הבלוג של חן סיון

אופנאית

מעצבת אופנה | אוהבת תרבות | מומחית בסטיילינג אישי לנשות עסקים | קניינית אישית | ייעוץ | סדנאות אופנה וסטיילינג | סידור ארונות | www.facebook.com/ChenSivanFashion

עדכונים:

פוסטים: 161

עוקבים: 100

החל מיולי 2013

על ההצגה המצויינת ‘סיפור חולה על אישה בריאה’, בקפה תיאטרון הקאמרי

14/09/2016

.
מה הייתי עושה אילו…?

…אילו קיבלתי את הבשורה הקשה מכולן, כמעט?
איך הייתי מגיבה? מה הייתי אומרת? למי הייתי מספרת? ממי הייתי מסתירה?

איריס כץ, שייטת וסקיפרית שהים הוא כמעט כל עולמה, כתבה מחזה בדיוק על זה.
סיפור מהחיים.
יום אחד, כשהיא על סף מסע שהוא פחות או יותר חלום חייה, היא מתבשרת שחלתה בסרטן.
זה כנראה לא מסוגי הסרטן שמתים ממנו, בוודאי לא מהר, ויש טיפול, אבל המילה הקשה והמפחידה הזו – סרטן – מהדהדת בחללי התודעה ולא נותנת מנוח.

איריס, שאהבתה אל הים הועברה אליה מאביה, ממייסדי נמל תל אביב, מהיום שעמדה על דעתה כילדה צעירה, נאלצה לוותר על אותו חלום, כשקיבלה את האיבחון הקשה.
בתוך כשבוע של סערת רגשות וספירת מלאי, עברה את כל קשת הרגשות האפשריים, ואותם היא מתארת בכשרון רב במונודרמה שכתבה, ‘סיפור בריא על אישה חולה’.

.

| איך חיים עם זה? |

| איך חיים עם זה? |

.

המחזה כתוב היטב, כשאפיזודה אחת מהחיים נשזרת באחרת, ברצף של זרימה אסוציאטיבית שמועברת יפה ובבהירות אל המלים ואל הבמה, ושזורה הומור מהסוג הבריא ביותר.
הומור שחור, מהול בסלפסטיק משפחתי ממש מהחיים.

בשיחה עם הבמאית, נאוה לוי, היא מספרת לי שההצגה, המועלית בקפה תיאטרון הקמרי, היא פרי שיתוף פעולה של כץ איתה עצמה, ועם השחקנית המוכשרת נטשה מנטל. המקרה, שאירע לפני כחמש שנים, דרש עיבוד והבשלה עד שהגיעו אל הקול הנכון לספר את הסיפור הזה.

בהצגה, מנטל היפה, בחולצת פסים ימאית, עוברת בכשרון רב את כל התהפוכות האלה, כשהיא משכנעת היטב את הצופים שמיץ הענבים שבבקבוק ובכוס שלה, הוא יין אדום – כי “אם לא שותים לא מפליגים” – ושכל המסופר בהצגה אכן עבר עליה.

.

| אם לא שותים - לא מפליגים |

| אם לא שותים – לא מפליגים |

.

לא קל להחזיק במה במונודרמה. כל משקל ההצגה על הכתפיים היחידות שלך. לטוב, בטח לטוב.

ואז, כשעל הבמה בת דמותה של כץ מחליטה שלא לספר לבני משפחתה על דבר גילוי המחלה, כי בדיוק עומדים לחגוג ברית לנכד הראשון, וזה יקרה אצלה בבית, ואסור לערבב את שמחת הלידה במחלה הקשה… בדיוק אז נודע לה
שבעצם
היתה כאן
טעות.
בבית החולים גילו שחסרה להם מבחנה.
הסתבר שהם ריכזו את הרקמות משני מטופלים שונים בתוך מבחנה אחת, והימרו למי למסור את התוצאה – מי יקבל את הבשורה המרה.

כץ רואה גם את החיובי בכל זה – זה לא סרטן בלבלב, כי סרטן בלבלב “זה כמו לרקוד ריקוד מושחת עם פטריק סוויזי”.
וגם: הטעות התבררה רגע לפני שהתחילה בטיפולי הכימותראפיה הנוראים, שלא כפי ששמענו לאחרונה שקרה לשחקן אמיר פיי גוטמן.

אבל את הבשורה החדשה, הטובה, שקשה להתמודד איתה לפחות כמו עם הנוראה המקורית, קיבלה איריס כץ ללא שום התנצלות מאנשי המרפאה שאיבחנו אותה בטעות.
היא נותרה לבדה לתהות על ערך החיים שנותרו, לא יודעת אם להאמין לאבחנה הטובה, או לאבחנה המקורית הרעה.
“איך אני יכולה להאמין שאני בריאה יותר מאשר האמנתי שאני חולה?”

את הקונפליקט הקיומי שאתו נשארה בחרה כץ לבטא בשיר סרקסטי שמסיים את ההצגה המצוינת.

.

| מחבוא? ארון קבורה? מיטת פיתויים? |

| מחבוא? ארון קבורה? מיטת פיתויים? |

.

במשחקה של מנטל תומכת תפאורה מינימליסטית, שהפריט המרכזי שבה הוא ארגז עץ גדול, שמשמש כשולחן וכסירה, כמיטת פיתויים וכמיטת בדיקות וטיפולים, ואפילו כקבר וכמקום מסתור.

זהו המחזה הראשון שכתבה איריס כץ, שהיא אכן שייטת במקצועה ובכל הווייתה.
זו ההצגה הראשונה שמביימת נאוה לוי, מנהלת הצגות בתיאטרון הקאמרי מזה 16 שנים, ועוזרת במאי של עומרי ניצן.
זו גם ההצגה הראשונה של נטשה מנטל, מעצבת תלבושות בקאמרי ובבית-צבי, שם סיימה את לימודי המשחק לפני כשנתיים, כשהיא אימא לשני ילדים קטנים.

לוי הציגה את ההצגה בפני הבוס שלה בקאמרי, עומרי ניצן, שהחמיא ועודד.
בשלב הבא הן הציגו בפני אבי גז, מנהל ‘קפה תיאטרון הקאמרי‘, אכסניה שהקאמרי מעניק להפקות פרטיות קטנות שמחפשות במה.
שם תועלה ההצגה בעונת המופעים הקרובה.

.

*

.

ההצגה המינימליסטית והמקסימה הזו יכולה להגיע לכל מקום בארץ:
מתנ”ס, בית-ספר תיכון, מועדוני תרבות ביישובים קטנים, מושבים וקיבוצים…

אפילו בבתים פרטיים אפשר לארח אותו.

פנו אל איריס כץ: [email protected]

.

*

.

עוד עשו במלאכה:
נדב רובינשטיין על הפסקול
שי-לי עוזיאל צילם את התמונות היפות

עוד מהבלוג של חן סיון

תצוגה מקדימה

על כנפי הכסף

. זה קורה ברחוב, בבית הספר של היורש, בקניון או בנחל הג'ילבון, תוך-כדי טיול משפחות: אני מחמיאה לנשים מכסיפות שיער, שנקרות בדרכי רוב המוחמאות מחייכות בשמחה. חלקן הקטן מסתכלות עליי כאילו נפלתי על הראש ממקום גבוה במיוחד השיער...

תגובות

פורסם לפני 2 years
תצוגה מקדימה

טייץ הם לא מכנסיים | גרבונים הם לא טייץ!

. טייץ הם לא מכנסיים וגם, למען הסר ספק, גרבונים הם לא טייץ! סוגיית הגרבונים-טייץ-מכנסיים מטרידה אותי כל חורף מחדש. הגיע הזמן לטיפול שורש האופנה מכתיבה לנו מכנסיים הולכים ונצמדים, כמו העור חלקנו לובשות מכנסיים שהם כל כך...

תגובות

פורסם לפני 3 years
תצוגה מקדימה

לפרגן, לפרגן. לפרגן!

. | בית יוסף ויעקב בהדרו | . האהבה שלי לאופנה היא בעלת שורשים עמוקים בעולם החומרים הטקסטיליים בדים, מרקמים, צבעים, דפוסים אהבה מיוחדת יש  לי לבדי ריפוד, כאלה שמשמשים...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה