכם חינכו האימהות (והסבתות) הפולניות שלכם
לא משנה מאיזה מוצא
שאסור לבקש מתנות?

אני אפילו הגדלתי לעשות, וביקשתי שלא ישלחו לי מתנות:
כשהצטרפתי למועדון הקוראות של סלונה,
החֲבֵרוּת במועדון כללה משלוח חודשי של ספר חדש
או שניים
או שלושה.
תוך חודשים בודדים הבנתי שאין מצב בעולם שאני אספיק לקרוא את כולם.
אני קוראת לאט
אני קוראת מעט,
ופשוט חבל שהספרים יצברו אבק אצלי על המדף,
אז ביקשתי לצאת מהרשימה

מדי-פעם, כשמועלה במועדון ספר חדש
ותמר שואלת מי רוצה
אז מדי-פעם של המדי-פעם הזה
אני אומרת ‘אני’

כשהוצעו למועדון עותקים ספורים של נו, נו, נו, נו, נו, נו, נו, יס. מסע יצירתי בניו יורק
(כן, שם הספר כולל את כל סימני הפיסוק האלה)
שקלתי את ערימת הספרים שממתינה כאן לתשומת לבי
וויתרתי.
ואז נתקלתי בו בחנות הספרים

אבל בבית לימדו אותי שאסור לבקש מתנות…
טוב, השנים לימדו אותי שמה שאני רוצה, אני צריכה לבקש
אז ביקשתי מתמר
לא לפני שהתבשלתי בנושא הרבה זמן
ואחרי כמה ימים הזכרתי לה.
תוך יומיים, כשחזרתי הביתה, חיכתה לי מעטפה גדולה ולבנה על שולחן המטבח.
ספר

יששש!

קודם כול הוא יפה.
על הכריכה שלו מצולמות נעליים.
לא סתם נעליים.
הן ממש מיוחדות

.

נו, נו, נו, נו, נו, נו, נו, יס. גדעון עמיחי [אופנאית. חן סיון]

.

כשקצת חקרתי, מצאתי שגם הספר הקודם של גדעון עמיחי,
לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, כן. מסע יצירתי
זכה בזוג נעליים משלו, יפות ומעניינות לא פחות.
אילו נעליים יככבו על הכריכה של הספר הבא?

נו, נו, נו, נו, נו, נו, נו, יס. מסע יצירתי בניו יורק הוא לא ספר קריאה,
לא במובן הרגיל של המילה.
זה לא רומן,
לא ספר סיפורים.
זה אפילו לא מחזה.
אעז ואומר שהספר הזה הוא…
טוב, הוא בלוג.
מודפס. כרוך בכריכה קשה. אבל בלוג

למה אני מתכוונת?
עמיחי, קריקטוריסט, מאייר, אמן גרפי ואיש פרסום,
שיצר את הספר הזה,
מספר בו על המסע שלו עצמו בעיר ניו-יורק, ובחיים.
מסע חוויתי, אישי וחד-פעמי.
חד פעמי דווקא בגלל שהוא חווייתי ואישי כלכך.
את הספר הזה אני לא קוראת. אני חווה

הטקסטים קצרים
ומלווים בתצלומים, באיורים ובעבודות גראפיות וטיפוגראפיות מעוררות תיאבון
לא תיאבון למזון
כזה שמענג את בלוטות הטעם וממלא את הבטן.
תיאבון למחשבה
תאווה למוח

גדעון עמיחי הוא איש פרסום
זו נקודה שאני רוצה להתעכב עליה רגע
לפרסום יש שם לא טוב.
רבים טוענים שפרסום הוא אבי החטא הצרכני הנורא
בעולם שהפך להיות קניון אחד גדול ומסואב.
לעתים די קרובות, בעיקר כשאני נתקלת בפרסום רע, אני מצטרפת לדעה הזו.

אבל

יש כאן בעצם פעמיים ‘אבל’

פעם אחת
פרסום הוא גם התחום שעוסק בהסברה למטרות חיוביות
למשל למניעת תאונות דרכים
למשל

פעם שנייה
פרסום הוא אחד התחומים היצירתיים ביותר שמתקיימים בעולם – הכלכלי בהכרח – שאנחנו חיים בו.
אמנות לשם אמנות – כבודה במקומה מונח – בדרך כלל לא מספקת פרנסה נאותה לעוסקים בה.
פרסום טוב, כשהוא קולע בול – במלל, בדימויים, בצלילים  – נקלט אצלי באותם קולטנים בדיוק,
שבהם אני חווה אמנות טובה, עיצוב יפה-חכם, ספר משובח

הספר הזה הוא ספר של אדם יוצר,
אמן
שמתפרנס בכבוד מהאמנות שלו
בלי להתנצל.
עמיחי הוא איש שיודע לספר סיפור, וזו מבחינתי מחמאה עצומה,
כי לכול אחד יש סיפור, ואם הוא גם יודע לספר אותו היטב
או, אז זה כבר משהו ממש טוב,
כי אנחנו, בני האדם, אוהבים סיפורים.
סיפור הוא מה שמניע את כולנו.
הסיפור הזה מרתק אותי, ועוד אמשיך ואצרוך אותו במנות קטנות,
בביסים קטנים, כמו ללקק גלידה מגביע, שלא ייגמר יותר מדי מהר.

כל דף שפתחתי בספר, לגמרי באקראי, סיפק לי הנאה ויזואלית והנאה טקסטואלית,
והעלה חיוך על שפתיי.
זה שכול זה קורה בני-יורק, מכורתי הרחוקה והבלתי מושגת
בכלל מעלה אותו לדרגת כיף גדול.

‘בתחילת דרכי המקצועית הייתי משוכנע שכל “לא” הוא סוף העולם, מותו של חלום, שנדחף עם ה”לא” לאיזו מגירה נשכחת. “לא” הגיע תמיד עם נקודה אחריו. בעצם סימן קריאה. גדול כזה. כך איבדתי חלומות גדולים.

טעות גדולה’. (עמ’ 106)

(רק לי נראים מספרי העמודים כמו מספרי טיסות של אל-על?)

 

עונג

כמה טוב שהייתי ילדה (קצת) מרדנית, ושחלק מהמרדנות הזו עדיין נשארה בי

כמה טוב שביקשתי את הספר הזה
את המתנה הזו
וכמה טוב שקיבלתי אותו

מוסר השכל, ילדות וילדים, אל תהססו לבקש
מכסימום, תקבלו.
אני לא שוכחת לומר ‘תודה’

.

*

.

 

‘יום אחד הגיעה אליי הזמנה מאנשי TED להכין הרצאה שמבוססת על הרעיון של ספרי הראשון, “לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, כן”.
מחמיא. מלחיץ. מדאיג. מטריף. לא ישנתי יומיים.

אחרי יומיים קמתי במצב רוח של עבודה, ומהר מאד הגעתי למסקנה שאין לי מושג איך עושים את זה’. (עמ’ 099)

(רואות.ים למה אני מתכוונת בעניין מספרי העמודים?)

זו ההרצאה

.

 

עוד מהבלוג של חן סיון

תצוגה מקדימה

על כנפי הכסף

. זה קורה ברחוב, בבית הספר של היורש, בקניון או בנחל הג'ילבון, תוך-כדי טיול משפחות: אני מחמיאה לנשים מכסיפות שיער, שנקרות בדרכי רוב המוחמאות מחייכות בשמחה. חלקן הקטן מסתכלות עליי כאילו נפלתי על הראש ממקום גבוה במיוחד השיער...

תגובות

פורסם לפני 3 years
תצוגה מקדימה

טייץ הם לא מכנסיים | גרבונים הם לא טייץ!

. טייץ הם לא מכנסיים וגם, למען הסר ספק, גרבונים הם לא טייץ! סוגיית הגרבונים-טייץ-מכנסיים מטרידה אותי כל חורף מחדש. הגיע הזמן לטיפול שורש האופנה מכתיבה לנו מכנסיים הולכים ונצמדים, כמו העור חלקנו לובשות מכנסיים שהם כל כך...

תגובות

פורסם לפני 4 years
תצוגה מקדימה

לפרגן, לפרגן. לפרגן!

. | בית יוסף ויעקב בהדרו | . האהבה שלי לאופנה היא בעלת שורשים עמוקים בעולם החומרים הטקסטיליים בדים, מרקמים, צבעים, דפוסים אהבה מיוחדת יש  לי לבדי ריפוד, כאלה שמשמשים...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה